13
עריכות
←משל מכח הרצון: עריכה
יצחק בן אמוץ (שיחה | תרומות) (←משל מכח הרצון: תיקון שגיעה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
יצחק בן אמוץ (שיחה | תרומות) (←משל מכח הרצון: עריכה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
הסיבה לזה שהאור מסתלק מיד כשנמשך מובן מעניין אור{{הערה|אור התורה פרשת תרומה סוף עמוד א'שס"ח}} הכלול במקורו.בראשית התגלות של האור ההאור עדיין כלול במקורו, וגם כשהוא נמשך ( כי הרי גם בגוף השמש נמצאה אור השמש ), הוא עדיין בהעלם במקורו ולכן אינו משתנה ממהות למהות אחר. ויוצא שגם כשהאור מתפשט( מטי ) אינה מתפשטת( לא מטי ) באופן שתשתנה למהות נפרדת ממקורה. מה שאין כן לגבי הנברא ( שמהותם הוא הייותם נבדלים ממקורם ) כשמסתלק ממציאותו מסתלק ממהותו להיות כלול במקורו. וכן הוא גם באור המתיישב בכלי. מאחר והכלי פועל שינוי בצורת ההתגלות של האור( היינו הגוון )האור, שמרגיש הריחוק ממקורו, משתוקק להסתלק ולהכלל במקורו{{הערה| ראה הערה 1}}. | הסיבה לזה שהאור מסתלק מיד כשנמשך מובן מעניין אור{{הערה|אור התורה פרשת תרומה סוף עמוד א'שס"ח}} הכלול במקורו.בראשית התגלות של האור ההאור עדיין כלול במקורו, וגם כשהוא נמשך ( כי הרי גם בגוף השמש נמצאה אור השמש ), הוא עדיין בהעלם במקורו ולכן אינו משתנה ממהות למהות אחר. ויוצא שגם כשהאור מתפשט( מטי ) אינה מתפשטת( לא מטי ) באופן שתשתנה למהות נפרדת ממקורה. מה שאין כן לגבי הנברא ( שמהותם הוא הייותם נבדלים ממקורם ) כשמסתלק ממציאותו מסתלק ממהותו להיות כלול במקורו. וכן הוא גם באור המתיישב בכלי. מאחר והכלי פועל שינוי בצורת ההתגלות של האור( היינו הגוון )האור, שמרגיש הריחוק ממקורו, משתוקק להסתלק ולהכלל במקורו{{הערה| ראה הערה 1}}. | ||
==משל מכח הרצון== | ===משל מכח הרצון=== | ||
ומובן ממשל בכוח [[הרצון]] מכוחות הנפש. כל עניינו של הרצון הוא הטיית הנשמה. ונמצא שכל מהותו הוא התפשתות הנשמה לחוץ. וכמו כן בגילוי הרצון מורגש מציאות הנשמה בגלוי ומיד כשמסתלקת הנשמה מאותו רצון אז מיד מתבטל הרצון. מה שאין כן לגבי שאר כוחות הנפש, לדומא מהשכל. גם אחרי הסתלכות הנשמה מהשכל נשאר קיים מה שהשכיל כבר. מה שאין כן בהרצון, שלא נשאר כלום ממנו{{הערה| המשך תרס"ו | ומובן ממשל בכוח [[הרצון]] מכוחות הנפש. כל עניינו של הרצון הוא הטיית הנשמה. ונמצא שכל מהותו הוא התפשתות הנשמה לחוץ. וכמו כן בגילוי הרצון מורגש מציאות הנשמה בגלוי ומיד כשמסתלקת הנשמה מאותו רצון אז מיד מתבטל הרצון. מה שאין כן לגבי שאר כוחות הנפש, לדומא מהשכל. גם אחרי הסתלכות הנשמה מהשכל נשאר קיים מה שהשכיל כבר. מה שאין כן בהרצון, שלא נשאר כלום ממנו{{הערה| המשך תרס"ו | ||
בסוף ד"ה ביום השמיני עצרת וגו' הראשון}}. | בסוף ד"ה ביום השמיני עצרת וגו' הראשון}}. | ||