משתמש:חסיד של הרבי/סדר יום בחסידות חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 36: שורה 36:
ביום [[ט"ו אלול]] יום הקמת ישיבות תומכי תמימים כלל חסידי חב"ד (כולל ילדים) נוהגים לבוא בשערי ישיבות תומכי תמימים השונות ברחבי העולם למשך זמן-מה.  
ביום [[ט"ו אלול]] יום הקמת ישיבות תומכי תמימים כלל חסידי חב"ד (כולל ילדים) נוהגים לבוא בשערי ישיבות תומכי תמימים השונות ברחבי העולם למשך זמן-מה.  


[[ליל שישי]] זהו זמן המיוחד ל[[התוועדות|התתוועדויות]] בריכוזי חב"ד השונים וללימוד משותף בבתי הכנסת. ב[[770]] בכל ליל שישי יש התוועדויות לאורך [[הזאל הגדול (770)|הזאל הגדול]] המאורגנות על-ידי תלמידי ה[[קבוצה]]. בנוסף יש המארגנים בזמנים אלה התוועדויות-רחוב במקומות מרכזיים ומתוועדים עם העוברי אורך.
[[ליל שישי]] זהו זמן המיוחד ל[[התוועדות|התתוועדויות]] בריכוזי חב"ד השונים וללימוד משותף בבתי הכנסת. ב[[770]] בכל ליל שישי יש התוועדויות לאורך [[הזאל הגדול (770)|הזאל הגדול]] המאורגנות על-ידי תלמידי ה[[קבוצה]]. בנוסף יש המארגנים בזמנים אלה התוועדויות-רחוב במקומות מרכזיים ומתוועדים עם העוברי אורח.


[[יום שישי|ימי שישי]] וערבי חגים זהו זמן המייחד את חסידי חב"ד להתעסקות ב[[מבצע תפילין]] בדוכנים ברחובות הערים השונות ואף במסלולים בין החנויות, ה[[תמימים]] יוצאים לבמצע תפילין החל משעות הבוקר (בחורף לאחר תפילת שחרית ובקיץ יש ישיבות שיוצאות למצבעים לאחר {{מונחון|סדר עיונא|לימוד גמרא לעיון}} קצר) ועד סמוך לכניסת השבת, בעוד ש[[נשואים]] יוצאים יותר בשעות הצהריים. [[שניים מקרא ואחד תרגום]] נתן להגיד מחצות היום של יום שישי אם-כי הרבי נוהג להגיד שניים מקרא לאחר סעודת [[ליל שבת]].
[[יום שישי|ימי שישי]] וערבי חגים מוקדשים בקרב חסידי חב"ד להתעסקות ב[[מבצע תפילין]] בדוכנים ברחובות הערים השונות ואף במסלולים בין החנויות, ה[[תמימים]] יוצאים למבצע תפילין החל משעות הבוקר (בחורף לאחר תפילת שחרית ובקיץ יש ישיבות שיוצאות למצבעים לאחר {{מונחון|סדר עיונא|לימוד גמרא לעיון}} קצר) ועד סמוך לכניסת השבת, בעוד ש[[נשואים]] יוצאים יותר בשעות הצהריים. [[שניים מקרא ואחד תרגום]] נתן להגיד מחצות היום של יום שישי אם-כי הרבי נוהג להגיד שניים מקרא לאחר סעודת [[ליל שבת]].


ברוב רובם של ריכוזי חב"ד בארץ ובעולם זמן תפילת שחרית של [[שבת קודש]] הוא בשעה עשר בבוקר, וזאת בהתאם לזמן התפילה ב[[770]]. ב[[שבת מברכים]] אומרים חסידי חב"ד את כל [[ספר התהילים]] בציבור קודם תפילת שחרית ולאחרי התפילה עורכים [[התוועדות]]{{הערה|ראה ב[[היום יום]] של שבתות מברכים וזה לשונו של הרבי: {{ציטוטון|אמירת כל התהילים בהשכמה. יום התוועדות}}}}. בשבתות בין [[קריאת התורה]] ל[[מוסף]] נוהגים בריכוזי חב"ד ובישיבות תות"ל שאחד מהמתפללים אומר דבר תורה על [[פרשת השבוע]], בדרך כלל נקודה מ[[שיחה|שיחה של הרבי]]. בשבתות שלפני או שיוצאים ב[[יומי דפגרא]] חסידיים נוהגים לערוך קידוש והתוועדות בבתי כנסת ובבתי חב"ד. בישיבות תות"ל כל שבת ישיבה יש התוועדות עם רבנים מהישיבה.
ברוב רובם של ריכוזי חב"ד בארץ ובעולם זמן תפילת שחרית של [[שבת קודש]] הוא בשעה עשר בבוקר, וזאת בהתאם לזמן התפילה ב[[770]]. ב[[שבת מברכים]] אומרים חסידי חב"ד את כל [[ספר התהילים]] בציבור קודם תפילת שחרית ולאחרי התפילה עורכים [[התוועדות]]{{הערה|ראה ב[[היום יום]] של שבתות מברכים וזה לשונו של הרבי: {{ציטוטון|אמירת כל התהילים בהשכמה. יום התוועדות}}}}. בשבתות בין [[קריאת התורה]] ל[[מוסף]] נוהגים בריכוזי חב"ד ובישיבות תות"ל שאחד מהמתפללים אומר דבר תורה על [[פרשת השבוע]], בדרך כלל נקודה מ[[שיחה|שיחה של הרבי]]. בשבתות שלפני או שיוצאים ב[[יומי דפגרא]] חסידיים נוהגים לערוך קידוש והתוועדות בבתי כנסת ובבתי חב"ד. בישיבות תות"ל כל שבת ישיבה יש התוועדות עם רבנים מהישיבה.
12,904

עריכות

תפריט ניווט