יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 71: שורה 71:
=== [[תשנ"ג]] ===
=== [[תשנ"ג]] ===


לאחר [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]] בתקופה בה "חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם"{{הערה|1=כפי שנכתב בגמרא שמשיח סובל תחלואי הגלות, וכמו שנאמר 'אכן חלינו הוא נשא ומכאונו סבלם'.}}, התחילו קהל החסידים ב-770 להכריז "יחי" בעצרות התפילה לרפואת הרבי, באירועים ובהתוועדויות וכו' ואף נקבע ריקוד "יחי" מרכזי לאחרי שירת [[לכה דודי]] במניין המרכזי ב[[770]]. ב[[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]] נערך מחוץ ל-770 כינוס ל[[חיילי צבאות ה']] שבמרכזו עמדה הכרזת יחי המלך ע"י הילדים.
לאחר [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]] בתקופה בה "חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם"{{הערה|1=כפי שנכתב בגמרא שמשיח סובל תחלואי הגלות, וכמו שנאמר 'אכן חלינו הוא נשא ומכאובנו סבלם'.}}, התחילו קהל החסידים ב-770 להכריז "יחי" בעצרות התפילה לרפואת הרבי, באירועים ובהתוועדויות וכו' ואף נקבע ריקוד "יחי" מרכזי לאחרי שירת [[לכה דודי]] במניין המרכזי ב[[770]]. ב[[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]] נערך מחוץ ל-770 כינוס ל[[חיילי צבאות ה']] שבמרכזו עמדה הכרזת יחי המלך ע"י הילדים.


אחרי התקיעות ביום הראשון של ר"ה תשנ"ג שרו רק את המנגינה ללא המילים (מכיוון שהיה זה לאחר התקיעות, ואין להפסיק מתחילת התקיעות עד סיום התפילה). וביום השני כאשר נגנו לאחר התקיעות זכו לעידוד מיוחד מהרבי. בהמשך [[חודש תשרי]] [[תשנ"ג]] שרו את ה"יחי" בפני הרבי מספר פעמים והרבי עודד את הקהל. ב[[שמחת תורה]] תשנ"ג, בעת ההקפות כשהילדים הכריזו זאת בפני הרבי התחיל הרבי לפתע לעודד בצורה מיוחדת ונמרצת וההכרזה הפכה לשירה שהמשיכה לזכות בעידוד מיוחד מהרבי. מאז הפכה שירת היחי לנוהג קבוע בסיום כל תפילה בה יצא הרבי לקהל כשכמעט בכל פעם עודד הרבי את השירה בתנוועות ראשו וגופו הקדושים ומספר פעמים אף בידו השמאלית. לעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת שהייתה כרוכה בעידוד זה.
אחרי התקיעות ביום הראשון של ר"ה תשנ"ג שרו רק את המנגינה ללא המילים (מכיוון שהיה זה לאחר התקיעות, ואין להפסיק מתחילת התקיעות עד סיום התפילה). וביום השני כאשר נגנו לאחר התקיעות זכו לעידוד מיוחד מהרבי. בהמשך [[חודש תשרי]] [[תשנ"ג]] שרו את ה"יחי" בפני הרבי מספר פעמים והרבי עודד את הקהל. ב[[שמחת תורה]] תשנ"ג, בעת ההקפות כשהילדים הכריזו זאת בפני הרבי התחיל הרבי לפתע לעודד בצורה מיוחדת ונמרצת וההכרזה הפכה לשירה שהמשיכה לזכות בעידוד מיוחד מהרבי. מאז הפכה שירת היחי לנוהג קבוע בסיום כל תפילה בה יצא הרבי לקהל כשכמעט בכל פעם עודד הרבי את השירה בתנוועות ראשו וגופו הקדושים ומספר פעמים אף בידו השמאלית. לעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת שהייתה כרוכה בעידוד זה.

תפריט ניווט