ישראל דניאל לוי: הבדלים בין גרסאות בדף

טרם יציאתם של השניים נכונה להם הפתעה, הם נקראו אל [[חדר המזכירות]] וה[[מזכיר]] אמר להם שההוראה היא לפעול בערי השדה ולא בבואנוס איירס זו הייתה הפתעה עבורם כי באותו זמן לא התקיימה פעילות דתית מחוץ לבואנוס איירס, הם הבינו שההוראה ניתנה מ[[הרבי]] וביצעו אותה בכובד ראש וברצינות. בקיץ בשנה הבאה שוב היו צריכים שלוחים והרב לוי שוב הציע את עצמו ו[[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חודוקוב]] קרא להם ואמר להם שבפעם האחרונה התבקשתם לפעול בערי השדה הפעם אתם מתבקשים לפעול בכפרים ובמושבים אפילו במקומות שיש מעט מאוד [[יהודים]]. בשנים הבאות הוא הפעיל ביחד עם הרב גרינבלט מחנה קיץ בזמן הקיץ ומחנה חורף בזמן החורף ההצלחה הייתה עצומה ובעקבות כך נוצר קשר קרוב עם הילדים והוריהם.

בשלהי שנת [[תשמ"א]] כשלמד בכולל בבואנוס איירס קיבל כמה הצעות לשליחות ובין היתר גם בטוקמאן שם כבר הכיר יהודים מפעילותו הקודמת אלא שיציאה לטוקמאן באותם ימים היתה בגדר שליחות עם מסירות נפש ממש עבור זוג צעיר. מבחינה רוחנית המקום היה ממש שממה, לבסוף מי שהכריע את היציאה לשליחות היה הרבי שנתן קדימות להצעה בטוקמאן. לאחר החתונה יצא הזוג לוי לשליחות בטוקמאן, מיד הם הגיעם לשליחות קיבלו הוראה מהרבי לבנות מקוה במקום, הרבי אף השתתף בהלוואה בסכום של אלף וחמש מאות דולר.  

יהודי מארגנטינה ששמע על ההלוואה שהרבי נתן עבור המקוה ביקש מהרב גרינבלט להפקיד בידו את הכסף והבטיח להכפיל אותו בעשר, הוא לקח על עצמו את האחריות שהמקוה יבנה מהמסד ועד הטפחות והתמסר לענין עד אשר נבנה מקוה טהרה בטוקמאן.