4,291
עריכות
יוסף קלארמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | {{אין תמונה}} | ||
'''יוסף קלארמן''' ([[תרס"ט]] - [[י"ט טבת]] [[תשמ"ה]]) היה פעיל ציוני, ממנהיגי תנועת | '''יוסף קלארמן''' ([[תרס"ט]] - [[י"ט טבת]] [[תשמ"ה]]) היה פעיל ציוני, ממנהיגי תנועת חירות ועיתונאי. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרס"ט]] למשפחה הנמנת על חסידי גור, ונקרא על שם האדמו"ר מגור רבי [[יהודה אריה לייב אלתר]]. כנער צעיר הוא נמשך אחר תנועת ה[[ציונות]], ונמנה על תומכי הציונות הרוויזיוניסטית, והיה מקרוביו של [[זאב ז'בוטינסקי]] מנהיג התנועה. החל משנת [[תרצ"ד]] כיהן כממלא מקום יושב ראש התנועה ב[[פולין]]. היה סגן יו"ר העיתון היידשי "אונזער וועלט" של התנועה. | נולד בשנת [[תרס"ט]] למשפחה הנמנת על [[חסידי גור]], ונקרא על שם האדמו"ר מגור רבי [[יהודה אריה לייב אלתר]]. כנער צעיר הוא נמשך אחר תנועת ה[[ציונות]], ונמנה על תומכי הציונות הרוויזיוניסטית, והיה מקרוביו של [[זאב ז'בוטינסקי]] מנהיג התנועה. החל משנת [[תרצ"ד]] כיהן כממלא מקום יושב ראש התנועה ב[[פולין]]. היה סגן יו"ר העיתון היידשי "אונזער וועלט" של התנועה. | ||
בשנת [[ת"ש]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ומונה בתור יו"ר הוועד העליון של ההסתדרות הציונית החדשה. בעת [[מלחמת עולם השנייה]] נשלח ל[[רומניה]] לצורך פעילויות עיתונאיות וציוניות. | בשנת [[ת"ש]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ומונה בתור יו"ר הוועד העליון של ההסתדרות הציונית החדשה. בעת [[מלחמת עולם השנייה]] נשלח ל[[רומניה]] לצורך פעילויות עיתונאיות וציוניות. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
לפני ה[[בחירות]] שנערכו בשנת [[תש"כ]] הורה לו הרבי להפעיל לחץ על השר [[חיים משה שפירא]] שיפעל להקמת [[חזית דתית]]{{הערה|שם=חירות|עיתון חרות, [[כסלו]] [[תשכ"ב]], עמ' 3.}}. | לפני ה[[בחירות]] שנערכו בשנת [[תש"כ]] הורה לו הרבי להפעיל לחץ על השר [[חיים משה שפירא]] שיפעל להקמת [[חזית דתית]]{{הערה|שם=חירות|עיתון חרות, [[כסלו]] [[תשכ"ב]], עמ' 3.}}. | ||
בראיון שנערך עמו בחודש [[כסלו]] [[תשכ"ב]] בעיתון "חירות", סיפר בהרחבה על קשריו עם הרבי ותיאר את דמותו, ובין השאר סיפר שבאחת מפגישותיו עם הרבי, הוא סיפר לרבי על ההתלהבות שיש מצד פשוטי העם כלפי הרבי, והרבי השיב לו ש: "מה אתה מתפלא, הרי גם לך היה רבי!", קלארמן שאל את הרבי האם הוא מתכוון ל[[אדמו"ר]] | בראיון שנערך עמו בחודש [[כסלו]] [[תשכ"ב]] בעיתון "חירות", סיפר בהרחבה על קשריו עם הרבי ותיאר את דמותו, ובין השאר סיפר שבאחת מפגישותיו עם הרבי, הוא סיפר לרבי על ההתלהבות שיש מצד פשוטי העם כלפי הרבי, והרבי השיב לו ש: "מה אתה מתפלא, הרי גם לך היה רבי!", קלארמן שאל את הרבי האם הוא מתכוון ל[[אדמו"ר]] מגור שהיה רבו בנעוריו, אך הרבי השיב לו שהוא מתכוון לזאב ז'בוטינסקי{{הערה|שם=חירות}}. | ||
ב[[כ"ד טבת]] [[תשכ"ג]] נערכה ועידה הארצית של תנועת החירות, הרבי שלח לקלארמן מכתב ברכה לרגל פתיחת הועידה בה ציין את חשיבותו של יום כ"ד טבת כיום | ב[[כ"ד טבת]] [[תשכ"ג]] נערכה ועידה הארצית של תנועת החירות, הרבי שלח לקלארמן מכתב ברכה לרגל פתיחת הועידה בה ציין את חשיבותו של יום [[כ"ד טבת]] כיום הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] והביע את צערו שהוא אינו יכול להשתתף בוועידה. | ||
===ציטוטים על הרבי=== | ===ציטוטים על הרבי=== | ||
*{{ציטוטון|תכונתו העיקרית [של הרבי] היא אהבת ישראל, כל פרט ופרט מישראל חביבים עליו. כאשר מזכירים בפני הרבי שם של יהודי שאינו שומר תורה ומצוות ואינו מקפיד בקלה כבחמורה, אין הוא משמיע דופי, אינו מלמד קטיגוריה, ואדרבה משתדל לקרב אליו}}{{הערה|שם=חירות}} | *{{ציטוטון|תכונתו העיקרית [של הרבי] היא אהבת ישראל, כל פרט ופרט מישראל חביבים עליו. כאשר מזכירים בפני הרבי שם של יהודי שאינו שומר תורה ומצוות ואינו מקפיד בקלה כבחמורה, אין הוא משמיע דופי, אינו מלמד קטיגוריה, ואדרבה משתדל לקרב אליו}}{{הערה|שם=חירות}} | ||