יעקב יוסף מאוסטרהא: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי '''יעקב יוסף מאוסטרהא''' נולד בשנת תצ"ח (לערך) לאביו הגה"צ רבי יהודה לייב, מגיד מישרים ומו"ץ באוסטרהא{{הערה|היה יושב יומם ולילה בבית המדרש על התורה ועל העבודה במסירות נפש מאד נעלה, מתוך עניות גדולה.}}. היה תלמיד [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]], וידידו של רבי [[פנחס מקוריץ]], שגר אף הוא באוסטרהא{{הערה|הוא ברח מקוריץ בעקבות מגפה שפרצה שם ובא לאוסרהא, אך שר העיר לא הרשה לו ולמשפחתו להכנס לעיר, מחשש להתפשטות המחלה, והם נאלצו לשהות מחוץ לעיר. משנודע הדבר לרב ייבי בקש מהשר שיאפשר לו להכנס, בהבטיחו לשר שכל זמן שרבי פינחס יהיה בעיר לא יהיה בה שום פגע. וכך היה המגפה לא הגיעה כלל לעיר.}}.

לאחר פטירת אביו בכ"ה [[תשרי]] תקכ"ה{{הערה|רב יי"בי קכו, א.}}, בעודו צעיר לימים - כבן כ"ז, הזמינו ראשי הקהל בעיר את [[המגיד ממזריטש]] למלאות את מקומו, אך הוא מינה את רבינו למלא את מקומו, בהכריזו שלא יאה למלאות את מקום אביו למרות גילו.

בימי חורפו זכה להכיר את הבעש"ט, שאביו רבי יהודה לייב נמנה ממקורביו. בהמשך היה מתלמידי המגיד ממזריטש, וזכה לקבל תורה גם מרבי [[יעקב יוסף מפולנאה]]. רבי [[ברוך ממזיבוז]] העריצו ביותר, ולאחר שרבי יעקב יוסף דרש בטולטשין עירו של רבי ברוך, נענה רבי ברוך ואמר: "אני כשלעצמי דייני בדבריו של רבי יעקב יוסף אפילו אם לא היה האיסור מבוסס על פי ההלכה, מאחר שהדבר יצא מפי קדשו, הרי שצריכים להתיירא מלעבור על דבריו".{{הערה|אור יקרות חלק א' עמ' תל"ג.}} כל צדיקי דורו העידו עליו שהסתכל ב[[רוח הקודש]] ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה כמו שרואה על שולחנו. הרה"ק ר' [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]], בעל אוהב ישראל, העיד עליו{{הערה|לאחר פטירתו, בעת שנזקק בנו רי"ל לישועה גדולה ממשפט קשה. אשת הבן הרבתה בתפילה אצל קברו, ולאחר מכן בהגיעה אל גיסה רא"ג בן רב ייב"י, הראה לה שזה עתה (לאחר פטירתו) כתב לו אביו בכתב ידו שבנו יצא זכאי בדין (ספר אמונת צדיקים סי' ע"ב).}} כי "יש לו דעה גדולה ב[[פמליא של מעלה]]".