תל אביב-יפו: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 21 בתים ,  3 באוקטובר 2023
(←‏סדרת חב"ד בתל אביב: הלינק שגוי, ומגיע לכתבת זיגלבוים גיליון 699)
שורה 39: שורה 39:
==התייסדות==
==התייסדות==
[[קובץ:ארון קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ארון הקודש בבית-הכנסת "גאולת ישראל חב"ד -בית משה"]]
[[קובץ:ארון קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ארון הקודש בבית-הכנסת "גאולת ישראל חב"ד -בית משה"]]
בשנת [[תרכ"ו]] התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] בתל אביב שהייתה פרבר של העיר יפו. בשנת [[תר"ס]] הגיע למקום הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שמונה לרב הקהילה.
בשנת [[תרכ"ו]] התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] ביפו. בשנת [[תר"ס]] הגיע למקום הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שמונה לרב הקהילה ביפו.


בשנת [[תרס"ג]] החלו לבנות את [[בית הכנסת]] הראשון של הקהילה - ברחוב "[[עין יעקב]]". בשנת [[תרצ"ה]] הוקם בית כנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שהיה תושב תל אביב. בין השנים [[תרצ"ו]]-[[תרח"צ]] שכן במקום 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]].
בשנת [[תרס"ג]] החלו לבנות את [[בית הכנסת]] הראשון של הקהילה - ברחוב "[[עין יעקב]]".  
 
בשנת [[תרצ"ה]] הוקם בית כנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שהיה תושב תל אביב.  
 
בין השנים [[תרצ"ו]]-[[תרח"צ]] שכן במקום 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]].


בשנת [[ת"ש]] עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי [[בברויסק]] בשנת [[תרצ"ה]]) ברחוב "[[נחלת בנימין]]".
בשנת [[ת"ש]] עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי [[בברויסק]] בשנת [[תרצ"ה]]) ברחוב "[[נחלת בנימין]]".
שורה 47: שורה 51:
בית הכנסת היווה את המרכז של קהילת חב"ד בתל אביב, שהייתה מהקהילות המרכזיות{{הערה|באותה תקופה היו קהילות חב"דיות גדולות בירושלים, תל אביב וכפר חב"ד}} בארץ הקודש בעשר שנים האחרונות של [[הדור השישי]] ובימי הבראשית של [[הדור השביעי]].
בית הכנסת היווה את המרכז של קהילת חב"ד בתל אביב, שהייתה מהקהילות המרכזיות{{הערה|באותה תקופה היו קהילות חב"דיות גדולות בירושלים, תל אביב וכפר חב"ד}} בארץ הקודש בעשר שנים האחרונות של [[הדור השישי]] ובימי הבראשית של [[הדור השביעי]].


כעת לרגל בנייתו מחדש, בית הכנסת שוכן ברחוב יבנה. מניין נוסף פעל עד [[תשכ"א]] בבנין ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]].
כעת (תשפ"ד) לרגל בנייתו מחדש, בית הכנסת שוכן ברחוב יבנה.  
 
מניין נוסף פעל עד [[תשכ"א]] בבנין ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]].
 
משנת [[תש"מ]] החלו להגיע השלוחים לעיר, והחלו להתרחב מספר בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר.  


משנת [[תש"מ]] החלו להגיע השלוחים לעיר, והחלו להתרחב מספר בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר. בשנת [[תשמ"א]] מונה הרב גרליצקי לרב [[בית הכנסת גאולת ישראל]] בבית כנסת קיים כולל תפארת זקנים - לוי יצחק, ובית חב"ד של מרכז תל אביב.
בשנת [[תשמ"א]] מונה הרב גרליצקי לרב [[בית הכנסת גאולת ישראל]] בבית כנסת קיים כולל תפארת זקנים - לוי יצחק, ובית חב"ד של מרכז תל אביב.


ב[[יחידות]] עם הרב [[יהודה מאיר אברמוביץ]] שהיה סגן ראש עיריית תל אביב מטעם אגודת ישראל, ביקש ממנו הרבי שיקצה בנין עבור חב"ד בתל אביב, וכשהציע לו הרב אברמוביץ בנין מסויים בפאתי העיר, ביקש הרבי שיביאו לו מפה של תל אביב, והצביע לרב אברמוביץ על בנין מרכזי מאוד בתל אביב שנתפנה לאחרונה, וביקש אותו.
ב[[יחידות]] עם הרב [[יהודה מאיר אברמוביץ]] שהיה סגן ראש עיריית תל אביב מטעם אגודת ישראל, ביקש ממנו הרבי שיקצה בנין עבור חב"ד בתל אביב, וכשהציע לו הרב אברמוביץ בנין מסויים בפאתי העיר, ביקש הרבי שיביאו לו מפה של תל אביב, והצביע לרב אברמוביץ על בנין מרכזי מאוד בתל אביב שנתפנה לאחרונה, וביקש אותו.
401

עריכות

תפריט ניווט