11,687
עריכות
ברכת שהחיינו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ניקוד המילה לזמן
(הרחבה) |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
#על טובות העולם הזה, כגון: באכילת פרי חדש (מפירות העץ או האדמה) המתחדש מזמן לזמן (וניכר שהוא חדש), קניית בית או בגד חשוב, קבלת מתנה מיוחדת או ירושה חשובה ושמיעת בשורה טובה. בהלכה מובא גם שמברכים שהחיינו על ראיית חבר טוב שלא פגשוהו לפחות 30 יום, אבל למעשה לא נוהגים כן. | #על טובות העולם הזה, כגון: באכילת פרי חדש (מפירות העץ או האדמה) המתחדש מזמן לזמן (וניכר שהוא חדש), קניית בית או בגד חשוב, קבלת מתנה מיוחדת או ירושה חשובה ושמיעת בשורה טובה. בהלכה מובא גם שמברכים שהחיינו על ראיית חבר טוב שלא פגשוהו לפחות 30 יום, אבל למעשה לא נוהגים כן. | ||
#על שמחת הלב בחגי ומועדי ישראל: הגברים בעת ברכת ה[[קידוש]] (וב[[יום הכיפורים]] בסיום תפילת [[כל נדרי]]), הנשים והבנות בזמן [[נרות שבת|הדלקת הנרות]]. | #על שמחת הלב בחגי ומועדי ישראל: הגברים בעת ברכת ה[[קידוש]] (וב[[יום הכיפורים]] בסיום תפילת [[כל נדרי]]), הנשים והבנות בזמן [[נרות שבת|הדלקת הנרות]]. | ||
#על קיום מצוה ש"הזמן גרמא" בפעם הראשונה בשנה: [[תקיעת שופר]], [[נטילת לולב]], [[חנוכה|הדלקת נר חנוכה]] ו[[קריאת המגילה]] ב[[פורים]]. | #על קיום [[מצוות עשה שהזמן גרמא|מצוה ש"הזמן גרמא"]] בפעם הראשונה בשנה: [[תקיעת שופר]], [[נטילת לולב]], [[חנוכה|הדלקת נר חנוכה]] ו[[קריאת המגילה]] ב[[פורים]]. | ||
==ניקוד המילה לזמן== | ==ניקוד המילה לזמן== | ||
ב[[סידור אדמו"ר הזקן]] מופיעה המילה לִזְּמַן כשהאות 'ל' מנוקדת בחיריק. הרבי התייחס לכך בשתיים מאגרותיו: באחת כתב הרבי שכך נוהגים | ב[[סידור אדמו"ר הזקן]] מופיעה המילה לִזְּמַן כשהאות 'ל' מנוקדת בחיריק. הרבי התייחס לכך בשתיים מאגרותיו: באחת כתב הרבי שכך נוהגים החסידים ו"וכמדומה '''ברור'''" ששמע את [[הרבי הריי"ץ]] אומר כך. בהמשך האגרת מציע הרבי אפשרות להסבר דקדוקי לניקוד זה, כדלהלן: | ||
{{ציטוטון|במ"ש [במה שכתב] אודות אמירת לזמן בחיריק, הנה כן נוהגים כל [[אנ"ש]], וכמדומה '''ברור''' שכן שמעתי אומר [[אדמו"ר הריי"ץ|כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע]], ושאלתי היתה אם ידוע לכהדר"ג [לכבוד הדרת גאונו] איזה מקור או מסורה בזה. ומה שמקשים מכללי הדקדוק וכותבם ג"כ [גם כן] במכתבו, הנה בד"א [בדרך אפשר] שצריך להיות בפת"ח כשמקצר הה"א הידיעה, אבל אם תיבת זמן היא מלכתחילה בלא [[האות ה"א|ה"א]] הידיעה הרי [[האות למ"ד|הלמ"ד]] יכול להיות בחיריק גם ע"פ [על פי] דקדוק, אלא שבכ"ז [שבכל זאת], הנני מחפש מקור על זה אף שלע"ע [שלעת עתה] לא מצאתיו}}{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ט עמ' צ"ג, אגרת ב'תשו}}. | |||
באגרת נוספת כותב הרבי לגבי ניקוד זה: {{ציטוטון|הנה זוהי הוראת נשיאנו, וכמדומה מקורה מ[[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שו"ע]]}}{{הערה|במ"ש בנוסח ברכת שהחיינו שהובא בהגדה הוצאת קה"ת לאמר לזמן, הנה זוהי הוראת נשיאנו, וכמדומה מקורה מרבינו הזקן בעל התניא והשו"ע. [[אגרות קודש]] חלק ח עמ' שלג, אגרת ב'תקפח}}. | |||
==עניינים נוספים== | ==עניינים נוספים== | ||