אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לא עובדה אנציקלופדית
(לא עובדה אנציקלופדית)
שורה 20: שורה 20:
נולד בשנת [[תרל"ט]] לרב '''שמריהו יוסף''' קרליץ. אביו היה גאון וצדיק, שכל ימיו חי בהשראת ספרי [[השל"ה]] הקדוש ו[[ספר התניא]]{{הערה|עדות ר' משה אילביצקי, [[המודיע]], ערב [[שבועות]] [[תשמ"ז]].}} ורב ב[[עיירה]] קוסובה. אמו '''ראשה לאה''' הייתה בתו של הרב שאול קצנלנבויגן. בקוסובה היה מתבודד בבית המדרש ולמד לבדו בהתמדה כשאיש אינו יודע את טיבו ושם גם פירסם את ספרו הראשון בעילום שם. היה גם מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב "אי"ש החפץ בעילום שמו". הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] הכירו והעריכו ואף הגיב על דבריו באותם עלונים.
נולד בשנת [[תרל"ט]] לרב '''שמריהו יוסף''' קרליץ. אביו היה גאון וצדיק, שכל ימיו חי בהשראת ספרי [[השל"ה]] הקדוש ו[[ספר התניא]]{{הערה|עדות ר' משה אילביצקי, [[המודיע]], ערב [[שבועות]] [[תשמ"ז]].}} ורב ב[[עיירה]] קוסובה. אמו '''ראשה לאה''' הייתה בתו של הרב שאול קצנלנבויגן. בקוסובה היה מתבודד בבית המדרש ולמד לבדו בהתמדה כשאיש אינו יודע את טיבו ושם גם פירסם את ספרו הראשון בעילום שם. היה גם מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב "אי"ש החפץ בעילום שמו". הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] הכירו והעריכו ואף הגיב על דבריו באותם עלונים.


הרב קרליץ החשיב את עצמו לתלמיד ה[[גר"א]] בשיטת לימודו, הנהגותיו ופסיקותיו{{הערה|'החזון איש היה בדורותיו' ע' כ"ה.}} התנגד ללימוד התניא ובדרך כלל לא הזכיר את אדמו"רי חב"ד בספריו ומצד שני נאבק בכל הקשור למקואות על פי שיטת חב"ד{{הערה|[[רבים השיב ליהדות וחסידות]] ע' 51. וראו דברי [[הרבי]] בקשר להתנגדות ללימוד החסידות, בהתוועדות פורים תשט"ז: https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp%3FCategoryID%3D1067%26ArticleID%3D4324&ved=2ahUKEwiykcHCit_9AhU_wAIHHVBMCwQQFnoECBUQAQ&usg=AOvVaw2hNnAeRmqjPG9M9CKnbmNE.}}. הרב נתן קמנצקי מראשי ישיבת איתרי סיפר כי החזון איש נהג ללבוש [[בגד]]י שבת ביום החרם שהטילו על ה[[חסידים]]{{הערה|על כך נכתב בספר החזון איש (בנימין בראון), עמוד 180: "הרב נתן קמנצקי אף מביא עדות שלפיה החזון איש המשיך לציין בלבוש חגיגי את יום השנה להטלת החרם על החסידים על ידי הגר"א, כמנהג קהילות אחדות בליטא, גם בשבתו בארץ ישראל". ובספר הנזכר מביא באריכות את ההתנגדות של החזו"א ללימוד [[חסידות]] ו[[קבלה]], וגם מציין כי בספרי החזו"א ספרי [[אדמו"ר הזקן]] לא מצוטטים מכלי ראשון. אך ראה במאמרו של הרב יהושע ענבל בישורון כה' תשעד' שזו טעות והחזו"א בכורות כה' ב' מצטט מתוך "שו"ע של הגר"ז". כמובן ופשוט כי איזכור אחד של אחד מהפוסקים החשובים ביותר, מפגין התעלמות ברורה}}.
הרב קרליץ החשיב את עצמו לתלמיד ה[[גר"א]] בשיטת לימודו, הנהגותיו ופסיקותיו{{הערה|'החזון איש היה בדורותיו' ע' כ"ה.}} התנגד ללימוד התניא ובדרך כלל לא הזכיר את אדמו"רי חב"ד בספריו ומצד שני נאבק בכל הקשור למקואות על פי שיטת חב"ד{{הערה|[[רבים השיב ליהדות וחסידות]] ע' 51. וראו דברי [[הרבי]] בקשר להתנגדות ללימוד החסידות, בהתוועדות פורים תשט"ז: https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp%3FCategoryID%3D1067%26ArticleID%3D4324&ved=2ahUKEwiykcHCit_9AhU_wAIHHVBMCwQQFnoECBUQAQ&usg=AOvVaw2hNnAeRmqjPG9M9CKnbmNE.}}. הרב נתן קמנצקי מראשי ישיבת איתרי סיפר כי החזון איש נהג ללבוש [[בגד]]י שבת ביום החרם שהטילו על ה[[חסידים]]{{הערה|על כך נכתב בספר החזון איש (בנימין בראון), עמוד 180: "הרב נתן קמנצקי אף מביא עדות שלפיה החזון איש המשיך לציין בלבוש חגיגי את יום השנה להטלת החרם על החסידים על ידי הגר"א, כמנהג קהילות אחדות בליטא, גם בשבתו בארץ ישראל". ובספר הנזכר מביא באריכות את ההתנגדות של החזו"א ללימוד [[חסידות]] ו[[קבלה]], וגם מציין כי בספרי החזו"א ספרי [[אדמו"ר הזקן]] לא מצוטטים מכלי ראשון. אך ראה במאמרו של הרב יהושע ענבל בישורון כה' תשעד' שזו טעות והחזו"א בכורות כה' ב' מצטט מתוך "שו"ע של הגר"ז".}}.


בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והיה מעורר על נושאים שונים ב[[הלכה]] ומחה על פרצות שונות: נגד החולבים ב[[שבת]] ונגד המוכרים את שדותיהם ב[[שמיטה]]. כמה מפסקיו בהלכה נחשבים לחידוש על פני הפסקים המקובלים מרבני ארץ ישראל מדורי דורות, בנושא; שמיטה, [[שיעורים]], [[ברכות הנהנין]] ועוד.
בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והיה מעורר על נושאים שונים ב[[הלכה]] ומחה על פרצות שונות: נגד החולבים ב[[שבת]] ונגד המוכרים את שדותיהם ב[[שמיטה]]. כמה מפסקיו בהלכה נחשבים לחידוש על פני הפסקים המקובלים מרבני ארץ ישראל מדורי דורות, בנושא; שמיטה, [[שיעורים]], [[ברכות הנהנין]] ועוד.
1,411

עריכות

תפריט ניווט