שלום דובער פרידמן (שמי"ר): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(4 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 14: שורה 14:


==גלגוליו בישיבות תומכי תמימים==
==גלגוליו בישיבות תומכי תמימים==
לערך משנת [[תרצ"ה]]{{הערה|באסרו חג שבועות [[תרצ"ה]] כתב ר' [[יעקב שץ]] אל [[הרבי הריי"צ]]: "לא מכבר באו עוד ב' פועלים (תלמידים) שיחיו, בני ה"ר מרדכי אהרן (פרידמן) מרוסטוב".}}, למדו הוא ואחיו ר' [[אברהם יוסף פרידמן|אברהם יוסף]] ב[[תומכי תמימים ברדיצ'ב|בישיבה המחתרתית]] בעיר [[ברדיטשוב]].
לערך משנת [[תרצ"ה]]{{הערה|באסרו חג שבועות [[תרצ"ה]] כתב ר' [[יעקב שץ]] אל [[הרבי הריי"צ]]: "לא מכבר באו עוד ב' פועלים (תלמידים) שיחיו, בני ה"ר מרדכי אהרן (פרידמן) מרוסטוב".}}, למדו הוא ואחיו ר' [[אברהם יוסף פרידמן|אברהם יוסף]] ב[[תומכי תמימים ברדיצ'ב|ישיבה המחתרתית]] בעיר [[ברדיטשוב]].


לימים, כאשר נדדה הישיבה, נדד גם שלום דובער הצעיר יחד עם חבריו, ועבר ללמוד בישיבה שנפתחה בעיר [[קורסק]].
לימים, כאשר נדדה הישיבה, נדד גם שלום דובער הצעיר יחד עם חבריו, ועבר ללמוד בישיבה שנפתחה בעיר [[קורסק]].
שורה 38: שורה 38:


==לאחר השחרור==
==לאחר השחרור==
לאחר שחרורו התקבל לעבודה במפעל העוסק במערכות פסטור [[חלב]]. במסגרת תפקידו היה עליו לנסוע ברחבי לטביה ולתקן מערכות מסוג זה. את עבודתו עשה בקבלנות, כך יכול היה שלא לעבוד בשבת. בכל ימות השבוע קם השכם בבוקר וסיים את עבודתו רק בשעות המאוחרות, וזאת כדי שיוכל לסיים את התוכנית השבועית שהוטלה עליו עד ליום שישי.
לאחר שחרורו התקבל לעבודה במפעל העוסק במערכות פסטור [[חלב]]. במסגרת תפקידו היה עליו לנסוע ברחבי [[לטביה]] ולתקן מערכות מסוג זה. את עבודתו עשה בקבלנות, כך יכול היה שלא לעבוד בשבת. בכל ימות השבוע קם השכם בבוקר וסיים את עבודתו רק בשעות המאוחרות, וזאת כדי שיוכל לסיים את התוכנית השבועית שהוטלה עליו עד ליום שישי.


בשבתות היה מתפלל בבית כנסת חב"ד של ריגה, בו התפללו כשני מניינים של חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר. בחגים ובימים הנוראים אורגנו המניינים בבתי החסידים, ולעיתים ר' שלום דובער אף אירח את המניין החב"די בביתו.
בשבתות היה מתפלל ב[[בית כנסת]] חב"ד של ריגה, בו התפללו כשני מניינים של חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר. בחגים ובימים הנוראים אורגנו המניינים בבתי החסידים, ולעיתים ר' שלום דובער אף אירח את המניין החב"די בביתו.


בין החסידים שהתגוררו בעיר באותן שנים, נמנו: הרב [[אברהם גודין]], הרב [[נחום יצחק לרמן]], הרב [[נחום בעסער]], הרב [[נתן נטע ברכהן|נות'קה ברכהן]], הרב [[זלמן לוין]], הרב [[שלמה פייגין]], הרב [[ישראל קונסון]], הרב [[שמואל לייב פרוס|מול'ע פרוס]] עליהם השלום. ויבלחט"א: הרב [[זושא גרוס|זושא]] ועוד.
בין החסידים שהתגוררו בעיר באותן שנים, נמנו: הרב [[אברהם גודין]], הרב [[נחום יצחק לרמן]], הרב [[נחום בעסער]], הרב [[נתן נטע ברכהן|נות'קה ברכהן]], הרב [[זלמן לוין]], הרב [[שלמה פייגין]], הרב [[ישראל קונסון]], הרב [[שמואל לייב פרוס|מול'ע פרוס]] עליהם השלום. ויבלחט"א: הרב [[זושא גרוס|זושא]] ועוד.
שורה 47: שורה 47:


===חינוך ילדיו===
===חינוך ילדיו===
את ילדיו נאלץ לשלוח ללמוד ב"[[שקולע]]", אולם במקביל שכר להם מלמדים שלימדום תורה.
את ילדיו נאלץ לשלוח ללמוד ב"[[שקולע]]", אולם במקביל שכר להם מלמדים שילמדו אותם תורה.


רעייתו מרת הינדא סיפרה לשכנים החטטנים, כי ה[[מלמד]] הוא מורה לאנגלית...
רעייתו מרת הינדא סיפרה לשכנים החטטנים, כי ה[[מלמד]] הוא מורה לאנגלית.


הלימוד בשעות אחר הצהרים לא סיפק את החסיד שספג בעצמו חינוך חסידי אוטנטי.
את בנו הבכור [[שניאור זלמן פרידמן|שניאור זלמן]] שלח ל[[סמרקנד]] בהיותו בגיל שבע עשרה, ל'השתלמות חסידית'. הוא למד שם מספר חודשים [[נגלה]] וחסידות, וכסיפור כיסוי - סיפרו כי הוא נסע לדוד שלו ב[[סאראטוב]] לנפוש על גדות נהר הוולגה. האווירה בבית הייתה כה סודית, עד שאפילו אחיו ואחותו הצעירה חשבו באמת ובתמים כי אחיהם נסע לנפוש בסאראטוב. ההורים אפילו דאגו שיגיעו לביתם מכתבים מהאח השוהה בסאראטוב. ר' שניאור זלמן סיפר שגם התלמידים שלמדו איתו ב[[סמרקנד]] לא ידעו את האמת. הם חשבו שהוא הגיע מסאראטוב.
את בנו הבכור [[שניאור זלמן פרידמן|שניאור זלמן]] שלח ל[[סמרקנד]] בהיותו בגיל שבע עשרה, ל'השתלמות חסידית'. הוא למד שם מספר חודשים [[נגלה]] וחסידות, וכסיפור כיסוי - סיפרו כי הוא נסע לדוד שלו ב[[סאראטוב]] לנפוש על גדות נהר הוולגה. האווירה בבית הייתה כה סודית, עד שאפילו אחיו ואחותו הצעירה חשבו באמת ובתמים כי אחיהם נסע לנפוש בסאראטוב. ההורים אפילו דאגו שיגיעו לביתם מכתבים מהאח השוהה בסאראטוב. ר' שניאור זלמן סיפר שגם התלמידים שלמדו איתו ב[[סמרקנד]] לא ידעו את האמת. הם חשבו שהוא הגיע מסאראטוב.


שורה 57: שורה 56:


==אישור יציאה==
==אישור יציאה==
הקשיים בקיום מצוות הביאו את משפחת פרידמן להחלטה נחושה - לעזוב את המדינה. הם הגישו פעם אחר פעם בקשות ל'אוביר', אך נדחו בתאנה שראש המשפחה שירת בצבא בתפקידים רגישים, והוא עלול לגלות סודות למדינות זרות.
בשנת [[תשכ"ג]] החלטה המשפחה לנסות לצאת מברית המועצות. הם הגישו פעם אחר פעם בקשות ל'אוביר', אך נדחו בתאנה שראש המשפחה שירת בצבא בתפקידים רגישים, והוא עלול לגלות סודות למדינות זרות.


שוב ושוב ניסו לקבל אישור, עד שבשנת [[תשל"א]], לאחר שמונה שנות סירוב, קיבלו את האישור הנכסף ועלו לארץ הקודש.
שוב ושוב ניסו לקבל אישור, עד שבשנת [[תשל"א]], קיבלו את האישור ועלו ל[[ארץ הקודש]].


==בארץ הקודש==
==בארץ הקודש==
שורה 69: שורה 68:


==ממייסדי ארגון שמי"ר==
==ממייסדי ארגון שמי"ר==
ר' שלום דובער פרידמן נמנה גם על מייסדי ארגון [[שמי"ר]], והיה מהפעילים הבולטים בו. במשך שנים רבות עבר את הארץ לאורכה ולרוחבה. הוא נסע להרצות בפני ה[[עליה לארץ|עולים]] החדשים שהגיעו לארץ בגל העלייה של שנות הלמ"דים הראשונות והחדיר בהם אידישקייט וחסידות.
ר' שלום דובער פרידמן נמנה גם על מייסדי ארגון [[שמי"ר]], והיה מהפעילים הבולטים בו. במשך שנים נסע להרצות בפני ה[[עליה לארץ|עולים]] החדשים שהגיעו לארץ בגל העלייה של שנות הלמ"דים הראשונות להחדיר בהם יהדות ו[[חסידות]].


כאשר ארגון שמי"ר, הקים '[[כולל]]' לעולים חדשים המתקרבים ליהדות, החל למסור שם שיעורי תורה, ובזכותו התקרבו רבים ליהדות ולחסידות. במקביל לעבודתו הרוחנית, ניהל במסירות את החשבונות הכספיים של ארגון שמי"ר שפעל גדולות ונצורות בקרב יהודי חבר העמים בארץ הקודש.
כאשר ארגון שמי"ר, הקים '[[כולל]]' לעולים חדשים המתקרבים ליהדות, החל למסור שם שיעורי תורה, ובזכותו התקרבו רבים ליהדות ולחסידות. במקביל לעבודתו הרוחנית, ניהל במסירות את החשבונות הכספיים של ארגון שמי"ר.


==פטירתו==
==פטירתו==
8,329

עריכות

תפריט ניווט