11,698
עריכות
התפילה ב-770: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:תפלה כינוס השולחים תשפ.jpg|ממוזער|תפילה בכינוס השלוחים [[תש"פ]]]] | |||
'''סדרי התפילה ב-[[770]]''' נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת [[הרבי]] וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת ה[[תפילה]] ברוב [[בתי הכנסת]] החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל. | |||
==מעלת התפילות במקום== | ==מעלת התפילות במקום== | ||
| שורה 172: | שורה 173: | ||
*הרב [[אהרן לאשק]], בשבתות{{הערה|בעיקר ב[[יום כיפור]] משנת [[תשע"ט]] ואילך}}. | *הרב [[אהרן לאשק]], בשבתות{{הערה|בעיקר ב[[יום כיפור]] משנת [[תשע"ט]] ואילך}}. | ||
==בעלי תקיעה== | |||
בחודש אלול נהג לתקוע בשופר הרב [[דוד רסקין]]. | |||
לקראת ר"ה תשי"א הרבי ביקש מאת הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]] להיות בעל תוקע. | |||
בשנה הראשונה תקע בשופר גם ב[[תקיעות מיושב]], ומאז תשי"ב עד תשנ"ב הרבי תקע בשופר בתקיעות מיושב, והרב טננבוים תקע במעומד ובסיום התפלה. | |||
לאחר מכן שימשו כבעלי תקיעה בניו: הרב אליהו טננבוים. והרב שלום דובער טננבוים. | |||
ראה עוד: [[השופרות של הרבי]]{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=75135 שופרות הרבי נחשפים].}} | |||
==בחג הסוכות== | ==בחג הסוכות== | ||
| שורה 181: | שורה 191: | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
==בשמיני עצרת שמחת תורה== | |||
בליל [[שמיני עצרת]] אחר התפילה נהוג לעשות הפסקה עד השעה 9 בה הולך הקהל לעשות [[קידוש]] ו[[התוועדות|להתוועד]] כהכנה ל[[הקפות]]. | |||
סדר ההקפות מתחיל באמירת שלוש פעמים [[אתה הראת]]. | |||
מנהגים שונים במהלך [[שמחת תורה]]: | |||
*כשפותחים הארון נוהגים לנגן את "[[ניגון אנא עבדא]]". | |||
===בעלי תפילה=== | |||
*הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], היה מתפלל בעמוד ב[[שמחת תורה]] עקב [[יארצייט]]{{הבהרה|שחרית? מוסף?}}. | |||
*הרב [[ישראל דוכמן]], שמחת תורה{{הבהרה|שחרית? מוסף?}}. | |||
==[[קריאת התורה]]== | ==[[קריאת התורה]]== | ||
| שורה 187: | שורה 207: | ||
בבית הכנסת [[קריאת התורה|קוראים]] ב[[ספר תורה|ספרי תורה]] מיוחדים כגון [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ספר תורה של הרבי]]. ועוד. | בבית הכנסת [[קריאת התורה|קוראים]] ב[[ספר תורה|ספרי תורה]] מיוחדים כגון [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ספר תורה של הרבי]]. ועוד. | ||
==סדר [[ברכת כהנים]] בבית הכנסת== | |||
המנהג בבית המדרש שה[[כהנים]] [[נשיאת כפיים|נושאים כפיים]] באופן אותו כותב [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]]{{הערה|הובא ב[[סידור תהלת ה']] עמ' 268 בראש סדר נשיאת כפים.}} "נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא ב[[יום טוב]] שאז שרויים בשמחת יום טוב ונושאים כפים ב[[תפילת מוסף|מוסף]] אפילו חל ב[[שבת]] וכן [[יום הכיפורים]]"{{הערה|ב[[ראש השנה]] גם.}}. | |||
בשעת [[נשיאת כפיים]] נוהג [[הרבי]] לרדת מבימת התפלה שלו, והכהנים עולים עליה ומשם מברכים את הציבור. | |||
הכהנים יורדים לאחר ה[[קדיש]] שלם והרבי נוהג לומר להם {{ציטוטון|יישר כח כהן}}. | |||
מנהג זה מועתק אף לחלק מקהילות חב"ד ב[[ארץ הקודש]] בהם נוהגים רק ב[[יום טוב]] כפי המנהג ב-[[770]], ולא כשאר בני ארץ ישראל. | |||
===חשיבות נשיאת כפיים ב-770=== | |||
במכתב מיום [[כ"ה תשרי]] [[תש"ח]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/305.htm אגרות קודש חלק ב אגרת שה]}}, כותב הרבי לר' [[יעקב כץ|יעקב הכהן כץ]] שאף שמצות [[נשיאת כפיים]] היא ב[[בית כנסת]] במקומו של הכהן, הנה ה[[משנה]]{{הערה|סוטה לז, ע"ב.}} מבארת שיש מעלה בנשיאת כפיים ב[[בית המקדש]] שהיא נעלית {{מונחון|באין ערוך|ללא השוואה}} מאשר נשיאת כפיים {{מונחון|"במדינה"|בשאר העולם}}, מכיון שבבית המקדש מתגלה דרגת [[ביטול]] גבוהה יותר לאלוקות אצל הכהן והוא ממשיך [[אור]] אלוקי גדול יותר. ומבאר הרבי שבאופן דומה מתקיים בתקופת ה[[גלות]] כאשר [[חסיד]] מגיע ל[[בית המדרש]] של הרבי מתגלה בו הביטול שלו אל רבו, וממילא אין זה שווה לנשיאת כפיים ב[[בית מדרש]] אחר, אלא זהו בדוגמת נשיאת כפיים בבית המקדש, שהיא גבוהה יותר באין ערוך לנשיאת כפים רגילה. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||