בחירה חופשית: הבדלים בין גרסאות בדף

===ידיעה ובחירה בחסידות===

אדמו"ר הזקן מתרץ את הסוגיא בפשטות{{הערה|תו"א וירא יד ד' ואילך, וראה גם תורת חיים בראשית ד"ה ויתן לך האלקים ע' יג (קנד), לקוטי שיחות חכ"ז ע' 251-252 הערה 14, אגרות קודש של הרבי ח"ג אגרת תמב עמ' מט-נ ומבואר במקומות רבים נוספים}}, ע"י שהוא מצביע על נקודת הכשל בלוגיקה של '''הקושיא'''. הסתירה בין ידיעה לבחירה נובעת מכך '''שאצלנו''' לא תתכן ידיעה שלא עושה שינוי. כל מהות וגדר השכל, ההבנה והידיעה אצלנו הם שינוי ממה שהיה קודם: אחרי שהבין דבר מסויים נוספה בו ידיעה, וקודם לכן לא הייתה בו ידיעה זו. נמצא, שגדר הידיעה הוא שינוי במציאות האדם. אבל אצל הקב"ה אין הדבר כך{{הערה|שהרי הוא "אחד הפשוט", ואין בו שינויים, וכמו שכתוב "אני ה' לא שניתי" – שאפילו כל בריאת  העולמות וכל מה שבהם אינה שום שינוי אצלו כלל (וכמו שהתבאר באריכות בתניא בשער היחוד והאמונה ע"ש).}}. ומכיון ש"ידיעה" זו של ה' אינה חלק מגדר העולם (אלא היא "למעלה" מהעולם, בחינת "מקיף"), אין היא מכריחה את האדם – כי האדם '''אינו מרגיש''' ידיעה זו. ועל דרך משל מאדם הזורק אבן, האם יאמר מישהו שידיעתו שתיפול לארץ '''היא''' הגורמת שתיפול? הרי מובן ופשוט שהאבן אינה יודעת כלל מידיעת האדם, ונפילתה אינה קשורה כלל וכלל לידיעתו בשום צורה ואופן שהוא.

(אלא שאחר כל זאת בסופו של דבר עדיין יש מקום ל"תלמיד ממולח" לשאול{{הערה|לגבי ביאור שאלה זו והתירוץ עליה ראה בתשורהתשורה משמחת הנישואין של נחום מנחם מענדל הכהן עם חוה טובה כהנא (תשע"ח, אוסף שיעורים של הרב גופין) וש"נ.)}} – הרי סוף כל סוף ה' יודע מראש מה יבחר האדם, ומה טעם יש לבחירה אם ידוע מראש מה יבחר, האם ח"ו הכל הצגה? ומוסבר בזה, שהתירוץ האמתי הוא שהקב"ה נמנע הנמנעות ונושא הפכים - ומצד זה יכול להיות שני הדברים גם יחד: גם ידיעה וגם בחירה. אלא שאם זהו התירוץ – מדוע מאריכה כל כך החסידות בהסבר לעיל? הרי ההסבר האמיתי הוא שהקב"ה נמנע הנמנעות ונושא הופכים? ונקודת הביאור היא, שאין אלו שני תירוצים שונים שאחד נכון ואחד לא, ואפילו לא שני תירוצים שאחד פשוט ואחד עמוק יותר – אלא שניהם תירוץ אחד. היינו, שזה שידיעת ה' שונה מידיעתינו נובעת מכך שהוא נושא הופכים.)

===גזירת 'ועבדום'===

{{להשלים}}