יצחק יואל רפאלוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
הרב '''יצחק יואל''' רפאלוביץ נולד בשנת תרי"ד<ref>ירחון שערי ציון תרח"צ עמ' נג, וירחון תורת ארץ ישראל שנת תרח"צ, מציינים שנפטר בשנת ה-84 או ה-85 לחייו</ref> או תרי"ח<ref>ספר אהלי שם (גוטליב) עמ' 190</ref>.
הרב '''יצחק יואל''' רפאלוביץ נולד בשנת תרי"ד<ref>ירחון שערי ציון תרח"צ עמ' נג, וירחון תורת ארץ ישראל שנת תרח"צ, מציינים שנפטר בשנת ה-84 או ה-85 לחייו</ref> או תרי"ח<ref>ספר אהלי שם (גוטליב) עמ' 190</ref>.
בצעירותו (גיל 16?) נשתדך עם בתו של הרב [[יוסף תומרקין]] רבם של חסידי חב"ד ב[[קרמנצ'וג]]<ref>רשימות היומן עמ' רלז.</ref>. לאחר פטירתו של הרב תומרקין מילא את מקומו אחיו וחתנו הרב [[צבי תומרקין]], ולאחר פטירתו מילא את מקומו הרב רפאלוביץ במשך כ-53 שנה עד עלותו לארץ ישראל בשנת תרצ"ב<ref>שערי ציון שם, ובתורת א"י שעלה בתרצ"ה, וברשימות דברים (חיטריק) עמ' 396 שעלה לארץ בתרפ"ד.</ref>.
בצעירותו (גיל 16?) נשתדך עם בתו של הרב [[יוסף תומרקין]] רבם של חסידי חב"ד ב[[קרמנצ'וג]]<ref>רשימות היומן עמ' רלז.</ref>. לאחר פטירתו של הרב תומרקין מילא את מקומו אחיו וחתנו הרב [[צבי תומרקין]], ולאחר פטירתו מילא את מקומו הרב רפאלוביץ במשך כ-53 שנה עד עלותו לארץ ישראל בשנת תרצ"ב<ref>שערי ציון שם, ובתורת א"י שעלה בתרצ"ה, וברשימות דברים (חיטריק) עמ' 396 שעלה לארץ בתרפ"ד.</ref>.
==תולדות חיים==


הרב '''יצחק יואל''' היה מחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], ו[[אדמו"ר הרש"ב]].
הרב '''יצחק יואל''' היה מחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], ו[[אדמו"ר הרש"ב]].


בתקופה הראשונה קיבל משכורת זעומה ובשל כך סבל ממצב כלכלי קשה, אולם לאחר זמן החל לשלוח ידו בעסקים והפך לסוחר גדול. מכספו הפריש סכומים גדולים אותם שיגר ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. במקביל לרבנותו ומסחרו, עסק רבות בעבודה ציבורית מסועפת במאבק נגד מחריבי היהדות מבית ומחוץ, על פי הוראות של הרבי הרש"ב, והשתתף ב[[אסיפת הרבנים עת"ר]] שם עמד לצידו של [[אדמו"ר הרש"ב]] במלחמה על שמירת חומות היהדות.
בתקופה הראשונה לאחר עלותו על כס הרבנות קיבל משכורת זעומה ובשל כך סבל ממצב כלכלי קשה, אולם לאחר זמן החל לשלוח ידו בעסקים והפך לסוחר גדול. מכספו הפריש סכומים גדולים אותם שיגר ל[[אדמו"ר הרש"ב]].  
 
במקביל לרבנותו ומסחרו, עסק רבות בעבודה ציבורית מסועפת במאבק נגד מחריבי היהדות מבית ומחוץ, על פי הוראות של הרבי הרש"ב, והשתתף ב[[אסיפת הרבנים עת"ר]] שם עמד לצידו של [[אדמו"ר הרש"ב]] במלחמה על שמירת חומות היהדות.


הייתה לו חנות של קאלאשין (ערדליים). אדמו"ר הרש"ב אמר עליו פעם: ראיתי שמכניסים את הרגלים לקאלאשין, אך להכניס את הראש לקאלאשין - זאת לא ראיתי.
הייתה לו חנות של קאלאשין (ערדליים). אדמו"ר הרש"ב אמר עליו פעם: ראיתי שמכניסים את הרגלים לקאלאשין, אך להכניס את הראש לקאלאשין - זאת לא ראיתי.


הקהל נשמע תמיד להוראותיו וקיבלן בכבוד, הן בגלל אופיו התקיף של הרב והן בגלל שהיה גביר גדול ונכבד. עצותיו תמיד התגלו כמועילות ופקחותו הייתה ידועה ומפורסמת בציבור.
הקהל בעירו  נשמע תמיד להוראותיו וקיבלן בכבוד, הן בגלל אופיו התקיף של הרב והן בגלל שהיה גביר גדול ונכבד. עצותיו תמיד התגלו כמועילות ופקחותו הייתה ידועה ומפורסמת בציבור.
 
ידוע אודותיו הסיפור, כי כאשר תקע [[אדמו"ר מהר"ש]] 'טרומיטין' ב'תרועה', והרב רפאלוביץ' רצה לשאול את הטעם על כך ביחידות, נזף בו האדמו"ר: מה אתה חושב, מחשבות זרות הן רק שטויות והבלים? גם כשחושבים על מה שלא צריך, אפילו בענייני קדושה, מחשבות אלה הן בבחינת מחשבות זרות.{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 28, בלה"ק ס"ע כ}}


ידוע אודותיו הסיפור, כי כאשר תקע [[אדמו"ר מהר"ש]] 'טרומיטין' ב'תרועה', והרב רפאלוביץ' רצה לשאול את הטעם על כך ביחידות, נזף בו האדמו"ר: מה אתה חושב, מחשבות זרות הן רק שטויות והבלים? גם כשחושבים על מה שלא צריך, אפילו בענייני קדושה, מחשבות אלה הן בבחינת מחשבות זרות.{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 28, בלה"ק ס"ע כ..}}
בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה ל[[ארץ הקודש]] והתגורר ב[[ירושלים]].


בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה ל[[ארץ הקודש]] והתגורר ב[[ירושלים]], בה נפטר ב[[ט"ו תמוז]] [[תרצ"ו]]<ref>קונ' דברי ימי הרבנית רבקה עמוד עד הערה 172. וספר השיחות [[תרפ"א]] עמ' 9. ובאגרות קודש אדמו"ר הריי"ץ ח"ד עמ' צט, באגרת מיום י"ב מנ"א תרצ"ז מכנו אדמו"ר הריי"ץ בברכת החיים.</ref> ויש אומרים שנפטר ב[[כ"ו תמוז]] [[תרצ"ח]]{{הערה|שערי ציון ותורת א"י הנ"ל.}} (כנכתב ע"ג מצבתו). ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
נפטר ב[[ט"ו תמוז]] [[תרצ"ו]]<ref>קונ' דברי ימי הרבנית רבקה עמוד עד הערה 172. וספר השיחות [[תרפ"א]] עמ' 9. ובאגרות קודש אדמו"ר הריי"ץ ח"ד עמ' צט, באגרת מיום י"ב מנ"א תרצ"ז מכנו אדמו"ר הריי"ץ בברכת החיים.</ref> ויש אומרים שנפטר ב[[כ"ו תמוז]] [[תרצ"ח]]{{הערה|שערי ציון ותורת א"י הנ"ל.}} (כנכתב ע"ג מצבתו). ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].


בניו: גדליה, סענדער, משה מאיר, חיים חייקל.
בניו: גדליה, סענדער, משה מאיר, חיים חייקל.
שורה 32: שורה 38:
[[קטגוריה:אישים בקרמנצ'וג]]
[[קטגוריה:אישים בקרמנצ'וג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]
[[קטגוריה:רבני קרמנצ'וג]]
[[קטגוריה:רבני קרמנצ'וג]]
450

עריכות

תפריט ניווט