12,904
עריכות
משתמש:חסיד של הרבי/סדר יום בחסידות חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
===זמנים מיוחדים=== | ===זמנים מיוחדים=== | ||
[[קובץ:דוכן תפילין.jpg|שמלא|ממוזער|250px|דוכן תפילין המאויש על-ידי חסידי חב"ד. [[מבצע תפילין]] ממלא חלק מסדר יומו של חסיד חב"ד בזמנו הפנוי]] | |||
ב[[יומי דפגרא]] חסידיים עורכים התוועדויות בבתי חב"ד ריכוזי חב"ד ובישיבות תות"ל, ההתוועדויות נערכות לרוב בליל התאריך החסידי (חוץ מ[[י"ט כסלו]] אותו מנהג ליובאוויטש הוא לחגוג בליל כ' כסלו ולא בליל י"ט{{הערה|ראה בספר החייל - גלגולו של תמים - הוצאת [[ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש|ממש]]}}) התאריכים החסידיים המרכזיים ביותר הם [[חג הגאולה י"ט כסלו]] - גאולת [[אדמו"ר הזקן]] ממאסר בשנת [[תקנ"ט]], [[י' שבט]] - יום הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"י]] ו[[קבלת הנשיאות של הרבי]] באופן רשמי בשנת [[תשי"א]], [[י"א ניסן]] - [[יום הולדת|יום הולדתו]] של הרבי בשנת [[תרס"ב]], [[ג' תמוז]] - יום גאולת אדמו"ר הריי"צ ממאסר בשנת [[תרפ"ז]] ויום תחילת הניסיון הגדול בתהכסות הרבי מעיננו הגשמיות ב[[ג' תמוז תשנ"ד]], [[ט"ו אלול]] - יום הקמת [[ישיבת תומכי תמימים]] על-ידי אדמו"ר הרש"ב בשנת [[תרנ"ז]], ויום [[ח"י אלול]] - [[יום הולדת|יום הולדתו]] של אדמו"ר הזקן בשנת [[תק"ה]]. בנוסף יש עוד עשרות יומי דפגרא בהם עורכים התוועדויות חסידיות{{הערה|להרחבה ראה ב[[תבנית:ימי חב"ד לפי זמנים]]}}. | ב[[יומי דפגרא]] חסידיים עורכים התוועדויות בבתי חב"ד ריכוזי חב"ד ובישיבות תות"ל, ההתוועדויות נערכות לרוב בליל התאריך החסידי (חוץ מ[[י"ט כסלו]] אותו מנהג ליובאוויטש הוא לחגוג בליל כ' כסלו ולא בליל י"ט{{הערה|ראה בספר החייל - גלגולו של תמים - הוצאת [[ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש|ממש]]}}) התאריכים החסידיים המרכזיים ביותר הם [[חג הגאולה י"ט כסלו]] - גאולת [[אדמו"ר הזקן]] ממאסר בשנת [[תקנ"ט]], [[י' שבט]] - יום הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"י]] ו[[קבלת הנשיאות של הרבי]] באופן רשמי בשנת [[תשי"א]], [[י"א ניסן]] - [[יום הולדת|יום הולדתו]] של הרבי בשנת [[תרס"ב]], [[ג' תמוז]] - יום גאולת אדמו"ר הריי"צ ממאסר בשנת [[תרפ"ז]] ויום תחילת הניסיון הגדול בתהכסות הרבי מעיננו הגשמיות ב[[ג' תמוז תשנ"ד]], [[ט"ו אלול]] - יום הקמת [[ישיבת תומכי תמימים]] על-ידי אדמו"ר הרש"ב בשנת [[תרנ"ז]], ויום [[ח"י אלול]] - [[יום הולדת|יום הולדתו]] של אדמו"ר הזקן בשנת [[תק"ה]]. בנוסף יש עוד עשרות יומי דפגרא בהם עורכים התוועדויות חסידיות{{הערה|להרחבה ראה ב[[תבנית:ימי חב"ד לפי זמנים]]}}. | ||
| שורה 37: | שורה 38: | ||
[[ליל שישי]] זהו זמן המיוחד ל[[התוועדות|התתוועדויות]] בריכוזי חב"ד השונים וללימוד משותף בבתי הכנסת. ב[[770]] בכל ליל שישי יש התוועדויות לאורך [[הזאל הגדול (770)|הזאל הגדול]] המאורגנות על-ידי תלמידי ה[[קבוצה]]. בנוסף יש המארגנים בזמנים אלה התוועדויות-רחוב במקומות מרכזיים ומתוועדים עם העוברי אורך. | [[ליל שישי]] זהו זמן המיוחד ל[[התוועדות|התתוועדויות]] בריכוזי חב"ד השונים וללימוד משותף בבתי הכנסת. ב[[770]] בכל ליל שישי יש התוועדויות לאורך [[הזאל הגדול (770)|הזאל הגדול]] המאורגנות על-ידי תלמידי ה[[קבוצה]]. בנוסף יש המארגנים בזמנים אלה התוועדויות-רחוב במקומות מרכזיים ומתוועדים עם העוברי אורך. | ||
[[יום שישי|ימי שישי]] זהו זמן המייחד את חסידי חב"ד להתעסקות ב[[מבצע תפילין]] בדוכנים ברחובות הערים השונות ואף במסלולים בין החנויות, ה[[תמימים]] יוצאים לבמצע תפילין החל משעות הבוקר (בחורף לאחר תפילת שחרית ובקיץ יש ישיבות שיוצאות למצבעים לאחר {{מונחון|סדר עיונא|לימוד גמרא לעיון}} קצר) ועד סמוך לכניסת השבת, בעוד ש[[נשואים]] יוצאים יותר בשעות הצהריים. [[שניים מקרא ואחד תרגום]] נתן להגיד מחצות היום של יום שישי אם-כי הרבי נוהג להגיד שניים מקרא לאחר סעודת [[ליל שבת]]. | [[יום שישי|ימי שישי]] וערבי חגים זהו זמן המייחד את חסידי חב"ד להתעסקות ב[[מבצע תפילין]] בדוכנים ברחובות הערים השונות ואף במסלולים בין החנויות, ה[[תמימים]] יוצאים לבמצע תפילין החל משעות הבוקר (בחורף לאחר תפילת שחרית ובקיץ יש ישיבות שיוצאות למצבעים לאחר {{מונחון|סדר עיונא|לימוד גמרא לעיון}} קצר) ועד סמוך לכניסת השבת, בעוד ש[[נשואים]] יוצאים יותר בשעות הצהריים. [[שניים מקרא ואחד תרגום]] נתן להגיד מחצות היום של יום שישי אם-כי הרבי נוהג להגיד שניים מקרא לאחר סעודת [[ליל שבת]]. | ||
ברוב רובם של ריכוזי חב"ד בארץ ובעולם זמן תפילת שחרית של [[שבת קודש]] הוא בשעה עשר בבוקר, וזאת בהתאם לזמן התפילה ב[[770]]. ב[[שבת מברכים]] אומרים חסידי חב"ד את כל [[ספר התהילים]] בציבור קודם תפילת שחרית ולאחרי התפילה עורכים [[התוועדות]]{{הערה|ראה ב[[היום יום]] של שבתות מברכים וזה לשונו של הרבי: {{ציטוטון|אמירת כל התהילים בהשכמה. יום התוועדות}}}}. בשבתות בין [[קריאת התורה]] ל[[מוסף]] נוהגים בריכוזי חב"ד ובישיבות תות"ל שאחד מהמתפללים אומר דבר תורה על [[פרשת השבוע]], בדרך כלל נקודה מ[[שיחה|שיחה של הרבי]]. בשבתות שלפני או שיוצאים ב[[יומי דפגרא]] חסידיים נוהגים לערוך קידוש והתוועדות בבתי כנסת ובבתי חב"ד. בישיבות תות"ל כל שבת ישיבה יש התוועדות עם רבנים מהישיבה. | ברוב רובם של ריכוזי חב"ד בארץ ובעולם זמן תפילת שחרית של [[שבת קודש]] הוא בשעה עשר בבוקר, וזאת בהתאם לזמן התפילה ב[[770]]. ב[[שבת מברכים]] אומרים חסידי חב"ד את כל [[ספר התהילים]] בציבור קודם תפילת שחרית ולאחרי התפילה עורכים [[התוועדות]]{{הערה|ראה ב[[היום יום]] של שבתות מברכים וזה לשונו של הרבי: {{ציטוטון|אמירת כל התהילים בהשכמה. יום התוועדות}}}}. בשבתות בין [[קריאת התורה]] ל[[מוסף]] נוהגים בריכוזי חב"ד ובישיבות תות"ל שאחד מהמתפללים אומר דבר תורה על [[פרשת השבוע]], בדרך כלל נקודה מ[[שיחה|שיחה של הרבי]]. בשבתות שלפני או שיוצאים ב[[יומי דפגרא]] חסידיים נוהגים לערוך קידוש והתוועדות בבתי כנסת ובבתי חב"ד. בישיבות תות"ל כל שבת ישיבה יש התוועדות עם רבנים מהישיבה. | ||