12,904
עריכות
משתמש:חסיד של הרבי/סדר יום בחסידות חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
==סדר היום== | ==סדר היום== | ||
מקובל שחסיד פותח ומסיים את יומו ב[[מחשבה דבור ומעשה]]. הסדר הוא שכאשר חסיד [[השכמת הבוקר|ניעור משנתו]] קודם הוא מקיים את ה[[מעשה]] -עצם הקימה, אחר-כך דיבור -אמירת [[מודה אני]], ולאחר-מכן [[מחשבה]] -ייחוד שמו במחשבתו{{הבהרה|סיבה=אני לא בטוח לגבי-זה במאה אחוז נא לברר בהמשך - נכתב [[משתמש:חסיד של הרבי|בשבילי]] נא לא לשנות!}}. וב[[לילה]] לפני שיושן הסדר הוא הפוך: קודם-כל [[מעשה]] - הכנת ה{{מונחון|נעגל וואסער|ספל-מים בקערה לנטילת ידיים בבוקר}}, לאחר-מכן [[דיבור]] - אמרית [[קריאת שמע שעל המיטה]] ו[[ברכת המפיל]], ורק אחר-כך (לאחרי שאומר המפיל וכבר נאסר עליו לדבר) [[מחשבה]] - ייחד שמו של הקב"ה ו[[חשבון נפש]] על מהלך היום. | מקובל שחסיד פותח ומסיים את יומו ב[[מחשבה דבור ומעשה]]. הסדר הוא שכאשר חסיד [[השכמת הבוקר|ניעור משנתו]] קודם הוא מקיים את ה[[מעשה]] -עצם הקימה, אחר-כך דיבור -אמירת [[מודה אני]], ולאחר-מכן [[מחשבה]] -ייחוד שמו במחשבתו{{הבהרה|סיבה=אני לא בטוח לגבי-זה במאה אחוז נא לברר בהמשך - נכתב [[משתמש:חסיד של הרבי|בשבילי]] נא לא לשנות!}}. וב[[לילה]] לפני שיושן הסדר הוא הפוך: קודם-כל [[מעשה]] - הכנת ה{{מונחון|נעגל וואסער|ספל-מים בקערה לנטילת ידיים בבוקר}}, לאחר-מכן [[דיבור]] - אמרית [[קריאת שמע שעל המיטה]] ו[[ברכת המפיל]], ורק אחר-כך (לאחרי שאומר המפיל וכבר נאסר עליו לדבר) [[מחשבה]] - ייחד שמו של הקב"ה ו[[חשבון נפש]] על מהלך היום. | ||
| שורה 17: | שורה 15: | ||
הסדר של [[תפילת שחרית]] בחסידות חב"ד כולל הכנות רבות, ההכנות כוללות לימוד [[חסידות]], [[טבילה במקווה]], וטעימת [[מזונות לפני התפילה]]. ב[[ישיבת תומכי תמימים]] יש סדר מיוחד הנקרא "סדר חסידות בוקר" המתחיל בשעות הבוקר המוקדמות ומשך הלימוד בו הוא כשעה או יותר. ב[[בין הזמנים]] אצל [[תמימים]] וכן ביום רגיל אצל [[אברכים]] ו[[בעלי בתים]] אם יש אפשרות אז העדיפות היא [[לימוד חסידות|ללמוד חסידות]] קודם התפילה במשך כשעה, אך גם כשאין אפשרות ללמוד שעה שלימה מקיפידים ללמוד אפילו כ-5 דקות{{הערה|מסופר על הרב בן-ציון כהן מ[[כפר חב"ד]] שבתור בחור הקפיד ללמוד קודם התפילה תניא במשך כ-5 דקות, הסדר היה באותם ימים שכאשר [[תמים]] נכנס ליחדות ה[[משגיח]] כותב עליו [[דו"ח]] הכולל את [[שמירת הסדרים]] שלו, מה צריך לתקן וכו', ר' בן-ציון כהן נכנס לרבי ליחידות עם הדו"ח שכתב עליו המשגיח, בין השאר היה כתוב שם שהוא לומד חסידות לפני התיפלה "רק" 5 דקות! כשראה זאת הרבי חייך חיוך רחב והודה על-כך וניכר היה שהרבי מאוד מרוצה מכך}}! לאחר (או קודם) לימוד החסידות ו'''לפני''' התפילה טובלים ב[[מקווה]] - דבר עליו הדרו [[חסידים]] במשך הדורות ומסרו עליו את נפשם! | הסדר של [[תפילת שחרית]] בחסידות חב"ד כולל הכנות רבות, ההכנות כוללות לימוד [[חסידות]], [[טבילה במקווה]], וטעימת [[מזונות לפני התפילה]]. ב[[ישיבת תומכי תמימים]] יש סדר מיוחד הנקרא "סדר חסידות בוקר" המתחיל בשעות הבוקר המוקדמות ומשך הלימוד בו הוא כשעה או יותר. ב[[בין הזמנים]] אצל [[תמימים]] וכן ביום רגיל אצל [[אברכים]] ו[[בעלי בתים]] אם יש אפשרות אז העדיפות היא [[לימוד חסידות|ללמוד חסידות]] קודם התפילה במשך כשעה, אך גם כשאין אפשרות ללמוד שעה שלימה מקיפידים ללמוד אפילו כ-5 דקות{{הערה|מסופר על הרב בן-ציון כהן מ[[כפר חב"ד]] שבתור בחור הקפיד ללמוד קודם התפילה תניא במשך כ-5 דקות, הסדר היה באותם ימים שכאשר [[תמים]] נכנס ליחדות ה[[משגיח]] כותב עליו [[דו"ח]] הכולל את [[שמירת הסדרים]] שלו, מה צריך לתקן וכו', ר' בן-ציון כהן נכנס לרבי ליחידות עם הדו"ח שכתב עליו המשגיח, בין השאר היה כתוב שם שהוא לומד חסידות לפני התיפלה "רק" 5 דקות! כשראה זאת הרבי חייך חיוך רחב והודה על-כך וניכר היה שהרבי מאוד מרוצה מכך}}! לאחר (או קודם) לימוד החסידות ו'''לפני''' התפילה טובלים ב[[מקווה]] - דבר עליו הדרו [[חסידים]] במשך הדורות ומסרו עליו את נפשם! | ||
רק לאחר הטבילה במקווה ולימוד החסידות מתחילים בסדר התפילה עצמה. בדורות האחרונים ובפרט בדורנו זה הקפידו [[רבותינו נשיאנו]] שלפני תחילת התפילה יטעמו [[מזונות לפני התפילה|מזונות]]{{הערה|בשולחן ערוך אורח-חיים סימן פ"ט סעיף ד' כתוב שרק הרעב והחולה מותר להם לאכול קודם הפילה וסתם-כך הדבר נאסר, אך למרות מנהג חב"ד הוא שגם אדם שלא חולה אוכל מזונות קודם התפילה. הרבי הורה לרב [[אייזיק שווי]] שהקפיד שלא לכול קודם התפילה שכתיקון לדבר מעתה ואילך יואכל כל יום דבר-מה ויעורר אנשים אחרים לאכול מזונות קודם התפילה}}, אדמו"ר [[הצמח צדק]] אמר על-כך ש{{ציטוטון|עדיפה אכילה כהכנה לתפילה, מאשר תפילה כהכנה לאכילה}}{{הערה|ראה ב[https://smslarav.co.il/question/59be91e789abd30001bc9832 אתר סמס לרב]}}. קודם תחילת ה{{מונחון|קרבנות|סדר התפילה מהריני מקבל ועד לאיזהו מקומן}} מנהג חסידי חב"ד הוא ללמוד פרק תניא{{הערה|ראה שיחת חג הפורים תרצ"ו}}. הרבי אומר | רק לאחר הטבילה במקווה ולימוד החסידות מתחילים בסדר התפילה עצמה. בדורות האחרונים ובפרט בדורנו זה הקפידו [[רבותינו נשיאנו]] שלפני תחילת התפילה יטעמו [[מזונות לפני התפילה|מזונות]]{{הערה|בשולחן ערוך אורח-חיים סימן פ"ט סעיף ד' כתוב שרק הרעב והחולה מותר להם לאכול קודם הפילה וסתם-כך הדבר נאסר, אך למרות מנהג חב"ד הוא שגם אדם שלא חולה אוכל מזונות קודם התפילה. הרבי הורה לרב [[אייזיק שווי]] שהקפיד שלא לכול קודם התפילה שכתיקון לדבר מעתה ואילך יואכל כל יום דבר-מה ויעורר אנשים אחרים לאכול מזונות קודם התפילה}}, אדמו"ר [[הצמח צדק]] אמר על-כך ש{{ציטוטון|עדיפה אכילה כהכנה לתפילה, מאשר תפילה כהכנה לאכילה}}{{הערה|ראה ב[https://smslarav.co.il/question/59be91e789abd30001bc9832 אתר סמס לרב]}}. קודם תחילת ה{{מונחון|קרבנות|סדר התפילה מהריני מקבל ועד לאיזהו מקומן}} מנהג חסידי חב"ד הוא ללמוד פרק תניא{{הערה|ראה שיחת חג הפורים תרצ"ו}}. הרבי אומר שקודם [[הנחת תפילין]] צריך לומר ולהתבונן בפרק מ"א בתניא עד המילים "המלך" (לרוב מניחים תפילין ב[[פרק איזהו מקומן]], אם-כי הרבי בדרך-כלל מניח תפילין ב"רבי ישמעאל" שלאחר [[איזהו מקומן]]). לאחר סיום תפילת שחרית אומרים את השיעור היומי בתהילים בציבור כפי שנחלק לימי החודש, תקנה זו תוקנה בהיות [[מאסר אדמו"ר הריי"צ|אדמו"ר הריי"צ במאסר]] בשנת [[תרצ"ז]] וולאחר שחרורו קובעה התקנה לדורות. | ||
===בשעות הצהריים=== | ===בשעות הצהריים=== | ||