450
עריכות
דף היומי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
תקנת לימוד ה'''דף היומי''' ב[[תלמוד בבלי]], הינה תקנה שנתקנה על ידי הרב [[מאיר שפירא]] מלובלין בכנסייה הגדולה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ג]] ב[[אוסטריה]]. | תקנת לימוד ה'''דף היומי''' ב[[תלמוד בבלי]], הינה תקנה שנתקנה על ידי הרב [[מאיר שפירא]] מלובלין בכנסייה הגדולה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ג]] ב[[אוסטריה]]. | ||
== תקנת הדף היומי בחב"ד == | == תקנת הדף היומי בחב"ד == | ||
למרות שדף היומי נתקן על ידי גדולי ישראל, היו מגדולי ישראל שלא קיבלו אותה, והיו אף כאלו ששללו אותה; [[אדמו"ר הריי"צ]] עודד בעלי בתים ללמוד במסגרת תקנת "הדף היומי"{{הערה|זיכרון לבני ישראל, עמ' רל"ב, אגרות קודש הריי"צ, חלק ז', עמ' ק"כ, חלק י"ד אגרת ה'מ"ד.}}, אך | למרות שדף היומי נתקן על ידי גדולי ישראל, היו מגדולי ישראל שלא קיבלו אותה, והיו אף כאלו ששללו אותה; אדמו"רי חב"ד ובכירי הרבנים, השלוחים והמשפיעים אינם לומדים דף היומי, כיון שתקנה זו נחשבה למאגדת סביב מפלגה מסויימת, ונחשבת אקט פוליטי. | ||
היו מקרים בהם, [[אדמו"ר הריי"צ]] עודד בעלי בתים ללמוד במסגרת תקנת "הדף היומי"{{הערה|זיכרון לבני ישראל, עמ' רל"ב, אגרות קודש הריי"צ, חלק ז', עמ' ק"כ, חלק י"ד אגרת ה'מ"ד.}}, אך אלו מקרים חריגים בלבד, ובבית חיינו בתקופת אדמו"ר הריי"צ והרבי, לא היו ואין שיעורים בדף היומי, וגדולי רבני חב"ד וגם תלמידי חכמים מופלגים אינם לומדים דף היומי. | |||
הרבי הזכיר באחת משיחותיו שאדמו"ר הריי"צ לא הורה לתלמידי התמימים ללמוד במסגרת התקנה{{הערה|בהנחה פרטית כתוב שלא ציוה להתמימים שילמדו זה, וזה גופא מורה תכלית השלילה בזה [https://drive.google.com/file/d/1M8qoJBgVDW5sIYTrXmtXBHz1fKvdaZlA הנחה פרטית משיחה זו].}}{{הערה|שם=שלח|שיחת שבת [[פרשת שלח]], [[שבת מברכים|מברכים]] ה[[חודש תמוז]], [[תשמ"ח]] ([[תוכן קצר]], [https://drive.google.com/file/d/1zOXFPrqL5BVQa1rO9TiYmZxOV0pz5WvK סעיף ז'-ח']).}}. הרבי הסביר זאת, שמכך מובן שהתקנה לא שייכת לכלל ישראל, ו"{{מונחון|נהרא נהרא ופשטיה|נהרות הבאים ממקור אחד ומתפשטים לכיוונים שונים}}"; ואחת הסיבות לכך היא – כיוון שהדבר יכול להמעיט בשאר השיעורים שיש ללמוד, וגדולי ישראל שקבלו את התקנה או ששללו בתחילה ואחר כך שינו את דעתם, סוברים שלמצב הפרטי של העדה שלהם התקנה יכולה להועיל{{הערה|שם=שלח}}. ומפני שאין זה שייך לכל עם ישראל לכן אין צורך להשתתף בה. | הרבי הזכיר באחת משיחותיו שאדמו"ר הריי"צ לא הורה לתלמידי התמימים ללמוד במסגרת התקנה{{הערה|בהנחה פרטית כתוב שלא ציוה להתמימים שילמדו זה, וזה גופא מורה תכלית השלילה בזה [https://drive.google.com/file/d/1M8qoJBgVDW5sIYTrXmtXBHz1fKvdaZlA הנחה פרטית משיחה זו].}}{{הערה|שם=שלח|שיחת שבת [[פרשת שלח]], [[שבת מברכים|מברכים]] ה[[חודש תמוז]], [[תשמ"ח]] ([[תוכן קצר]], [https://drive.google.com/file/d/1zOXFPrqL5BVQa1rO9TiYmZxOV0pz5WvK סעיף ז'-ח']).}}. הרבי הסביר זאת, שמכך מובן שהתקנה לא שייכת לכלל ישראל, ו"{{מונחון|נהרא נהרא ופשטיה|נהרות הבאים ממקור אחד ומתפשטים לכיוונים שונים}}"; ואחת הסיבות לכך היא – כיוון שהדבר יכול להמעיט בשאר השיעורים שיש ללמוד, וגדולי ישראל שקבלו את התקנה או ששללו בתחילה ואחר כך שינו את דעתם, סוברים שלמצב הפרטי של העדה שלהם התקנה יכולה להועיל{{הערה|שם=שלח}}. ומפני שאין זה שייך לכל עם ישראל לכן אין צורך להשתתף בה. | ||
| שורה 8: | שורה 9: | ||
הרבי נתן לזה דוגמה מכך שבעת הקרבת קרבנות הנשיאים, דעתו של [[אהרן]] חלשה רק כשכל הנשיאים הקריבו{{הערה|ראה פירוש רש"י, תחילת פרשת בהעלותך.}}, כיוון שרק אז התברר שהקרבה זו שייכת לכלל ישראל, אך בימים הקודמים ניתן היה לחשוב שהדבר שייך רק לעניין פרטי של שבטים מסויימים{{הערה|שם=שלח}}. | הרבי נתן לזה דוגמה מכך שבעת הקרבת קרבנות הנשיאים, דעתו של [[אהרן]] חלשה רק כשכל הנשיאים הקריבו{{הערה|ראה פירוש רש"י, תחילת פרשת בהעלותך.}}, כיוון שרק אז התברר שהקרבה זו שייכת לכלל ישראל, אך בימים הקודמים ניתן היה לחשוב שהדבר שייך רק לעניין פרטי של שבטים מסויימים{{הערה|שם=שלח}}. | ||
לאחר אמירת השיחה, הרבי הורה להשמיט את אזכור דף היומי מההנחה, ולכן הקטע לא קיים בכל ההנחות. {{דרוש מקור}} | לאחר אמירת השיחה, הרבי הורה להשמיט את אזכור דף היומי מההנחה, ולכן הקטע לא קיים בכל ההנחות, אך הדברים ידועים וברורים לכל חסיד. {{דרוש מקור}} | ||
עם זאת ישנם התייחסויות חיוביות של הרבי ללומדים במסלול הדף יומי, וגם ללימוד דף יומי בירושלמי שנתייסדה ע"י האדמו"ר מגור שתמך הרבי הרבה בתקנה זו{{הערה|1=ראו לדוגמה בשיחה בעת ביקור האדמו"ר מגור (התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמוד 1047 ואילך, ובפרט בעמוד 1051).}}. הרבי אף אמר שה: "דף היומי" שזהו מנהג שנקבע על ידי גדולי ישראל, וקשור עם זכות הרבים"{{הערה|ש"פ ראה מבה"ח מנ"א תשמ"ב, תורת מנחם התוועדויות, חלק ד', ע' 2075.}}. | עם זאת ישנם התייחסויות חיוביות של הרבי ללומדים במסלול הדף יומי, וגם ללימוד דף יומי בירושלמי שנתייסדה ע"י האדמו"ר מגור שתמך הרבי הרבה בתקנה זו{{הערה|1=ראו לדוגמה בשיחה בעת ביקור האדמו"ר מגור (התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמוד 1047 ואילך, ובפרט בעמוד 1051).}}. הרבי אף אמר שה: "דף היומי" שזהו מנהג שנקבע על ידי גדולי ישראל, וקשור עם זכות הרבים"{{הערה|ש"פ ראה מבה"ח מנ"א תשמ"ב, תורת מנחם התוועדויות, חלק ד', ע' 2075.}}. | ||
גם הפלגים בציבור החרדי המתנגדים ל[[אגודת ישראל]], כ[[העדה החרדית]] ו[[סאטמר]], לא לומדים דף היומי, כדי להדגיש את אי שייכותם לאגודת ישראל, שדף היומי נועד לאחד את עם ישראל סביבה | גם הפלגים בציבור החרדי המתנגדים ל[[אגודת ישראל]], כ[[העדה החרדית]] ו[[סאטמר]], לא לומדים דף היומי, כדי להדגיש את אי שייכותם לאגודת ישראל, שדף היומי נועד לאחד את עם ישראל סביבה. | ||
[[הרבי הריי"צ]] | [[הרבי הריי"צ]] הורה בשיחות [[שמחת תורה]] ו[[י"ט כסלו]] [[תרפ"ג]] ללמוד עמוד גמרא ביום. | ||
==מקור קדום== | ==מקור קדום== | ||
| שורה 20: | שורה 21: | ||
==מסלולי לימוד אחרים== | ==מסלולי לימוד אחרים== | ||
אדמו"ר הזקן תיקן חלוקת הש"ס בכל שנה ושנה בי"ט כסלו, והדבר נהוג מאז אדמו"ר הזקן ועד ימינו. כך ניתן ללמוד את המסכת בשלימות ובעמקות יותר לפי ערך במהלך השנה. | |||
כמו כן, במהלך ימי [[ספירת העומר]] נוהגים חסידי חב"ד ללמוד את [[מסכת סוטה]], דף ליום. | כמו כן, במהלך ימי [[ספירת העומר]] נוהגים חסידי חב"ד ללמוד את [[מסכת סוטה]], דף ליום. | ||