24,034
עריכות
סיומא דגופא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הרחבה
(←הרחבה) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←הרחבה) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
כפי שבדוגמא העליונה, ספירת ה[[יסוד]] היא כח ה[[משפיע]] וכדי שיוכל להשפיע הלאה צריך הוא להתקשר עם כח ה[[מקבל]] שהוא [[ספירת המלכות]] שאין לה מצד עצמה כלום וכל מה שהיא יורדת ומשפיעה בעולמות ובספירות שתחתיה היא על ידי שהיא מקבלת מספירת היסוד, כך גם אצל האדם למטה, אבר זה הוא כח ההשפעה שבאדם שמביא תועלת רק אם הוא מתקשר ומתאחד כראוי עם המקבל, וזו המשמעות שהיסוד הוא בחינת 'התקשרות', כלומר ההתקשרות של המשפיע להשפיע במקבל. | כפי שבדוגמא העליונה, ספירת ה[[יסוד]] היא כח ה[[משפיע]] וכדי שיוכל להשפיע הלאה צריך הוא להתקשר עם כח ה[[מקבל]] שהוא [[ספירת המלכות]] שאין לה מצד עצמה כלום וכל מה שהיא יורדת ומשפיעה בעולמות ובספירות שתחתיה היא על ידי שהיא מקבלת מספירת היסוד, כך גם אצל האדם למטה, אבר זה הוא כח ההשפעה שבאדם שמביא תועלת רק אם הוא מתקשר ומתאחד כראוי עם המקבל, וזו המשמעות שהיסוד הוא בחינת 'התקשרות', כלומר ההתקשרות של המשפיע להשפיע במקבל. | ||
כפועל יוצא מכך ש'נעוץ סופן בתחילתן' וכח ה[[תענוג]] הוא [[פנימיות הכתר]] ה'''התחלה''' העליונה של כל השתלשלות הספירות, וכח היסוד הוא '''הסוף והסיום''' שלהם, לכן עיקר התענוג הוא דווקא במקום זההלשון המדויק עיקר התענוג בכלות השפע ) {{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/3/134b.htm נר מצוה ותורה אור שער היחוד קלד, ב].}}. | כפועל יוצא מכך ש'נעוץ סופן בתחילתן' וכח ה[[תענוג]] הוא [[פנימיות הכתר]] ה'''התחלה''' העליונה של כל השתלשלות הספירות, וכח היסוד הוא '''הסוף והסיום''' שלהם, לכן עיקר התענוג הוא דווקא במקום זההלשון המדויק עיקר התענוג בכלות השפע) {{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/3/134b.htm נר מצוה ותורה אור שער היחוד קלד, ב].}}. | ||
בזוהר מובא שה'סיומא דגופא' רמוזה באות יו"ד, שמצד אחד הינה אות זעירה, ויחד עם זאת העיקר והיסוד של העולם{{הערה|זוהר חלק א' נו, א: "האי ברית אתרמיזת באת יו"ד את זעירא עקרא ויסודא דעלמא". ובמאמר באתי לגני תשי"ז שבהערה הבאה, "שצורתה כצורת אות יו"ד".}}, ובחסידות מוסבר שזהו הטעם לכך שבכתיבת [[סת"ם]], כתיבת כל האותיות מתחילה עם האות יו"ד (שכותבים יו"ד זעירה ולאחר מכן מושכים ממנה את הדיו לצורת אות), כיון שמספירת היסוד הוא כל ההמשכות, והטעם שספירת היסוד רמוזה דוקא באות יו"ד, כיון שענינה של יו"ד הוא ביטול, וההתקשרות בין המשפיע והמקבל וההשפעה הנמשכת, תלויה הן בביטול של המשפיע שמבטל את כל שאר עניניו ומתמסר להשפעה, והן בביטול של המקבל שמתמסר לקבל את ההשפעה, וההתקשרות של שניהם יחד{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/19/3/index.htm#_ftnref_50 מאמר באתי לגני מוצאי שבת פרשת בשלח י' שבט תשי"ז].}}. | בזוהר מובא שה'סיומא דגופא' רמוזה באות יו"ד, שמצד אחד הינה אות זעירה, ויחד עם זאת העיקר והיסוד של העולם{{הערה|זוהר חלק א' נו, א: "האי ברית אתרמיזת באת יו"ד את זעירא עקרא ויסודא דעלמא". ובמאמר באתי לגני תשי"ז שבהערה הבאה, "שצורתה כצורת אות יו"ד".}}, ובחסידות מוסבר שזהו הטעם לכך שבכתיבת [[סת"ם]], כתיבת כל האותיות מתחילה עם האות יו"ד (שכותבים יו"ד זעירה ולאחר מכן מושכים ממנה את הדיו לצורת אות), כיון שמספירת היסוד הוא כל ההמשכות, והטעם שספירת היסוד רמוזה דוקא באות יו"ד, כיון שענינה של יו"ד הוא ביטול, וההתקשרות בין המשפיע והמקבל וההשפעה הנמשכת, תלויה הן בביטול של המשפיע שמבטל את כל שאר עניניו ומתמסר להשפעה, והן בביטול של המקבל שמתמסר לקבל את ההשפעה, וההתקשרות של שניהם יחד{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/19/3/index.htm#_ftnref_50 מאמר באתי לגני מוצאי שבת פרשת בשלח י' שבט תשי"ז סעיף ה' - ו'].}}. | ||
במקום זה מתגלה המעלה שלו גם בגשמיות, שהוא קשור עם המוח, שהרי בשאר האברים גם כשמתבונן בדעתו בתוקף, לא פועל הדבר שינוי גשמי באברים, ואילו דווקא באבר זה, נפעל שינוי גשמי באמצעות הכוחות הפנימיים והנעלים ביותר של האדם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/19/3/index.htm באתי לגני תשי"ז סעיף ה']. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/24/105c.htm תורה אור הוספות ויחי קה, ג].}}. | במקום זה מתגלה המעלה שלו גם בגשמיות, שהוא קשור עם המוח, שהרי בשאר האברים גם כשמתבונן בדעתו בתוקף, לא פועל הדבר שינוי גשמי באברים, ואילו דווקא באבר זה, נפעל שינוי גשמי באמצעות הכוחות הפנימיים והנעלים ביותר של האדם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/19/3/index.htm באתי לגני תשי"ז סעיף ה']. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/24/105c.htm תורה אור הוספות ויחי קה, ג].}}. | ||