אהרן יחיאל לייפר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
←‏תולדות חיים: לא אנצקלופדי
אין תקציר עריכה
(←‏תולדות חיים: לא אנצקלופדי)
שורה 3: שורה 3:
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
היה חתנו של הרב זאב וולף הלוי טירנואר ([[תרל"ט]]-[[כ"ז באדר ב']] [[תשי"ט]]), שכיהן כראב"ד בכמה ערים ברומניה וביניהם לעספס (לספז) במולדובה, שאמקוט בטרנסילבניה, שאץ (שוֹץ=סוצ'אבה) ופלטיצ'ן בבוקובינה ורב [[בית כנסת|בית הכנסת]] "שארית הפליטה" בצפת, ובעל המחבר 'ט"ל אורות' על הלכות [[שבת]] (שני חלקים) שיצא לאור, "טל תורה" על התורה והמועדים, שו"ת "אגודת אזב", חידושים על ה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]].
היה חתנו של הרב זאב וולף הלוי טירנואר ([[תרל"ט]]-[[כ"ז באדר ב']] [[תשי"ט]]), שכיהן כראב"ד בכמה ערים ברומניה וביניהם לעספס (לספז) במולדובה, שאמקוט בטרנסילבניה, שאץ (שוֹץ=סוצ'אבה) ופלטיצ'ן בבוקובינה ורב [[בית כנסת|בית הכנסת]] "שארית הפליטה" בצפת, ובעל המחבר 'ט"ל אורות' על הלכות [[שבת]] (שני חלקים) שיצא לאור, "טל תורה" על התורה והמועדים, שו"ת "אגודת אזב", חידושים על ה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]].
כיהן כרבה דקהילת אנשי חב"ד בלעספעס אחר המלחמה
ובבית מדרשו של רבינו היה כמה ספרים שהיה נקוב שם חותמת של רבינו הרב אהרן יחיאל לייפער רב קהילת אנשי חב"ד לעספעז.[2]
סיפר הרב יצחק ליט שליט"א שהוא היה ממשלחת חב"ד שהלכו מדי שנה להזמין את רבינו זי"ע להתוועדויות של
חב"ד, שרביה"ק היה משתתף בקביעות פעמיים בשנה, בי"ט כסלו, ובג' תמוז, כשהגענו לקודש פנימה קיבל אותנו
רבינו בסבר פנים יפות, ופעם אחת סיפר לנו, שזכה לכהן כרב של בית כנסת חב"ד ברומניה כשהיה בערך בן שמונה
עשרה שנים, ולא היה אז מספיק סידורים בנוסח חב"ד ורצו הגבאים שיתפלל השליח ציבור בסידור חב"ד, ולכן היה
תפור סידור תפלה לתוך עמוד התפלה בכדי שיהיה תמיד להשליח ציבור סידור חב"ד, ועוד סיפר לנו פעם כשזהמינואותו להתוועדיות לפני י"ט כסלו באחד מהשנים, שכשהיה פעם בכלא אז נעשה לו נס ונשתחרר בדיוק גם ביום י"ט
כסלו.
וכן פעם בעת שנשא רבינו זי"ע דברים בעת ההתוועדות י"ט כסלו בעיר צפת שנהג להשתתף מדי שנה בשנה, אמר
שיום זה הוא יום מסוגל וכל הנסים שנעשו אז בימים ההם מתעורר מחדש כל שנה ביום זה אותן ישועות, ואמר רבינו שגם הוא נשתחרר ביום י"ט כסלו כשהיה אסיר בכלא, ויום זה מסוגל לישועות גדולות[3]


הוא היה ידוע בקרבתו ל[[חב"ד]]. ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] שלו ידעו תמיד ה[[תמימים]] כי יתקבלו בחמימות רבה בבואם לחזור שיחה של הרבי. הוא שלח לרבי כמה מכתבים וגם הרבי שלח לו.
כיהן כרב קהילת אנשי חב"ד בלעספעס אחר המלחמה.


באחת הפעמים הגיע תמים לבית הכנסת שלו וחזר שיחה של הרבי. כאשר במהלך הדברים הזכיר את הרבי בתואר '[[מלך המשיח]]', התקומם אחד המתפללים, וניסה למחות נגדו. האדמו"ר מנדבורנה נתן במתקומם מבט חד, וכאשר ההוא המשיך למרות זאת, קם אליו האדמו"ר והורה לו לעזוב את [[בית הכנסת]] מיד...
היה ידוע בקרבתו ל[[חב"ד]]. ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] שלו ידעו תמיד ה[[תמימים]] כי יתקבלו בחמימות רבה בבואם לחזור שיחה של הרבי. זכה לשלוח לרבי כמה מכתבים וגם לקבל מכתבים הרבי.


כשהוגש לו [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] עוד לפני [[ג' תמוז]] חתם עליו בפשטות, והפסיד אז גביר מחוגי ה'מתנגדים' שהפסיק לתרום לו בעקבות חתימתו. למרות זאת, גם כאשר הביאו לו את הפסק לאחר ג' תמוז, חתם עליו ללא היסוס{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1097 שבועון בית משיח 451]}}.
כשהוגש לו [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] עוד לפני [[ג' תמוז]] חתם עליו בפשטות, והפסיד אז גביר מחוגי ה'מתנגדים' שהפסיק לתרום לו בעקבות חתימתו. למרות זאת, גם כאשר הביאו לו את הפסק לאחר ג' תמוז, חתם עליו ללא היסוס{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1097 שבועון בית משיח 451]}}.

תפריט ניווט