23,711
עריכות
ישראל היהודי (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
'''צב''' הוא בעל חי הידוע בשל מעטה השריון שעוטה על עצמו כחלק מגופו. | '''צב''' הוא בעל חי הידוע בשל מעטה השריון שעוטה על עצמו כחלק מגופו. | ||
ב[[ראשונים]] נקרא בעל חי זה בשם "צב השריון". לפי דעת [[הרמב"ם]] בעל חי אינו משמונת השרצים המנויים ב[[חז"ל]], ולכן אינו מטמא בטומאת שרצים{{הערה|הקדמת הרמב"ם לסדר טהרות}} ויש אומרים שהוא כן מהשמונה שרצים{{הערה|תפארת ישראל יבקש דעת סי' יג בשם יש אומרים}}. | ב[[ראשונים]] נקרא בעל חי זה בשם "צב השריון". לפי דעת [[הרמב"ם]] בעל חי זה אינו משמונת השרצים המנויים ב[[חז"ל]], ולכן אינו מטמא בטומאת שרצים{{הערה|הקדמת הרמב"ם לסדר טהרות}} ויש אומרים שהוא כן מהשמונה שרצים{{הערה|תפארת ישראל יבקש דעת סי' יג בשם יש אומרים}}. | ||
בחסידות ידוע המאמר "כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה"{{הערה|בראשית רבה כא ה}} כלומר כבעל חי זה הנקרא קמצא שלבושו הוא חלק מגופו. יש המתרגמים זאת לצב{{הערה|שיעורים לספר התניא (וינברג) פכ"א, שיעורי רבי יואל כהן}} אך העירו על ביאורם כי רש"י מפרש מאמר זה בנוגע לבעלי חיים אחרים{{הערה|ברש"י בש"ס מפרש תמיד קמצא על נמלה או על חגב ראה פירושו על סוטה לה, א, תענית כא, ב}}. אמנם המפרשים על המדרש{{הערה|עץ חיים ומתנות כהונה שם}} כותבים כי מדובר ב"מין שרץ שלבושו גדל עמו". ויש שהציעו כי "קמצא" זה שם כללי לשרצים (מלשון "קומץ" כלומר בעל חיים קטן) ובכל מקום הפירוש לפי הענין{{הערה|הערות התמימים ואנ"ש נחלת הר חב"ד קובץ ו' ז' ע' 66. ולהעיר שבס' פניני התניא מפרש בתניא שם שהוא מין רמש שלבושו גדל עמו}}. | בחסידות ידוע המאמר "כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה"{{הערה|בראשית רבה כא ה}} כלומר כבעל חי זה הנקרא קמצא שלבושו הוא חלק מגופו. יש המתרגמים זאת לצב{{הערה|שיעורים לספר התניא (וינברג) פכ"א, שיעורי רבי יואל כהן}} אך העירו על ביאורם כי רש"י מפרש מאמר זה בנוגע לבעלי חיים אחרים{{הערה|ברש"י בש"ס מפרש תמיד קמצא על נמלה או על חגב ראה פירושו על סוטה לה, א, תענית כא, ב}}. אמנם המפרשים על המדרש{{הערה|עץ חיים ומתנות כהונה שם}} כותבים כי מדובר ב"מין שרץ שלבושו גדל עמו". ויש שהציעו כי "קמצא" זה שם כללי לשרצים (מלשון "קומץ" כלומר בעל חיים קטן) ובכל מקום הפירוש לפי הענין{{הערה|הערות התמימים ואנ"ש נחלת הר חב"ד קובץ ו' ז' ע' 66. ולהעיר שבס' פניני התניא מפרש בתניא שם שהוא מין רמש שלבושו גדל עמו}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:בעלי חיים]] | [[קטגוריה:בעלי חיים]] |