בית הכנסת - 770: הבדלים בין גרסאות בדף

משהחל ההליך המקדים לקראת הערעור על הפסק ש-770 לא בניהול הגבאים, התברר, כי התובעים הוסיפו בקשת תביעה ממונית, ולפיה על המתפללים לשלם לבעלי הנכס שכירות על התפילה בבית הכנסת, לצורך כך הזמינו הערכת שמאי על הנכס, ולפיה דרשו סכום של מיליון וארבע מאות חמישים אלף דולר{{הערה|1= [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/08/06-08-2020-12-39-22-Ex-B-to-DSA-Aff.pdf הערכת השמאי]. {{אינפו}}}}. לטענתם, הם מצאו בית ספר המוכן לשכור את המקום, ומכיון שכעת המקום תפוס על ידי המתפללים, הרי שהדבר גורם להם היזק כספי עצום, והם ביקשו מבית המשפט לחייב את הגבאים בסכום זה. בנוסף ביקשו התובעים, שהגבאים יפקידו סכום של חמש מיליון דולר כערבות, וזאת כדי שיובטח שהמתפללים בבית הכנסת לא יגרמו נזק לבניין.

ביום [[כ"ח תשרי]] [[תשפ"א]] קבע השופט בפסק זמני שאין שחר לטענה ולבקשה לקביעת סכום שכירות לבנין - מכיוון ש-770 "מעולם לא היה נכס להשכרה, ולעולם לא יהיה נכס להשכרה". וגם לא קיבל את הטענה כאילו יש סיכון שהמתפללים יזיקו לבית הכנסת, ולכן קבע סכום ערבות נמוך ביותר, עד לסיום הערעור{{הערה|1=[https://chabad.info/seven-seventy/628342/ בית המשפט קבע: 770 איננו נכס להשכרה!]. {{אינפו}}}}.