37,397
עריכות
אין תקציר עריכה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב}} | {{לשכתב}} | ||
[[קובץ:שעון 770 יפה יותר.jpg|ממוזער|250px|מכשיר להוראת הזמן - בחזית [[770]]. | [[קובץ:שעון 770 יפה יותר.jpg|ממוזער|250px|מכשיר להוראת הזמן - בחזית [[770]].]] | ||
ה'''זמן''' נמדד לפי רגע, שעה, יום ושנה, הנמדדים לפי מהלך השמש והירח המקיפים את כדור הארץ. | ה'''זמן''' נמדד לפי רגע, שעה, יום ושנה, הנמדדים לפי מהלך השמש והירח המקיפים את כדור הארץ. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
הרב מזידיטשוב חולק על שיטת אדמו"ר הזקן, כיוון שמהנאמר ב[[מדרש]]{{הערה|בראשית רבה רפ"ג.}}: {{ציטוטון|מלמד שהיה סדר זמנים קודם}} ומהמובא ב[[גמרא]]: {{ציטוטון|אלפיים שנה קדמה [[תורה]] ל[[עולם]]}} מוכח כי הזמן היה קודם בריאת העולם. מכוח קושיות אלו סובר הרב מזידיטשוב כי המגיד לא אמר דברים אלו. אך [[הרבי]] כותב במכתב{{הערה|1=מובא בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=b36a8060-af87-44e2-a5d7-500de81c456a&st=הירח&pgnum=179 שערי אמונה עמוד קפח].}} שמוכרחים לומר כשיטתו של אדמו"ר הזקן, שהרי הראשונים גם הם סבורים כך, ועל הקושיות שהעלה הרב מזידיטשוב ישנם תירוצים בספרי גדולי ישראל{{הערה|ראה שומר אמונים ויכוח שני מי"ז. רבינו בחיי בתחילת פרשת בראשית}}, ו{{ציטוטון|סדר זמנים}} הכוונה לשרש הזמן, שהוא עניין פחות מגושם מהזמן שכאן בעולם הזה. | הרב מזידיטשוב חולק על שיטת אדמו"ר הזקן, כיוון שמהנאמר ב[[מדרש]]{{הערה|בראשית רבה רפ"ג.}}: {{ציטוטון|מלמד שהיה סדר זמנים קודם}} ומהמובא ב[[גמרא]]: {{ציטוטון|אלפיים שנה קדמה [[תורה]] ל[[עולם]]}} מוכח כי הזמן היה קודם בריאת העולם. מכוח קושיות אלו סובר הרב מזידיטשוב כי המגיד לא אמר דברים אלו. אך [[הרבי]] כותב במכתב{{הערה|1=מובא בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=b36a8060-af87-44e2-a5d7-500de81c456a&st=הירח&pgnum=179 שערי אמונה עמוד קפח].}} שמוכרחים לומר כשיטתו של אדמו"ר הזקן, שהרי הראשונים גם הם סבורים כך, ועל הקושיות שהעלה הרב מזידיטשוב ישנם תירוצים בספרי גדולי ישראל{{הערה|ראה שומר אמונים ויכוח שני מי"ז. רבינו בחיי בתחילת פרשת בראשית}}, ו{{ציטוטון|סדר זמנים}} הכוונה לשרש הזמן, שהוא עניין פחות מגושם מהזמן שכאן בעולם הזה. | ||
קושיה נוספת היא, איך שייך לומר שבריאת העולם הייתה ב[[כ"ה באלול]]{{הערה|לפי שיטת רבי אליעזר ב[[מסכת ראש השנה]].}} או ב[[כ"ה באדר]]{{הערה|1=לפי שיטת רבי יהושע שם.}}, הרי אם מציאות הזמן היא ברייה חדשה, לא היה קיים הזמן שנוכל לקרוא ליום הראשון כ"ה אדר (או כ"ה אלול), כאילו קדמו לו כ"ד ימים וכמה חדשים. | קושיה נוספת היא, איך שייך לומר שבריאת העולם הייתה ב[[כ"ה באלול]]{{הערה|לפי שיטת רבי אליעזר ב[[מסכת ראש השנה]].}} או ב[[כ"ה באדר]]{{הערה|1=לפי שיטת רבי יהושע שם ב[[מסכת ראש השנה]].}}, הרי אם מציאות הזמן היא ברייה חדשה, לא היה קיים הזמן שנוכל לקרוא ליום הראשון כ"ה אדר (או כ"ה אלול), כאילו קדמו לו כ"ד ימים וכמה חדשים. | ||
[[הרבי]] מתרץ על קושיה זו{{הערה|1= | [[הרבי]] מתרץ על קושיה זו{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=26d10d81-f5d2-4e6c-9ba2-b19a522b0f51&st=הירח&pgnum=181 שערי אמונה עמ' ק"צ].}}, כיון שהזמן (ככל הנבראים) נברא [[יש מאין|מאין ליש]], וביכולתו של [[הקב"ה]] לברוא את הזמן כיום ראשון, כך ביכולתו לברוא יום שני בלי יום ראשון. כך גם לגבי התאריך, [[כ"ה אלול]] או [[כ"ה אדר]], הקב"ה יכול לבוראם בלי כ"ד ימים קודמים. | ||
==כהגדרת העולם== | ==כהגדרת העולם== | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
בירידת העולמות נעשו הזמן ומקום יותר במציאות ויותר ניכרת כפי שיבואר: | בירידת העולמות נעשו הזמן ומקום יותר במציאות ויותר ניכרת כפי שיבואר: | ||
ב[[קו]], שאין התחלקות ניכרת בו, יש '''מקום''' (במובנו המופשט היינו התחלקות). בתחילת הקו, במקום שדבוק ב[[אור אין סוף]], הוא במדריגה עליונה, וכל מה שיורד למטה הוא במדריגה תחתונה והיינו שיש התחלקות (=מקום) מעלה ומטה. אף שחלוקת ה[[ספירות]] אינה ניכרת בהקו, כי הם בפשיטות ו[[היולי]]ות, מ"מ ישנם התחלקות. | |||
ב[[אצילות]] מתגלים הערך ומדריגה, של המדריגות שהיו בהקו בהעלם, ובמילא ניכרים התחלוקת המדריגות. משום זה המקום (ההתחלקות) שבהם הוא יותר במציאות ויותר ניכרת. | ב[[אצילות]] מתגלים הערך ומדריגה, של המדריגות שהיו בהקו בהעלם, ובמילא ניכרים התחלוקת המדריגות. משום זה המקום (ההתחלקות) שבהם הוא יותר במציאות ויותר ניכרת. | ||
| שורה 47: | שורה 48: | ||
==ציור הזמן== | ==ציור הזמן== | ||
[[הרגצ'ובר]]{{הערה|ראה מפע"צ פ"ג.}} מביא חקירה במהות הזמן: האם זמן עשוי מנקודות או שהוא שטחי. | |||
=====הבנת הדברים===== | =====הבנת הדברים===== | ||
כשאדם חוקר להבין את מהות הזמן, יתקל בבעיה. מצד אחד, בשביל למדוד זמן מוכרחים לומר שיש איזה שהיא מידת זמן קטנה מאוד שממנה נוצרות כל שאר מידות הזמן (כגון שניה, דקה | כשאדם חוקר להבין את מהות הזמן, יתקל בבעיה. מצד אחד, בשביל למדוד זמן מוכרחים לומר שיש איזה שהיא מידת זמן קטנה מאוד שממנה נוצרות כל שאר מידות הזמן (כגון שניה, דקה ושעה) שבצירוף עוד כמה כמוה ייבצר זמן ארוך יותר (כגון דקה שנוצרת משישים שניות). מצד שני, המידה הכי קטנה בזמן צריכה גם היא להיות מורכבת משני מידות זמן קטנות ממנה בשביל שתוכל ליצור אפילו רגע קטן של זמן. זה בגלל שהזמן בנוי שבכל רגע הוא מתקדם אפילו רגע קטן מאוד, ואם כן מובן שגם רגע הכי קטן, בשביל שייקרא רגע מוכרח גם הוא להיות עשויה מאפשרות לעבור מההווה לעתיד. אם כן הזמן עצמו הוא נע מנקודה לנקודה ולא שהנקודה עצמה היא הזמן. ולפי זה זמן אינה חיבור רגעים קטנים אלא מעבר מנקודת זמן אחת לשניה והזמן עצמו הוא שטחי, זה אומר שהזמן הוא עצם המעבר ולא השניה עצמה. | ||
ומחקירה זו נוצרים שני אפשריות. או שזמן היא המידת זמן עצמה או שהיא גוף המעבר (לפעמים נקרא "עצם המתפשט"). לפי התפיסה שזמן עשוי ממידות זמן, אין לומר שזמן היא גוף המעבר, כי אז לא אפשרי לחוות את הזמן באופן נתפס ומוגבל. רק כאשר יש רגע שניתן לחוות, ייתכן התאספות של ריבוי חוויות היוצרות חויית זמן ארוכה יותר. לפי התפיסה שזמן היא שטח, אין לומר שזמן היא נקודות כי עצם הזמן היא מעבר מעבר לעתיד (הבנת ההבדל בין השיטות נראה דומה להבדל שבין [[אורות פשוטים]] ל[[אורות מצויירים]]). | ומחקירה זו נוצרים שני אפשריות. או שזמן היא המידת זמן עצמה או שהיא גוף המעבר (לפעמים נקרא "עצם המתפשט"). לפי התפיסה שזמן עשוי ממידות זמן, אין לומר שזמן היא גוף המעבר, כי אז לא אפשרי לחוות את הזמן באופן נתפס ומוגבל. רק כאשר יש רגע שניתן לחוות, ייתכן התאספות של ריבוי חוויות היוצרות חויית זמן ארוכה יותר. לפי התפיסה שזמן היא שטח, אין לומר שזמן היא נקודות כי עצם הזמן היא מעבר מעבר לעתיד (הבנת ההבדל בין השיטות נראה דומה להבדל שבין [[אורות פשוטים]] ל[[אורות מצויירים]]). | ||
| שורה 56: | שורה 57: | ||
===בחסידות=== | ===בחסידות=== | ||
[[הרב]]י מביא | [[הרב]]י מביא{{הערה|ראה י"ט כסלו תשי"ג (המניחים לא זכרו בבירור מה נאמר שם כמצויין בהנחות). התוועדות יום שמח"ת תשח"י (שיח"ק סי"א). י"ג תמות תשי"ט. בתשי"ג מבאר הרבי שיש ב' אופנים בזמן, והם: א) שטח, ב) נקודות. אם זמן הוא שטח אזי החיוב דק"ש הוא א' הנמשך ואין צריך להקדים ק"ש. אם הוא נקודות אזי כל רגע חל עליו חיוב חדש ויש חיוב להקדים. | ||
עד"ז ממש בתשי"ט אלא, שבתשי"ג הל' תשלומין הוא בנוגע לשטח, ובתשי"ט בנוגע לנקודות. | עד"ז ממש בתשי"ט אלא, שבתשי"ג הל' תשלומין הוא בנוגע לשטח, ובתשי"ט בנוגע לנקודות. | ||
בתשח"י מבאר: אם זמן הוא עצם המתפשט אזי הוקצה ליומו, אם זמן הוא נקודות מצטרפות אזי הוק' למצוותו, ואין להקשות מהל' בתשי"ג (שהחיוב על כל רגע), כי שם הכוונה הוא שהיות דכל רגע מתחדש חיוב, ע"כ אין להתעכב ולדחות ק"ש | בתשח"י מבאר: אם זמן הוא עצם המתפשט אזי הוקצה ליומו, אם זמן הוא נקודות מצטרפות אזי הוק' למצוותו, ואין להקשות מהל' בתשי"ג (שהחיוב על כל רגע), כי שם הכוונה הוא שהיות דכל רגע מתחדש חיוב, ע"כ אין להתעכב ולדחות ק"ש | ||
. | .}} חקירה זו בכמה מקומות. ונראה ש[[הרבי]] אומר בעצם שהזמן הוא שטוח. | ||
[[הצמח צדק]] | [[הצמח צדק]]{{הערה|מצוות האמנת אלוקות בסהמ"צ שלו.}} מביא משמעות שזמן עשוי מנקודות{{הערה|אבל הצ"צ מביא זמן כחלקים כדי להוכיח שזמן הוא נברא ומוגבל ויש לו תחילה - שזה גופא שאפשר לנו למנותו מוכיח על הגבלתו, ומוכחא מילתא שנברא הוא. אך בפשטות י"ל שכן הוא רק בהבנת השכל הנברא המוגבל בעצמו וע"כ הרהו מבין דברים שבעולמו באופן מוגבל. אך אליבא דאמת ענין הזמן הו"ע חיוני ורוחני ובלתי מוגבל והוא בא מהתהוות תמידית (ראה עטרת ראש פ"ב דענין שנה הו"ע הזמן והוא החיות האלוקי המחי' את החיצוניות - בחי' עולם. וראה שבועות רס"ה שהחיות הוא בבחי' רצו"ש. וראה סוף מצות האמנת אלוקות שהרצו"ש הו"ע הזמן.) ואף שמל' ענינו הוא לחלק ולהגביל הנה התחלקות זו י"ל בפשטות באה באופן דהמשכיות ולא כצירוף חלקים רק שבהבנת האדם התחלקות זו מושגת כחלקים רבים (ובאמת שבהרגשת האדם נרגש הזמן כהמשכיות ולא כצירוף חלקים).{{ש}}ובאמת זה מובן גם בשכל (מה שאומרים שהזמן הו"ע המשכיות). דהרי מה שאמרנו שזמן ע"פ שכל הו"ע צירוף חלקים ונקודות, הנה זה ודאי שהחיבור דשני הנקודות הו"ע חיוני ובלתי גבולי, ומאחר שהשכל מבין שצריך להיות חיות - וזהו"ע ההמשך והתזוזה שמרגע א' להב' - שעפ"ז מובן שכל ענין הזמן אינו טבעי וגשמי, א"כ גם השכל יסכים לומר שאכן הזמן הוא המשך א' ארוך, אלא שבהבנת האדם וחשבונותיו הגבוליות עולה הזמן כמוגבל.}} מוגבלות. | ||
ובאמת זה מובן גם בשכל (מה שאומרים שהזמן הו"ע המשכיות). דהרי מה שאמרנו שזמן ע"פ שכל הו"ע צירוף חלקים ונקודות, הנה זה ודאי שהחיבור דשני הנקודות הו"ע חיוני ובלתי גבולי, ומאחר שהשכל מבין שצריך להיות חיות - וזהו"ע ההמשך והתזוזה שמרגע א' להב' - שעפ"ז מובן שכל ענין הזמן אינו טבעי וגשמי, א"כ גם השכל יסכים לומר שאכן הזמן הוא המשך א' ארוך, אלא שבהבנת האדם וחשבונותיו הגבוליות עולה הזמן כמוגבל. | |||
==בעבודת השם== | ==בעבודת השם== | ||
| שורה 74: | שורה 74: | ||
בלוח [[היום יום]] ל[[א' אייר]] מופיע הפתגם החסידים: {{ציטוטון|חסידי [[אדמו"ר הזקן]] היו תמיד סופרים.. זוהי ענינה של 'עבודה'; השעות צריכות להיות ספורות, ואזי גם הימים ספורים. | בלוח [[היום יום]] ל[[א' אייר]] מופיע הפתגם החסידים: {{ציטוטון|חסידי [[אדמו"ר הזקן]] היו תמיד סופרים.. זוהי ענינה של 'עבודה'; השעות צריכות להיות ספורות, ואזי גם הימים ספורים. | ||
כשיום הולך יש לדעת מה פעלו ומה יש לפעול בעתיד... | כשיום הולך יש לדעת מה פעלו ומה יש לפעול בעתיד... | ||
בכלל, יש להשתדל שהמחר יהיה "יפה" הרבה יותר מהיום. | בכלל, יש להשתדל שהמחר יהיה "יפה" הרבה יותר מהיום.}}. | ||
}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||