זמן: הבדלים בין גרסאות בדף

הרבי מביא<ref>ראה י"ט כסלו תשי"ג (המניחים לא זכרו בבירור מה נאמר שם כמצויין בהנחות). התוועדות יום שמח"ת תשח"י (שיח"ק סי"א). י"ג תמות תשי"ט. בתשי"ג מבאר הרבי שיש ב' אופנים בזמן, והם: א) שטח, ב) נקודות. אם זמן הוא שטח אזי החיוב דק"ש הוא א' הנמשך ואין צריך להקדים ק"ש. אם הוא נקודות אזי כל רגע חל עליו חיוב חדש ויש חיוב להקדים.

.</ref> חקירה זו בכמה מקומות. מלה"ק משמע שזמן היא שטחית.

הצ"צ<ref>מצוות האמנת אלוקות בסהמ"צ שלו.</ref> מביא משמעות שזמן עשוי מנקודות <ref>אבל הצ"צ מביא זמן כחלקים כדי להוכיח שזמן הוא נברא ומוגבל ויש לו תחילה - שזה גופא שאפשר לנו למנותו מוכיח על הגבלתו, ומוכחא מילתא שנברא הוא. אך בפשטות י"ל שכן הוא רק בהבנת השכל הנברא המוגבל בעצמו וע"כ הרהו מבין דברים שבעולמו באופן מוגבל. אך אליבא דאמת ענין הזמן הו"ע חיוני ורוחני ובלתי מוגבל והוא בא מהתהוות תמידית (ראה עטרת ראש פ"ב דענין שנה הו"ע הזמן והוא החיות האלוקי המחי' את החיצוניות - בחי' עולם. וראה שבועות רס"ה שהחיות הוא בבחי' רצו"ש. וראה סוף מצות האמנת אלוקות שהרצו"ש הו"ע הזמן.) ואף שמל' ענינו הוא לחלק ולהגביל הנה התחלקות זו י"ל בפשטות באה באופן דהמשכיות ולא כצירוף חלקים רק שבהבנת האדם התחלקות זו מושגת כחלקים רבים (ובאמת שבהרגשת האדם נרגש הזמן כהמשכיות ולא כצירוף חלקים).