1,412
עריכות
נידה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
מצבה של המלכות כאשר היא יורדת לבריאה, ומשתלשלת ממנה פסולת וחיות לקליפות, מקביל למצבה של אישה נידה היוצא ממנה דם טמא; וכאשר המלכות עולה במקורה באצילות, ומתאחדת עם הספירות שלמעלה ממנה (ששת ה[[מידות (ספירות)|מידות]], [[זעיר אנפין]]), היא כאישה הנטהרת לבעלה. בגלל שינויים אלו בספירת המלכות, התאחדותה עם ספירות ז"א אינה תדירה אלא לפרקים, וזהו ההבדל בין [[יחוד זו"נ]] (התאחדות ז"א ומלכות) ל[[יחוד או"א]] (התאחדות החכמה והבינה) - שיחוד או"א הוא תמידי, ויחוד זו"נ הוא לעיתים. למרות שזהו חסרון ביחוד זו"נ, ישנה בכך גם מעלה, שכאשר היחוד מתחדש ישנה שמחה גדולה ביותר (וזהו השורש לשמחת חתן וכלה, שהיא יחוד זו"נ והיא גדולה ביותר; שלא כאהבת אח ואחות, שהיא יחוד או"א, שאין בה חידוש מיוחד){{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"א ע' קיז.}}. | מצבה של המלכות כאשר היא יורדת לבריאה, ומשתלשלת ממנה פסולת וחיות לקליפות, מקביל למצבה של אישה נידה היוצא ממנה דם טמא; וכאשר המלכות עולה במקורה באצילות, ומתאחדת עם הספירות שלמעלה ממנה (ששת ה[[מידות (ספירות)|מידות]], [[זעיר אנפין]]), היא כאישה הנטהרת לבעלה. בגלל שינויים אלו בספירת המלכות, התאחדותה עם ספירות ז"א אינה תדירה אלא לפרקים, וזהו ההבדל בין [[יחוד זו"נ]] (התאחדות ז"א ומלכות) ל[[יחוד או"א]] (התאחדות החכמה והבינה) - שיחוד או"א הוא תמידי, ויחוד זו"נ הוא לעיתים. למרות שזהו חסרון ביחוד זו"נ, ישנה בכך גם מעלה, שכאשר היחוד מתחדש ישנה שמחה גדולה ביותר (וזהו השורש לשמחת חתן וכלה, שהיא יחוד זו"נ והיא גדולה ביותר; שלא כאהבת אח ואחות, שהיא יחוד או"א, שאין בה חידוש מיוחד){{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"א ע' קיז.}}. | ||
בפרטיות, שינויים אלו בספירת המלכות נעשים מידי חודש בחודשו - שבחצי מהחודש היא רחוקה מז"א, ובחציו היא מתאחדת עימו. עניין זה ניכר ב[[לבנה]], שמקבילה לספירת המלכות, שבחצי מהחודש היא מתרחקת מהשמש ובחציו היא מתקרבת{{הערה|מהלך זה בלבנה נגרם כתוצאה מ[[מיעוט הלבנה]], ומתאים למבואר בתורת החסידות שמהירידה שבמיעוט הלבנה השתלשלה הירידה של חטא עץ הדעת, שהביאה את דם הנידה; ולעתיד לבוא כשיתוקנו הירידות כולן, תהיה הלבנה שלימה תמיד וגם הנידה תטהר.}}. וגם בנידה, שתקופת הווסת שלה שבה רואה דם היא בערך אחת לחודש, כך שבחצי מהחודש היא טמאה ובחציו טהורה. לכן ב[[ראש חודש]], שבו מתחדשת הלבנה, מביאים ב[[קרבן מוסף]] אחת עשרה בהמות, כנגד י"א הימים שבין נידה לנידה{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק י"ד | בפרטיות, שינויים אלו בספירת המלכות נעשים מידי חודש בחודשו - שבחצי מהחודש היא רחוקה מז"א, ובחציו היא מתאחדת עימו. עניין זה ניכר ב[[לבנה]], שמקבילה לספירת המלכות, שבחצי מהחודש היא מתרחקת מהשמש ובחציו היא מתקרבת{{הערה|מהלך זה בלבנה נגרם כתוצאה מ[[מיעוט הלבנה]], ומתאים למבואר בתורת החסידות שמהירידה שבמיעוט הלבנה השתלשלה הירידה של חטא עץ הדעת, שהביאה את דם הנידה; ולעתיד לבוא כשיתוקנו הירידות כולן, תהיה הלבנה שלימה תמיד וגם הנידה תטהר.}}. וגם בנידה, שתקופת הווסת שלה שבה רואה דם היא בערך אחת לחודש, כך שבחצי מהחודש היא טמאה ובחציו טהורה. לכן ב[[ראש חודש]], שבו מתחדשת הלבנה, מביאים ב[[קרבן מוסף]] אחת עשרה בהמות, כנגד י"א הימים שבין נידה לנידה{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 28 הערה 63, ובמקורות שצויינו שם.}}. | ||
באופן כללי, שינויים אלו בספירת המלכות הם בזמן [[בית המקדש]] מול זמן ה[[גלות]], שנמשלה לימי טומאת הנידה וריחוקה מבעלה. בזמן הבית היתה ספירת המלכות מאוחדת עם ז"א, ואז היה העולם ב[[ביטול היש]] וניכר בנבראים שרשם האלוקי, ואילו בזמן הגלות מרוחקת המלכות מז"א, ונגרם הסתר בו לא נראה מקורו האלוקי של העולם, והקליפות יונקים{{הערה|שם=בהז}}. | באופן כללי, שינויים אלו בספירת המלכות הם בזמן [[בית המקדש]] מול זמן ה[[גלות]], שנמשלה לימי טומאת הנידה וריחוקה מבעלה. בזמן הבית היתה ספירת המלכות מאוחדת עם ז"א, ואז היה העולם ב[[ביטול היש]] וניכר בנבראים שרשם האלוקי, ואילו בזמן הגלות מרוחקת המלכות מז"א, ונגרם הסתר בו לא נראה מקורו האלוקי של העולם, והקליפות יונקים{{הערה|שם=בהז}}. | ||
===נידה וזבה=== | ===נידה וזבה=== | ||
| שורה 84: | שורה 82: | ||
הדם היוצא בימי הנידה, כלומר, בזמן הווסת הקבוע לפי טבעה - הוא הרע הקבוע בעולם כפי טבע האדם, וגם כאשר האדם עובד ומבטל אותו על ידי ביטולו, אחת לזמן מה הוא ניעור שוב ונדרשת מלחמה נוספת. וזו עבודת ה[[בינונים]] התמידית, להילחם עם הרע שבטבעם. | הדם היוצא בימי הנידה, כלומר, בזמן הווסת הקבוע לפי טבעה - הוא הרע הקבוע בעולם כפי טבע האדם, וגם כאשר האדם עובד ומבטל אותו על ידי ביטולו, אחת לזמן מה הוא ניעור שוב ונדרשת מלחמה נוספת. וזו עבודת ה[[בינונים]] התמידית, להילחם עם הרע שבטבעם. | ||
אמנם הדם היוצא בימי הזיבה, כלומר, בזמן שאיננו הטבע הרגיל - הוא כאשר האדם נמשך לרע גדול יותר מהסדר הרגיל בעולם, "עבירה גוררת עבירה", והרע אצלו בתוקף גדול יותר. במקרה כזה לא מספיקה עבודת הבינונים הרגילה, ונדרשת עבודה של טהרה בקצה ההפכי - שבעה ימים נקיים רצופים, כלומר, [[תשובה]] המקיפה את כל ענייני האדם מבלי הפסק קל למשך שבעה ימים (שכוללים את כל הזמן){{הערה|לקוטי שיחות חלק ז ע' 317-8. חלק יד | אמנם הדם היוצא בימי הזיבה, כלומר, בזמן שאיננו הטבע הרגיל - הוא כאשר האדם נמשך לרע גדול יותר מהסדר הרגיל בעולם, "עבירה גוררת עבירה", והרע אצלו בתוקף גדול יותר. במקרה כזה לא מספיקה עבודת הבינונים הרגילה, ונדרשת עבודה של טהרה בקצה ההפכי - שבעה ימים נקיים רצופים, כלומר, [[תשובה]] המקיפה את כל ענייני האדם מבלי הפסק קל למשך שבעה ימים (שכוללים את כל הזמן){{הערה|לקוטי שיחות חלק ז ע' 317-8. חלק יד עמוד 26 ואילך.}}. | ||
==לעתיד לבוא== | |||
במדרש תהילים{{הערה|מזמור קמו.}} נאמר ש[[לעתיד לבוא]] יתיר הקב"ה את איסור הנדה. ומבאר הרבי, שאין הכוונה בזה שתתבטל המציאות של דם הנדה, אלא שיהיה דם ויהיה טהור{{הערה|שיחת [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ג]]. וכן משמע מלקוטי שיחות חי"ד שם. ולא כמו שכתב בשו"ת לב חיים ח"א סימן לב.}}. וכותב הרבי{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד קנג.}}, שדבר זה יתקיים ב[[שתי תקופות בימות המשיח|תקופה הראשונה בימות המשיח]]. וזאת{{הערה|הבא לקמן על פי משמעות המדרש תהילים שם. והמבואר בביאורי הזהר לרבי [[הצמח צדק]] עמוד תתקמה, ובליקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 27 הערה 59.}} מחמת שאז תועבר רוח הטומאה מן הארץ{{הערה|זכריה יג , ב.}}. | |||
הטעם הפנימי להתרת איסור הנדה על פי החסידות, הוא מכיוון שאז יאיר בספירת המלכות האור של ז"א באופן קבוע ויחוד זו"נ יהיה תמידי, כך שתפסיק החיות השלילית של יניקת החיצונים ממנה{{הערה|שם=בהז|ביאורי הזוהר ומאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה שם.}}. | |||
אמנם, ישנם מאמרי [[חז"ל]] מהם עולה שאיסור הנדה לא יתבטל לעתיד לבוא{{הערה|יומא עח, א. ירושלמי שקלים פרק ו' הלכה ב'. מדרש תהילים מזמור עג.}}. ואף את המדרש בו מבואר שיתבטל איסור הנדה, יש שפירשוהו בצורה שונה{{הערה|ראה ישועות משיחו חלק ב' העיון הרביעי פרק ג', שביאר את המדרש בשני אופנים: או שהכוונה שיזהרו מזה מעצמם ללא צורך שבציווי ואזהרה על כך, או שכוונת המדרש לשלול שלעתיד לבוא יאסרו [[אומות העולם]] אף הם באיסור הנדה.}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||