שינויים

את לימודיו בישיבות החל ב[[ישיבת סלבודקה]], וכבר אז החל להימשך ל[[תורת החסידות]] והיה מעיין בספרי חסידות כללית רבים כ'[[נועם אלימלך]]' ו'[[מאור ושמש]]'. כאשר הקים הרב [[משולם דוד סולובייצ'יק]] את ישיבת בריסק בראשותו{{הערה|תחת השם 'ישיבת בריסק' ישנם שנים-עשר ישיבות. הישיבה שייסד הרמ"ד ממוקמת כיום בשכונת קריית משה בירושלים.}} בשנת תשכ"א, בחר לפתוח את הישיבה עם עשרה תלמידים מובחרים ביניהם נכלל גם הרב הלר, מה שגרם לקרבה מיוחדת בינו לבין ראש הישיבה. באותם ימים בישיבת בריסק למד גם הרב [[עזרא בנימין שוחט]] שהשפיע על קירובו של הרב הלר לליובאוויטש. ראש הישיבה [[משולם דוד סולובייצ'יק|הרב סולובייצ'יק]] שחשש מהתקרבותו ניסה להניעו מכך ולקרבו, ואף אסר עליו לגדל [[זקן]] כאמצעי לכך. באותו הזמן קיבל מכתב מ[[הרבי]] דרך הרב שוחט בו גם התייחס [[הרבי]] להוראת [[משולם דוד סולובייצ'יק|הרב סולובייצ'יק]] אליו בעניין גידול הזקן{{הערה|תוכן המכתב היה (בערך וללא אחריות כלל), כי "רואים שאפילו [[מתנגד]] מעיד ש[[זקן]] זהו עניין של חסידים"...}}.

הרב הלר נשא לאשה את מרת שרה טשונא יהודית. לאחר פטירתה בי"א סיון [[תשנ"ב]] נישא הרב בשנית בשנת [[תשע"ג]].