שינויים

ב'''יציאת רוסיה תש"ו''' (נקראת גם 'יציאת פולין', ומכונה ה'עשאלונים') יצאו רובם של חסידי חב"ד שורדי מלחמת העולם השניה והשואה בברית המועצות - את גבולות [[רוסיה]] הקומוניסטיתברית המועצות, באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. פרשה זו היוותה את סיום התקופה של רוסיה כמרכזה של [[חסידות חב"ד]], ותחתיה הוקמו ביוזמת [[אדמו"ר הריי"צ]] מרכזים חב"דיים חלופיים ב[[פריז]], [[כפר חב"ד]], [[ירושלים]] ו והרחבת הקהילה ב[[קראון הייטס]]ובמקומות נוספים.

בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] שהתרחשה בין השנים שלהי שנת [[תרחתרצ"צט]]-לקיץ [[תש"ה]] ברחו אזרחים פולניים רבים משטח ארצם שנכבש בידי הצבא הגרמני, והתפזרו ברחבי רוסיה.

עם סיום המלחמה, החליטה הממשלה הרוסית לאשר את יציאתם שובם של אזרחי [[פולין]] מגבולותיה, והעמידה לרשות אזרחי [[פולין]] רכבות משא ('עשאלונים') על מנת שיוכלו לחזור לגבולות ארצם. אזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר [[לבוב]]. במסגרת אישורי היציאה שניתנו, ניתנה גם הרשות ל'איחוד משפחות' של אזרחים פולניים שהתחתנו עם אזרחים רוסיים, ולאשר את יציאתם יחדיו מגבולות רוסיה. אזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר [[לבוב]].

עם הגעת השמועה על אפשרויות ההברחה, רצו החסידים לשאול את דעתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], שבאותה העת כבר הגיע לשהה ב[[ארצות הברית]], אך מכיון שהפחד מהצנזורה הרוסית היה גדול והזמן דחק, הגיעו החסידים למסקנה שלא ניתן לחכות והושיבו בית דין שהורכב מעשרים ושלושה רבנים חסידיים ששהו באזור, על מנת שיפסקו האם החסידים צריכים לברוח או לא. בית הדין התאסף מספר פעמים במשך שלושה ימים, ושמע את חוות דעתם של אנשים שונים שהתעסקו עם הברחות הגבול, אך הגיעו למסקנה שהסכנה גדולה מידי והודיעו שאין להסתכן ולהבריח את הגבול.