אברהם פריד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 21 בתים ,  28 במאי 2023
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
נולד ב[[קראון הייטס]] ב[[י"ב אדר ב']] [[תשי"ט]] לר' [[יעקב משה פרידמן]] ולמרת מרים צימל. משפחתו התגוררה בסמיכות לדירת [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי.
נולד ב[[קראון הייטס]] ב[[י"ב אדר ב']] [[תשי"ט]] לר' [[יעקב משה פרידמן]] ולמרת מרים צימל. משפחתו התגוררה בסמיכות לדירת [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי.


על כך מסופר ש[[הרבנית חנה]] ביקשה ממנו לשיר לפניה, אך מכיוון שהתבייש, עמד מאחורי הוילון ושר...{{הערה|1=סופר על-ידו בתוועדות ב"[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]]" שנת תשע"ו}}.
על כך מסופר ש[[הרבנית חנה]] ביקשה ממנו לשיר לפניה, אך מכיוון שהתבייש, עמד מאחורי הוילון ושר{{הערה|1=סופר על-ידו במשך הדנים בראיונות לתקשורת ובהתוועדות ב"[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]]" שנת תשע"ו}}.


את דרכו המוזיקלית החל פריד עוד כילד, כששימש סולן בלהקת ילדים חב"דית שהופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית. חלק מקטעי הסולו שלו כסולן הלהקה נשתמרו על סלילי הקלטה ישנים, ובחלק מאלבומיו ושיריו הוא שילב את קולו כילד במקהלה, לצד ליווי בקולו העכשווי.
את דרכו המוזיקלית החל פריד עוד כילד, כששימש סולן בלהקת ילדים חב"דית שהופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית. חלק מקטעי הסולו שלו כסולן הלהקה נשתמרו על סלילי הקלטה ישנים, ובחלק מאלבומיו ושיריו הוא שילב את קולו כילד במקהלה, לצד ליווי בקולו העכשווי.
שורה 14: שורה 14:
אברהם פרידמן שגדל והתחנך ב[[תומכי תמימים]] התבייש בתחילה במקצועו החדש ועל כן חתם על תקליטו "אברהם פריד", שם שדבק בו, והפך לשמו השני.
אברהם פרידמן שגדל והתחנך ב[[תומכי תמימים]] התבייש בתחילה במקצועו החדש ועל כן חתם על תקליטו "אברהם פריד", שם שדבק בו, והפך לשמו השני.


בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו צביה בת הרב [[דוד נחמן קרסיינסקי]].
התחתן עם רעייתו צביה בת הרב [[דוד נחמן קרסיאנסקי]].


שני תקליטיו הראשונים, על אף שיש בהם לא מעט שירים שהפכו לנכס צאן ברזל בפולקלור המוזיקה היהודית ("א-ל ההודאות" "וזכנו לקבל שבתות" "וקרב פזורנו" ועוד) נחשבים לחובבניים יחסית, ופריד עצמו התבטא פעם כי הוא מתבייש כיום להאזין להם. התקליט השלישי נחשב לאלבומו המקצועי הראשון, ואחד המוצלחים מביניהם.
שני תקליטיו הראשונים, על אף שיש בהם לא מעט שירים שהפכו לנכס צאן ברזל בפולקלור המוזיקה היהודית ("א-ל ההודאות" "וזכנו לקבל שבתות" "וקרב פזורנו" ועוד) נחשבים לחובבניים יחסית, ופריד עצמו התבטא פעם כי הוא מתבייש כיום להאזין להם. התקליט השלישי נחשב לאלבומו המקצועי הראשון, ואחד המוצלחים מביניהם.
450

עריכות

תפריט ניווט