שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד): הבדלים בין גרסאות בדף

נולד ב[[ג' חשון]] [[תרפ"א]] בעיירה [[ויעטקא]] לאביו החסיד ר' [[דוד קיובמן]] (הורודוקער) ולאמו מרת בת שבע רייזא. בשעת הברית היה מהראשונים שנקראו על שם [[אדמו"ר הרש"ב]].

כילד, נדדה משפחתו ועברה להתגורר ב[[הומיל]], ועל אף גילו הצעיר, כבר בגיל 12 הסתפח לישיבת תומכי תמימים שפעלה בעיר{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמוד חצר.}}.

בגיל 14 למד בישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]{{הערה|החל מתענית אסתר תרצ"ה.}}, ולאחר מכן למד בישיבה בהאדיטש שייסד ר' [[יוסף גנזבורג]] שומר האוהל, לצידו שימש כמשגיח אחיו ר' [[אברהם זעליג גנזבורג]], לאחר פסח תרצ"ו חזר לברדיטשוב, ובהמשך למד בישיבות תומכי תמימים בוורוניז', ז'יטומיר, כותאיס וקולאשי. בחודש אב ת"ש חזרו לקורוסק, ובזמן [[מלחמת העולם השניה]] נמלטה משפחתו מהבית ל[[סמרקנד]].

בהגיעו לגיל נישואין שידך אותו הגביר ר' [[מענדל דייטש]] עם רעייתו מרת דבורה בת האדמו"ר משעדליץ רבי יהושע אשר רויטבלט ומרת אלטע בתיה, ועם סיום [[מלחמת העולם השניה]], כיון שרעייתו היתה ילידת פולין, יכל לצאת את גבולות רוסיה באופן רישמי, ולאחר תקופת מעבר ב[[פוקינג]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[כפר חב"ד]] שם שימש כעוזר מלמד, בעוד רעייתו החזיקה לפרנסת המשפחה חנות למיני סדקית במרכז כפר חב"ד.

נודע כ[[בעל שמועה]] וסיפורי חסידים רבים השתמרו מפיו כשהוא היה מספר כל סיפור עם דיוק מופלג, וכן היה [[בעל קורא]] שדייק בקריאתו. הרבה בסיגופים ותעניות, עד שפעם הרבי כתב לו באחד המכתבים שיזהר מסיגופים. בפי חסידים מקובל בשם ר' [[מענדל פוטרפס]] שהיה 'נסתר', שהסתיר בחשאי את כל הנהגותיו וידיעותיו, אולם על אף זאת המשפיע ר' [[זלמן גופין]] שסעד אותו בימי חוליו באחרית ימיו, מעיד שהוא התגלה כמבין וידען גדול בנגלה ובחסידות, עם זיכרון והבנה מצויינים.

רעייתו מרת דבורה נפטרה על פניו ב[[ד' ניסן]] [[תשנ"ט]] ונטמנה בהר הזיתים, והוא נפטר שמונה שנים אחריה, בשעת בוקר מוקדמת בעיצומו של חול המועד פסח, [[כ' ניסן]] (ערב שביעי של פסח) [[תשס"ז]], ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]], בסמיכות לאוהלי אדמו"ר בית זוועהיל.

[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]

[[קטגוריה:בעלי שמועה]]