לכתחילה אריבער: הבדלים בין גרסאות בדף

'''לְכַתְּחִילָה אַריבֶּער''' (מ[[יידיש]]: '''לכתחילה לעבור מלמעלה''') הוא ביטוי שמקורו ב[[פתגם]] של [[אדמו"ר מהר"ש]], שמשמעותו לא להתחשב ("לדלג מעל") במכשולים המפריעים ל[[עבודת ה']].

הפתגם מובא לראשונה באגרת של [[אדמו"ר הריי"צ]], בה הוא מספר ששמע זאת מאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]], ששמע זאת מאביו, [[אדמו"ר מהר"ש]]:

{{ציטוט|תוכן=די ועלט זאָגט אַז מיא קאָן ניט אַרונטער דאַרף־מען אַריבער, און איך האַלט אַז מיא דאַרף לכתחילה אַריבער. מיא דאַרף לכתחילה נעמען מיט שטאַרקייט, ניט נתפעל וערן פאַר קיין זאַך, און דורך פיהרן דאָס ואָס מיא דאַרף. און אַז מיא נעמט זיך – העלפט דער אייבערשטער.

תוכן הפתגם הוא: מקובל ב'עולם' - כלומר אצל מרבית האנשים{{הערה|מעניין לציין שהפתגם כפי שמקובל ב'עולם' לאומרו מצוטט על ידי אביו של הרבי [[המהר"ש]] - הרבי הצמח צדק, במאמר חסידות.}} - שדווקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו"ר המהר"ש אומר, שצריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים: "לכתחילה אריבער"{{הערה|להעיר מאמרתו של רבי [[יצחק מאיר מגור]] (הובאה בספר "שם משמואל", [https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=144210&width=-17&scroll=0&udid=15506760919639622&fs=141182&pagenum=245 פרשת יתרו, תרע"ב, ירושלים תשנ"ב, עמ' רמ"ה]; [https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=144211&width=-17&scroll=0&udid=15506760919639622&fs=181915;181922&pagenum=318 פרשת חוקת תרע"ה, עמ' שי"ז]): "העולם אומרים שכשאי אפשר לעבור מלמעלה יש לעבור מלמטה, ואני אומר להיפך, שכשאי אפשר לעבור מלמטה יש לעבור מלמעלה".}}.

[[הרבי]] הרבה להשתמש במושג זה, וריבוי פעמים כאשר הזכיר את [[אדמו"ר המהר"ש]] הוסיף "בעל ההוראה ד'לכתחילה אריבער". בעקבות כך הפך ב[[דור השביעי]] של החסידות המושג "לכתחילה אריבער" ליסודי ובסיסי בטרמינולוגיה החב"דית כשהוא משקף את השאיפה שלא להתחשב מידי בבעיות ועיכובים בדרך להשגת היעד, אלא לגשת לעניין בעליונות מנצחת.

הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]] הוציא לאור בשנת תשנ"ח ספר "לכתחלה אריבער", בו לקט משיחותיו ואגרותיו של הרבי על הפתגם.

==ראו גם==