30,759
עריכות
אמונה בה': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==מצוות האמונה== | ==מצוות האמונה== | ||
לדעת [[ספר הזוהר]]{{הערה|פרשת בראשית דף י"ב ע"א. [[רעיא מהימנא]] פרשת וארא דף כ"ה עמוד א}} ורוב הראשונים{{הערה|ספר המצוות לרמב"ם מצווה א. רמב"ן בהשגותיו ללא תעשה מצווה א. ספר החינוך מצווה כה. שלא כדעת הבה"ג ור' חסדאי קראקאש (הובא בראש אמנה פרק ד) הסוברים שאין למנות זאת במניין המצוות.}}, האמונה בהשם היא אחת ממצוות עשה | לדעת [[ספר הזוהר]]{{הערה|פרשת בראשית דף י"ב ע"א. [[רעיא מהימנא]] פרשת וארא דף כ"ה עמוד א}} ורוב הראשונים{{הערה|ספר המצוות לרמב"ם מצווה א. רמב"ן בהשגותיו ללא תעשה מצווה א. ספר החינוך מצווה כה. שלא כדעת הבה"ג ור' חסדאי קראקאש (הובא בראש אמנה פרק ד) הסוברים שאין למנות זאת במניין המצוות.}}, האמונה בהשם היא אחת ממצוות עשה שב[[תרי"ג מצוות]] התורה. | ||
יש שהקשו{{הערה|רבי חסדאי שם.}}, שכל מציאות של מצווה דורשת הנחה מוקדמת שישנו מצַוֶה שהוא השם יתברך, ואם כן האמונה בהשם קודמת לכל המצוות ולא ניתן לומר שישנה מצווה על אמונה זו. יש המתרצים{{הערה|רבי יצחק אברבנאל בראש אמנה שם}} כי המצוה היא להאמין שהשם יתברך הינו מחויב המציאות, בשונה משאר הנבראים שהם תלויים בו ונמצאים ממנו. אמנם, [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/24/index.htm דרך מצוותיך מצוות האמנת אלוקות פרק א]}} מסביר כי גם זה הינו דבר פשוט מכח האמונה שיש בורא, שזה מכריח שהוא מחוייב המציאות, ואין צורך לציווי מיוחד על כך. | יש שהקשו{{הערה|רבי חסדאי שם.}}, שכל מציאות של מצווה דורשת הנחה מוקדמת שישנו מצַוֶה שהוא השם יתברך, ואם כן האמונה בהשם קודמת לכל המצוות ולא ניתן לומר שישנה מצווה על אמונה זו. יש המתרצים{{הערה|רבי יצחק אברבנאל בראש אמנה שם}} כי המצוה היא להאמין שהשם יתברך הינו מחויב המציאות, בשונה משאר הנבראים שהם תלויים בו ונמצאים ממנו. אמנם, [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/24/index.htm דרך מצוותיך מצוות האמנת אלוקות פרק א]}} מסביר כי גם זה הינו דבר פשוט מכח האמונה שיש בורא, שזה מכריח שהוא מחוייב המציאות, ואין צורך לציווי מיוחד על כך. | ||
ולכן מסביר [[אדמו"ר הצמח צדק]], כי האמונה היא להאמין כי הוא [[סובב כל עלמין]], כלומר - להאמין שהוא ית"ש למעלה למעלה מבחינת [[חכמה]] המחייה את הנבראים. אך האמונה כי הוא [[ממלא כל עלמין]], - שהוא מחיה את כל העולם, לכך אין צריך כלל ל[[אמונה]], אלא הוא דבר מורגש. שהרי כשם שאדם מרגיש שיש לו רוח חיים המחיה את כולם, שהרי גופו של האדם ללא הרוח המחיה אותו היא כ[[בשר]] ועצמות המונחים בתבשיל, ולכן הגם שאינו רואה זאת היא מרגיש זאת ויודע זאת בידיעה ברורה כל כך שהיא [[דעת]] - הרגשה ממשית, כך גם העולם יש בו רוח חיים, שהרי הגלגלים מתנועעים והארץ מצמיחה וכו', ובהכרח שיש בורא המהווה ונותן חיות לעולם בכל עת. | ולכן מסביר [[אדמו"ר הצמח צדק]], כי האמונה היא להאמין כי הוא [[סובב כל עלמין]], כלומר - להאמין שהוא ית"ש למעלה למעלה מבחינת [[חכמה]] המחייה את הנבראים. אך האמונה כי הוא [[ממלא כל עלמין]], - שהוא מחיה את כל העולם, לכך אין צריך כלל ל[[אמונה]], אלא הוא דבר מורגש. שהרי כשם שאדם מרגיש שיש לו רוח חיים המחיה את כולם, שהרי גופו של האדם ללא הרוח המחיה אותו היא כ[[בשר]] ועצמות המונחים בתבשיל, ולכן הגם שאינו רואה זאת היא מרגיש זאת ויודע זאת בידיעה ברורה כל כך שהיא [[דעת]] - הרגשה ממשית, כך גם העולם יש בו רוח חיים, שהרי הגלגלים מתנועעים והארץ מצמיחה וכו', ובהכרח שיש בורא המהווה ונותן חיות לעולם בכל עת. | ||
==ידיעה או אמונה== | ==ידיעה או אמונה== | ||
| שורה 36: | שורה 26: | ||
[[הרבי]] מבאר שחלוקים הרמב"ם ו[[הראב"ד]] בענין הידיעה והאמונה: לדעת הראב"ד הם שני ענינים שונים לחלוטין - מה ששייך לשכל, ניתן להבין בשכל, אך את הענינים שלמעלה מהשכל אין לנסות להבין ויש לקבלם באמונה פשוטה. לדעת הרמב"ם, גם את האמונה שלמעלה מהשכל יש לנסות להבין ככל הניתן בידיעה שכלית. שיטת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ספר התניא]] דומה לשיטת הרמב"ם: הספר מיוסד על הידיעה ש"קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", כלומר, שלכל יהודי יש קשר על שכלי לקדוש ברוך הוא מצד [[אהבה טבעית|האהבה הטבעית]], אבל יש להתייגע ב"דרך ארוכה וקצרה", על ידי [[התבוננות]] ועבודה, שגם שכל האדם, מידותיו והנהגתו התמידית תהיה בהתאם לאמונתו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/34/11/2/index.htm לקוטי שיחות חלק לד, שיחת נצבים ב].}}. | [[הרבי]] מבאר שחלוקים הרמב"ם ו[[הראב"ד]] בענין הידיעה והאמונה: לדעת הראב"ד הם שני ענינים שונים לחלוטין - מה ששייך לשכל, ניתן להבין בשכל, אך את הענינים שלמעלה מהשכל אין לנסות להבין ויש לקבלם באמונה פשוטה. לדעת הרמב"ם, גם את האמונה שלמעלה מהשכל יש לנסות להבין ככל הניתן בידיעה שכלית. שיטת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ספר התניא]] דומה לשיטת הרמב"ם: הספר מיוסד על הידיעה ש"קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", כלומר, שלכל יהודי יש קשר על שכלי לקדוש ברוך הוא מצד [[אהבה טבעית|האהבה הטבעית]], אבל יש להתייגע ב"דרך ארוכה וקצרה", על ידי [[התבוננות]] ועבודה, שגם שכל האדם, מידותיו והנהגתו התמידית תהיה בהתאם לאמונתו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/34/11/2/index.htm לקוטי שיחות חלק לד, שיחת נצבים ב].}}. | ||
==קיום האמונה אצל כל יהודי== | |||
"ישראל מאמינים בני מאמינים"{{הערה|[[תלמוד בבלי]] - [[מסכת שבת]], צ"ז, א. [[תניא]] פרק י"ח, מ"ב.}}, אצל כל [[יהודי]] קיימת אמונה מצד טבע עצם נפשו במציאות הבורא, ובביטול הנבראים ל[[הקב"ה|קב"ה]] ולחיות האלוקית [[יש מאין|המהווה אותם]] בכל רגע מחדש. | |||
בכללות, ישנם שני טעמים לכך שהאמונה קיימת אצל יהודי מצד הטבע: א. מכיוון וליהודי יש [[נשמה]], והיא, ב[[פנימיות|פנימיותה]] [[ראיה|רואה]] את ה[[אלוקות]]. ב. מצד ההתקשרות העצמית של [[עצם הנשמה]] של היהודי עם הקב"ה. הטעם השני חזק יותר, כי על ידו מובן מדוע ה[[טבע]] של היהודי הוא שהוא מוכרח [[מסירות נפש|למסור נפשו]] על [[קידוש ה']]. ומצד טעם זה האמונה יכולה לחדור בפנימיות{{הערה|ואתה תצווה תשמ"א - קונטרס פורים קטן תשנ"ב.}}. | |||
הטעם לשם זה "אמונה", היא מכיון שכח אמונה זו מוטבע בנפש משורש עם ישראל, שהם ה[[אבות]], הנקראים "אומנים" לכנסת ישראל, כמו האומן את היונק שמרגילו מעט מעט מקטנותו עד שנעשה כטבע בנפשו לכל אשר יחפוץ ללמדו, כן היא האמונה ב[[אחדות ה']] שהיא מכח [[האבות]] הנקרא אומנים, הם אשר המשיכו בכללות נשמות ישראל המסתעפים מהם מעט מעט כאומן את היונק, עד שהוטבע [[אחדות ה']] בכנס ישראל בבחינת טבעיות כאילו רואה בעין השכל ממש, לכך המקבלים שפע זו נקראים אמונה. | |||
מעלת [[משה]] יתירה על [[האבות]] בכך שהוא הזן ומפרנס את אמונה זו על ידי הארה המגיעה מ[[עצמות ומהות]], והמשכה זו היא על ידי [[תורה]] עבודה ו[[גמילות חסדים]]{{הערה|דרך מצוותיך מצות מחצית השקל ע' סה א}}. | |||
==אצל אומות העולם== | ==אצל אומות העולם== | ||
| שורה 44: | שורה 45: | ||
*[[אחדות ה']] | *[[אחדות ה']] | ||
*[[השגחה פרטית]] | *[[השגחה פרטית]] | ||
*[[ביטחון]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*אני מאמין - מכתבי הרבי בנושא אמונה. ליקוט ועריכה: הרב זאב ריטרמן. מכון תורה אור, תשס"ז. (מהדורה חדשה ומתוקנת - תשע"א). | *אני מאמין - מכתבי הרבי בנושא אמונה. ליקוט ועריכה: הרב זאב ריטרמן. מכון תורה אור, תשס"ז. (מהדורה חדשה ומתוקנת - תשע"א). | ||
*[[אמונה ומדע]]. | *[[אמונה ומדע]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=217 לקט מאמרים על אמונה]''' באתר חב"ד | |||
*'''[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=18&CategoryID=200&SubjectID= מהי אמונה?]''' באתר חב"ד | |||
*הרב סימון יעקובסון '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/391643 אמונה]''' {{בית חב"ד (אתר)|}} | |||
*'''הרב חיים לוי יצחק גינזבורג [https://abc770.org/article_node_2224/ מהי אמונה?]''' מתוך ספר אוצר פניני החסידות ד' {{חב"ד אור אין סוף|}} | |||
*הרב מנחם ברונפמן [https://www.alysefer.com/the-meaning-of-believe-in-chabad/ מהי "אמונה" במחשבת חב"ד? – 1200 מילים בעקבות פשרו של מושג] באתר עלי ספר | |||
*הרב מנחם מענדל דברוסקין והרב אורי גמסון '''[https://sinun770.org/%d7%90%d7%aa%d7%9d-%d7%91%d7%98%d7%95%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%91%d7%93-%d7%99%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%9f/ אמונה וביטחון]''' פודקאסט חב"ד ישר ולעניין {{וידאו}} | |||
*הרב שמואל רסקין '''[https://sinun770.org/%d7%9b%d7%a9%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%a8%d7%aa/ כשהאמונה מתפרצת]''' {{וידאו}} | |||
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5802837/jewish/Faith-Emunah.htm אמונה - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית) | |||
{{מצוות}} | {{מצוות}} | ||