|
|
| שורה 23: |
שורה 23: |
|
| |
|
| מעלת [[משה]] יתירה על [[האבות]] בכך שהוא הזן ומפרנס את אמונה זו על ידי הארה המגיעה מ[[עצמות ומהות]], והמשכה זו היא על ידי [[תורה]] עבודה ו[[גמילות חסדים]]{{הערה|דרך מצוותיך מצות מחצית השקל ע' סה א}}. | | מעלת [[משה]] יתירה על [[האבות]] בכך שהוא הזן ומפרנס את אמונה זו על ידי הארה המגיעה מ[[עצמות ומהות]], והמשכה זו היא על ידי [[תורה]] עבודה ו[[גמילות חסדים]]{{הערה|דרך מצוותיך מצות מחצית השקל ע' סה א}}. |
|
| |
| == בתורת החסידות ==
| |
|
| |
| בתורת ה[[חסידות]] מודגשת נקודה נוספת: לא רק שאין כל נברא שלא נברא במאמר ה', אלא גם כיום, לאחר שנבראו מאין ליש, הינם תלויים כבריאתם הראשונה במאמר ה' שבראם, ובמאמר זה תלוי קיומם. ברגע בו יסתלק מאמר ה' מהנבראים - ישובו כל הנבראים ויהיו לאין.
| |
|
| |
| מאמר זה הסביר [[הבעל שם טוב]], הוא פירוש המילים בתהלים:
| |
|
| |
| '''לעולם, ה', דברך''' - הדיבור הראשון בו ברא ה' את השמים, '''נצב''' קיים ועומד '''בשמים''' להחיותם."
| |
|
| |
| ישנה מחלוקת ראשונים מה היא מצוות האמונה. שהרי מצוות האמונה מתקבלת על האדם רק מכח המצַוֶה שהוא השם יתברך, ולכן תיתכן רק אחרי האמונה.
| |
|
| |
| יש המתרצים כי המצוה היא רק על כך שיש להאמין כי השם יתברך הינו מחויב המציאות, אך שאר כל הנבראים הינם מכח המצאותו, ולכן הוא יחיד ומיוחד. אם כי [[אדמו"ר הצמח צדק]] מסביר כי גם זה הינו דבר פשוט מכח האמונה שיש בורא, ולכן מובן שהוא עצמו אינו צריך לבריאה אלא הוא מחויב המציאות ואילו כל הנבראים הינם נבראים מכוחו.
| |
|
| |
| ולכן מסביר [[אדמו"ר הצמח צדק]], כי האמונה היא להאמין כי הוא [[סובב כל עלמין]], כלומר - להאמין שהוא ית"ש למעלה למעלה מבחינת [[חכמה]] המחייה את הנבראים. אך האמונה כי הוא [[ממלא כל עלמין]], - שהוא מחיה את כל העולם, לכך אין צריך כלל ל[[אמונה]], אלא הוא דבר מורגש. שהרי כשם שאדם מרגיש שיש לו רוח חיים המחיה את כולם, שהרי גופו של האדם ללא הרוח המחיה אותו היא כ[[בשר]] ועצמות המונחים בתבשיל, ולכן הגם שאינו רואה זאת היא מרגיש זאת ויודע זאת בידיעה ברורה כל כך שהיא [[דעת]] - הרגשה ממשית, כך גם העולם יש בו רוח חיים, שהרי הגלגלים מתנועעים והארץ מצמיחה וכו', ובהכרח שיש בורא המהווה ונותן חיות לעולם בכל עת.
| |
|
| |
|
| ==ידיעה או אמונה== | | ==ידיעה או אמונה== |