שלום מנחם מענדל סימפסון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ביטול גרסה 572537 של 67.81.33.71 (שיחה))
תגית: ביטול
שורה 5: שורה 5:


== תולדות חיים ==
== תולדות חיים ==
נולד לאביו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]], מזכיר [[אדמו"ר הריי"צ]]. בבחרותו ביקשו הרבי לעבוד ב[[מזכירות הרבי|מזכירות]]. במסגרת עבודתו עסק בניהול הכתבת ושליחת מכתבי הרבי ובניהול התכתובות השונות של [[מרכז לענייני חינוך]]. בד בבד, מונה, בהוראת הרבי, ל[[מרא דאתרא|רב קהילה]] בשכונת בריטן ביטש, [[ניו יורק]].
נולד לאביו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]], מזכיר [[אדמו"ר הריי"צ]].  


זכה שהרבי סידר קידושין בחתונתו עם מרת רחל בת ר' [[מרדכי דב טלישבסקי]].
זכה שהרבי סידר קידושין בחתונתו עם מרת רחל בת ר' [[מרדכי דב טלישבסקי]].


במשך השנים עסק הרב סימפסון במסגרת תפקידו במזכירות בעניינים ציבוריים שונים בכרם חב"ד. בין היתר, שימש כחבר ב[[מרכז לענייני חינוך]], עסק בניהול [[מעות חיטין]] ו[[חלוקת הש"ס]] מטעם [[מחנה ישראל]] ובהוצאת והפצת ספרי [[הוצאת ספרים קה"ת]]. בהוראת הרבי, מונה כנציג המל"ח בועד הבנין של הרחבת 770.
כבר בבחרותו ביקשו הרבי לעבוד ב[[מזכירות הרבי|מזכירות]], זאת בזכות אביו ששימש כמזכיר אדמו"ר הריי"צ ומילא את עבודתו בנאמנות תוך שמיר מליאה על סודית כשמעולם לא גילה ממה ששמע ביחידויות של אנשים אחרים אצל הרבי הריי"צ. גם התנאי הראשון לעבודתו של ר' שלום מענדל במזכירות היה שעליו להיות איש סודי.  


הרב סימפסון מונה ע"י הרבי לנהל את ארכיון המזכירות, בו שוכנים אגרות הקודש שכתב הרבי במשך השנים וכן מכתבי השואלים. בשנת [[תשמ"ז]] כאשר סדרת ה[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א]] החלה לצאת לאור בהוראת הרבי, נהיה הרב סימפסון שותף להוצאת הסדרה בתור אחראי לבחור מן הארכיון את האגרות המתאימות וראויות לדפוס, ולבצע השמטות במידת הצורך וכדומה.  
במשך כמה שנים (!) נשמרה בסוד עצם העובדה שהוא עובד במזכירות, עד שהסוד (שכמותו אי אפשר לשמור לעולם) התגלה. במסגרת עבודתו עסק בניהול הכתבת העתקת ושליחת מכתבי הרבי. בתקופה הראשונה ממש היה עליו לעבוד בתוך חדרו הקדוש של הרבי בשעה שהרבי בחדר, כי הרבי רצה שלא להוציא את המכתבים וההעתקות בתוך החדר, והרב סימפסון תיאר שהדבר לא היה קל וההרגשה הייתה לא פשוטה. כעבור זמן מה קיבל הוא ארון קיר ליד ה[[זאל הקטן]] ובתוכו היה עומד שעות רבות לעשות את העבודה המוטלת עליו בהנכת המכתבים, ההעתקות וכו'. במשך הזמן, כאשר העבודה התרחבה עוד יותר התחיל הוא להשתמש בחדר שבו אביו היה כותב את ה[[פ"נ]] עבור אלו שבאו ליחידות לאדמו"ר הריי"צ. לאותו החדר היו נכנסים אנשים נוספים וגם שם נשמר הרב סימפסון שהכל יהיה בסודי סודיות.
 
במקביל לעבודתו במכתבי הרבי עסק הוא גם בניהול התכתובות השונות של [[מרכז לענייני חינוך]], וכן  מונה, בהוראת הרבי, ל[[מרא דאתרא|רב קהילה]] בשכונת בריטן ביטש, [[ניו יורק]].
 
במשך השנים עסק הרב סימפסון במסגרת תפקידו במזכירות בעניינים ציבוריים שונים בכרם חב"ד. בין היתר, שימש כחבר ב[[מרכז לענייני חינוך]], עסק בניהול [[מעות חיטין]] ו[[חלוקת הש"ס]] מטעם [[מחנה ישראל]] ובהוצאת והפצת ספרי [[הוצאת ספרים קה"ת]]. לאור הוראת הרבי, מונה כנציג המל"ח בועד הבנין של הרחבת 770.
 
הרב סימפסון מונה ע"י הרבי לנהל את ארכיון המזכירות, בו שוכנים אגרות הקודש שכתב הרבי במשך השנים וכן מכתבי השואלים. בשנת [[תשמ"ז]] בהוראת הרב החלה סדרת ה[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א]] לצאת לאור כשהרב סימפסון שותף להוצאת הסדרה בתור אחראי לבחור מן הארכיון את האגרות המתאימות וראויות לדפוס, ולבצע השמטות במידת הצורך וכדומה.  


בשנת [[תשמ"ח]] מונה על ידי הרבי (ב'שטר צוואה') לחבר בהנהלה הראשית של מרכז לענייני חינוך (יחד עם הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] והרב [[ניסן מינדל]]). בשנת [[תש"נ]] מינה אותו הרבי בנוסף לכך לחבר רשמי בהנהלות [[אגודת חסידי חב"ד]] העולמית וב[[מחנה ישראל]]. עם ייסודה של [[קופת רבינו]], ב[[חשוון]] [[תשנ"ד]], מונה הרב סימפסון למנהל הקופה.
בשנת [[תשמ"ח]] מונה על ידי הרבי (ב'שטר צוואה') לחבר בהנהלה הראשית של מרכז לענייני חינוך (יחד עם הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] והרב [[ניסן מינדל]]). בשנת [[תש"נ]] מינה אותו הרבי בנוסף לכך לחבר רשמי בהנהלות [[אגודת חסידי חב"ד]] העולמית וב[[מחנה ישראל]]. עם ייסודה של [[קופת רבינו]], ב[[חשוון]] [[תשנ"ד]], מונה הרב סימפסון למנהל הקופה.
משתמש אלמוני

תפריט ניווט