משתמש:שמואל חיים/פולמוס המשיחיות בחב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
השחתה
אין תקציר עריכה
(השחתה)
תגית: ביטול
 
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
[[תמונה:דבר מלכות.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחזיק בידו חוברת "דבר מלכות" ובו שיחותיו.]]
[[תמונה:דבר מלכות.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחזיק בידו חוברת "דבר מלכות" ובו שיחותיו.]]


'''פולמוס המשיחיות בחב"ד''' הוא ויכוח אדיאולוגי בין חסידי [[חב"ד]] בשאלה האם לפרסם בפומבי את זהותו של [[הרבי]] כ[[משיח]]. ויכוח זה החל בעיקר משנת [[תש"נ]] והלאה והודגש בעיקר בתקופה בה הרבי לא הרגיש טוב, והתעצם עוד יותר לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] שבו החל נסיון האמונה. הויכוח נמשך עד היום, אך כל זה מתוך אחווה ו[[אחדות]] חסידים.  
'''פולמוס המשיחיות בחב"ד''' הוא ויכוח אידיאולוגי בין חסידי [[חב"ד]] בשאלה האם לפרסם בפומבי את זהותו של [[הרבי]] כ[[משיח]]. ויכוח זה החל בעיקר משנת [[תש"נ]] והלאה והודגש בעיקר בתקופה שאחרי כ"ז אדר ראשון תשנ"ב, והתעצם עוד יותר לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] שבו החל נסיון האמונה. הויכוח נמשך עד היום, אך כל זה מתוך אחווה ו[[אחדות]] חסידים.  


למרות ויכוח זה, גם בזרם המתנגד לפרסום הרבי כ[[מלך המשיח]] סבורים מרבית החסידים כי הרבי יתגלה כמשיח{{הערה|שם=קראוס|הרב ד"ר יצחק קראוס,ynet שאלת מחקר, באתר ynet‏}} בעת [[הגאולה]], אך סובר שאין לעסוק בכך. במקביל, מתקיים בחסידות פולמוס גם בנושא היחס לחייו  של הרבי, אשר חלק מחסידי חב"ד טוענים שהרבי חי ברוחניות, וחלק סמוכים ובטוחים ש[[הרבי]] חי בגשמיות כפשוטו ממש כפי שמובן משיחותיו של [[הרבי]] עצמו שלא שייך הפסק בחיותו הגשמית של [[נשיא הדור]].
למרות ויכוח זה, גם בזרם המתנגד לפרסום הרבי כ[[מלך המשיח]] סבורים מרבית החסידים כי הרבי יתגלה כמשיח{{הערה|שם=קראוס|הרב ד"ר יצחק קראוס,ynet שאלת מחקר, באתר ynet‏}} בעת [[הגאולה]], אך סובר שאין לעסוק בכך. במקביל, מתקיים בחסידות פולמוס גם בנושא היחס לחייו  של הרבי, אשר חלק מחסידי חב"ד טוענים שהרבי חי ברוחניות, וחלק סמוכים ובטוחים ש[[הרבי]] חי בגשמיות כפשוטו ממש כפי שמובן משיחותיו של [[הרבי]] עצמו שלא שייך הפסק בחיותו הגשמית של [[נשיא הדור]].
שורה 34: שורה 34:
במשך השנים הראשונים במספר הזדמנויות במהלך כהונתו של [[הרבי]], דיבר הרבי בתקיפות נגד פרסומו כמשיח, וטען כי פרסום זה מרחיק יהודים מחסידות חב"ד ומיהדות בכלל, והוא אף רואה זאת כמלחמה אישית נגדו.
במשך השנים הראשונים במספר הזדמנויות במהלך כהונתו של [[הרבי]], דיבר הרבי בתקיפות נגד פרסומו כמשיח, וטען כי פרסום זה מרחיק יהודים מחסידות חב"ד ומיהדות בכלל, והוא אף רואה זאת כמלחמה אישית נגדו.


עם זאת, בשנים האחרונות בשנות הנוני"ם היה נראה שהשתנה במעט דעתו של הרבי, בתהליך הדרגתי שהיה, וכן יש כאילו שמסתמכים על התבטאויות שונות בהם רמז לדעתם על כך שהוא משיח, ועל מקרים שונים בהם הרבי עודד ובירך על פעולות הקשורות בפרסום זהותו כמשיח. לטענתם, זו ה'משנה האחרונה'{{הערה|"משנה ראשונה" ו"משנה אחרונה" הם ביטויים [[תלמוד]]יים ב[[הלכה]], "משנה ראשונה" היא [[משנה]] שחוברה בתקופה קדומה, טרם שינוי ההלכה, שינוי שתועד בעת חיבור "משנה אחרונה". למשנה אחרונה תוקף רב יותר.}} שלו והיא מבטלת את ההסתייגויות שביטא בעבר מפירסומו כמשיח. לעומתם טוענים רבים כי בכל השנים כולם היו מענות מפורשים נגד הפרסום, בדרך-כלל מטעמי הרחקה מחסידות.   
עם זאת, בשנים האחרונות בשנות הנוני"ם היה נראה שהשתנתה במעט דעתו של הרבי, בתהליך הדרגתי שהיה, וכן יש כאילו שמסתמכים על התבטאויות שונות בהם רמז לדעתם על כך שהוא משיח, ועל מקרים שונים בהם הרבי עודד ובירך על פעולות הקשורות בפרסום זהותו כמשיח. לטענתם, זו ה'משנה האחרונה'{{הערה|"משנה ראשונה" ו"משנה אחרונה" הם ביטויים [[תלמוד]]יים ב[[הלכה]], "משנה ראשונה" היא [[משנה]] שחוברה בתקופה קדומה, טרם שינוי ההלכה, שינוי שתועד בעת חיבור "משנה אחרונה". למשנה אחרונה תוקף רב יותר.}} שלו והיא מבטלת את ההסתייגויות שביטא בעבר מפירסומו כמשיח. לעומתם טוענים רבים כי בכל השנים כולם היו מענות מפורשים נגד הפרסום, בדרך-כלל מטעמי הרחקה מחסידות.   


אחת מהנקודות העיקריות בפולמוס, הוא היחס לתגובותיו של הרבי בתקופה בה לא הרגיש טוב. אלו כוללות עידוד שירת ה"יחי" במשך כשנה וחצי וכן תשובות שונות שנתן (באמצעות תנועות ראש) ובהן עודד את זה שלפרסם שהוא [[משיח]], וכן בהכרזות יחי כשהכריזו שהרבי הוא המשיח ענה הרבי אמן{{הערה|נתן לראות זאת בשפתיו של הרבי}}. לפיכך סוברים שזו הוכחה נוספת לכך שחל שינוי בעמדתו של הרבי{{הערה|[[שלום דובער לוין]], [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – 2] {{PDF}}, תחילת עמוד 27.}}, והתגובות מפורשות על ידם כאישור פומבי של הרבי לפרסום האמונה כי הוא המשיח.
אחת מהנקודות העיקריות בפולמוס, הוא היחס לתגובותיו של הרבי בתקופה שבה "חליינו הוא נשא" (תשנ"ג-תשנ"ד). אלו כוללות עידוד שירת ה"יחי" במשך כשנה וחצי וכן תשובות שונות שנתן (באמצעות תנועות ראש) ובהן עודד את הפרסום שהוא [[משיח]], וכן בהכרזות "יחי" כשהכריזו שהרבי הוא המשיח ענה הרבי אמן{{הערה|נתן לראות זאת בשפתיו של הרבי}}. לפיכך סוברים שזו הוכחה נוספת לכך שחל שינוי בעמדתו של הרבי{{הערה|[[שלום דובער לוין]], [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – 2] {{PDF}}, תחילת עמוד 27.}}, והתגובות מפורשות על ידם כאישור פומבי של הרבי לפרסום האמונה כי הוא המשיח.


אולם יש כאילו מחב"ד שחושבים שטענתו של הרבי לא השתנה ועידוד ה"יחי" היה רק לעודד את החסידים, וכן כמשאלה.{{הערה|חלק מעמדת הזרם המתון הופיע בסדרה בת שבעה קובצי 'משיח וגאולה', ניו יורק [[1996]]-[[1998]], בעריכת הרב [[שלום דובער לוין]].}}. אך טוענים בחזרה שלא יתכן כי הרבי "הטעה" כביכול את כל עדת החסידים כאילו שהוא המשיח, וזאת רק כדי "להגשים משאלה", אלא העובדה היא שכל עוד הרבי עודד את היחי - התכוון לכך הרבי ללא פרשנויות אחרות.
אולם יש כאלו מחב"ד שחושבים שדעתו של הרבי לא השתנתה ועידוד ה"יחי" היה רק כדי לעודד את החסידים, וכן כמשאלה.{{הערה|חלק מעמדת הזרם המתון הופיע בסדרה בת שבעה קובצי 'משיח וגאולה', ניו יורק [[1996]]-[[1998]], בעריכת הרב [[שלום דובער לוין]].}}. אך החולקים עליהם טוענים שלא ייתכן כי הרבי "הטעה" כביכול את כל עדת החסידים כאילו שהוא המשיח, וזאת רק כדי "להגשים משאלה", אלא העובדה היא שכל עוד הרבי עודד את ה"יחי" - התכוון לכך הרבי ללא פרשנויות אחרות.


לאחר כשנתיים מכ"ז אדר א' תשנ"ב, ב[[כ"ז באדר]] [[תשנ"ד]], עבר הרבי "סטרוק" נוסף, ומאז שהה בבית הרפואה "בית ישראל". לאחר שלושה חודשים, ב[[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] קרה הנסיון הגדול בתולדות הדור השביעי. העובדה שלא רואים את הרבי בעיני בשר גרמה לזעזוע בקרב חסידיו, שסירבו להאמין שמאורע כזה יכול להתרחש. תקופה קצרה אחרי ג' תמוז נ"ד, פרסם [[בית דין רבני חב"ד]] (הגוף והסמכות העליונה של חב"ד בישראל) מכתב, בו הוא קורא לחדול מהכרזות שונות (כוונתם הייתה להכרזה "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד") ולהכריז רק בנוסח אותו קבע הרבי "יחי המלך"{{הערה|1={{ציטוטון|"והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו - כולל גם הבקשה והדרישה "עד מתי", וההכרזה "יחי המלך" דוד מלכא משיחא - בזריזות הכי גדולה, הקשורה עם שמחה וחיות."}} [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 בשיחת ב' ניסן תשמ"ח]{{וידאו}}, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 צילום מהשיחה כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה]}}. מספר רבנים בחב"ד הצהירו שטעו בכך שעודדו את הלהט, וקראו לחסידים לחדול מהפרסומים בדבר זהותו של הרבי שליט"א כמשיח{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=29982 מאמר] מאת הרב יואל כהן בשבועון כפר חב"ד}}. אולם רבים מחסידי חב"ד לעומתם הצהירו שלא חל כל שינוי, ויש להמשיך ולפרסם את זהותו של הרבי כמשיח שבדור{{הערה|1=הרב העשל גרינברג ב[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1361 ראיון] ל[[שבועון בית משיח]]}}.
לאחר כשנתיים מכ"ז אדר א' תשנ"ב, ב[[כ"ז באדר]] [[תשנ"ד]], עבר הרבי "סטרוק" נוסף, ומאז שהה בבית הרפואה "בית ישראל". לאחר שלושה חודשים, ב[[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] קרה הנסיון הגדול בתולדות הדור השביעי. העובדה שלא רואים את הרבי בעיני בשר גרמה לזעזוע בקרב חסידיו, שסירבו להאמין שמאורע כזה יכול להתרחש. תקופה קצרה אחרי ג' תמוז נ"ד, פרסם [[בית דין רבני חב"ד]] (הגוף והסמכות העליונה של חב"ד בישראל) מכתב, בו הוא קורא לחדול מהכרזות שונות (כוונתם הייתה להכרזה "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד") ולהכריז רק בנוסח אותו קבע הרבי "יחי המלך"{{הערה|1={{ציטוטון|"והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו - כולל גם הבקשה והדרישה "עד מתי", וההכרזה "יחי המלך" דוד מלכא משיחא - בזריזות הכי גדולה, הקשורה עם שמחה וחיות."}} [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 בשיחת ב' ניסן תשמ"ח]{{וידאו}}, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 צילום מהשיחה כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה]}}. מספר רבנים בחב"ד הצהירו שטעו בכך שעודדו את הלהט, וקראו לחסידים לחדול מהפרסומים בדבר זהותו של הרבי שליט"א כמשיח{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=29982 מאמר] מאת הרב יואל כהן בשבועון כפר חב"ד}}. אולם רבים מחסידי חב"ד לעומתם הצהירו שלא חל כל שינוי, ויש להמשיך ולפרסם את זהותו של הרבי כמשיח שבדור{{הערה|1=הרב העשל גרינברג ב[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1361 ראיון] ל[[שבועון בית משיח]]}}.
==התייחסות מחוץ לחב"ד==
==התייחסות מחוץ לחב"ד==
{{ערך מורחב|פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח}}
{{ערך מורחב|פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח}}
[[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין שנחתם בשנת תשנ"ח, חתום על ידי מאות רבנים]]
[[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין שנחתם בשנת תשנ"ח, חתום על ידי מאות רבנים]]
ברובן של הקהילות היהודיות התייחסו בהסתייגות לטענה שהרבי מליובאוויטש הוא המשיח. היו רבנים שאף ראו בשלילה את הפעילות המשיחית, ויצאו נגדה בפומבי. המפורסם מביניהם הוא אחד ממנהיגי הציבור הליטאי, שיצא נגד נגד הרבי בצורה בוטה וזאת בשל מניעים אישיים כנגד חב"ד{{הערה|ע"פ הספר "הרב אשכנזי"}}, כבר בתחילת שנות ה-ממי"ם, כאשר פתחה חב"ד בקמפיין 'אנו רוצים משיח עכשיו', פתח במערכה אישית כנגד הרבי וחסידות חב"ד וכנגד זיהוי החסידים את הרבי כמשיח{{הערה|משה הורוביץ, - שהמפתח בידו, ירושלים 1989, עמ' 95}}. הוא טען כי הדגש שנותנת חב"ד על הצורך והביטחון בביאת המשיח עתה עומדים בסתירה לדברי הנביא [[חבקוק]] "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא", והזהיר כי חסידי חב"ד יחוו משבר אמונה לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד|הניסיון הגדול]]{{מקור}}.  
ברובן של הקהילות היהודיות התייחסו בהסתייגות לטענה שהרבי מליובאוויטש הוא המשיח. היו רבנים שאף ראו בשלילה את הפעילות המשיחית, ויצאו נגדה בפומבי. המפורסם מביניהם הוא אחד ממנהיגי הציבור הליטאי, שיצא נגד הרבי בצורה בוטה וזאת בשל מניעים אישיים כנגד חב"ד{{הערה|ע"פ הספר "הרב אשכנזי"}}, כבר בתחילת שנות ה-ממי"ם, כאשר פתחה חב"ד בקמפיין 'אנו רוצים משיח עכשיו', פתח במערכה אישית כנגד הרבי וחסידות חב"ד וכנגד זיהוי החסידים את הרבי כמשיח{{הערה|משה הורוביץ, - שהמפתח בידו, ירושלים 1989, עמ' 95}}. הוא טען כי הדגש שנותנת חב"ד על הצורך והביטחון בביאת המשיח עתה עומדים בסתירה לדברי הנביא [[חבקוק]] "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא", והזהיר כי חסידי חב"ד יחוו משבר אמונה לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד|הניסיון הגדול]]{{מקור}}.  


הרבי השיב על הטענות בפומבי במהלך שיחה מ[[י"ד אייר]] [[תשמ"ד]] ואמר:
הרבי השיב על הטענות בפומבי במהלך שיחה מ[[י"ד אייר]] [[תשמ"ד]] ואמר:
שורה 52: שורה 53:
לעומת זאת, אף מחוץ לחסידות חב"ד, היו רבנים שסברו שהרבי מליובאוויטש היה מועמד ראוי להיות משיח{{הערה|תשובה של הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר באתר ynet.}}. כך למשל העיד הרב [[שמואל אליהו]] בשם אביו, הרב [[מרדכי אליהו]], שהרבי היה ראוי מאוד להיות המשיח אבל לא זכינו לכך{{הערה|מבנו הרב [[שמואל אליהו]], ששמע מאביו. "תשובה מהרב שמואל אליהו [http://www.kipa.co.il/ask/show/22864 האם הרבי הוא משיח]", באתר כיפה.}}. הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] גם האמין כי הרבי היה ראוי להיות המשיח.
לעומת זאת, אף מחוץ לחסידות חב"ד, היו רבנים שסברו שהרבי מליובאוויטש היה מועמד ראוי להיות משיח{{הערה|תשובה של הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר באתר ynet.}}. כך למשל העיד הרב [[שמואל אליהו]] בשם אביו, הרב [[מרדכי אליהו]], שהרבי היה ראוי מאוד להיות המשיח אבל לא זכינו לכך{{הערה|מבנו הרב [[שמואל אליהו]], ששמע מאביו. "תשובה מהרב שמואל אליהו [http://www.kipa.co.il/ask/show/22864 האם הרבי הוא משיח]", באתר כיפה.}}. הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] גם האמין כי הרבי היה ראוי להיות המשיח.


לאחר שהרבי נעלם מעינינו, היו רבנים שהצהירו שהאמונה במשיחיותו של הרבי עדיין לגיטימית. הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] פרסם לאחר ג' תמוז תשנ"ד הרבי מודעה בעיתון [[ג'ואיש פרס]]: {{ציטוטון|"בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב”ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז”ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי"}}{{הערה|1=ראו לדוגמה [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46089 צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס] - אתר חב"ד אינפו}}. לעומת זאת, לדעת רבנים אחרים{{הערה|‫הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר, תשובה באתר ynet, 16 בפברואר 2009}}, העלמותו של הרבי היוותה הוכחה וודאית לכך שהרבי אינו המשיח. כראיה לדבריהם הם הביאו, בין השאר, את דברי הרמב"ם, שכתב שאם יעמוד מלך מבית דוד, והוא 'בחזקת משיח', כלומר, בעל פוטנציאל להיות משיח, "אם לא הצליח עד כה או נהרג - בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה{{הערה|{{רמב"ם|שופטים|מלכים ומלחמות|יא|ט}}. סעיף זה נפגע מ[[צנזורה על ספרים עבריים]] והושמט מרוב הדפוסים.}}", אולם לטענת רבים מחסידי חב"ד, סעיף זה מה[[רמב"ם]] מדבר על משיח שנהרג ע"י מישהו {{הערה|כ[[בר כוכבא]]}}, אולם מי שנהרג ממוות טבעי אין סעיף זה חל עליו, וכן על סמך מה שנאמר המדרש שלקראת ה[[גאולה]] [[משיח]] ייעלם מן העולם לדעת רבים [[הרבי]] בעצמו עדיין חי וקיים.  
לאחר שהרבי נעלם מעינינו, היו רבנים שהצהירו שהאמונה במשיחיותו של הרבי עדיין לגיטימית. הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] פרסם לאחר ג' תמוז תשנ"ד הרבי מודעה בעיתון [[ג'ואיש פרס]]: {{ציטוטון|"בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב”ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז”ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי"}}{{הערה|1=ראו לדוגמה [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46089 צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס] - אתר חב"ד אינפו}}. לעומת זאת, לדעת רבנים אחרים{{הערה|‫הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר, תשובה באתר ynet, 16 בפברואר 2009}}, העלמותו של הרבי היוותה הוכחה וודאית לכך שהרבי אינו המשיח. כראיה לדבריהם הם הביאו, בין השאר, את דברי הרמב"ם, שכתב שאם יעמוד מלך מבית דוד, והוא 'בחזקת משיח', כלומר, בעל פוטנציאל להיות משיח, "אם לא הצליח עד כה או נהרג - בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה{{הערה|{{רמב"ם|שופטים|מלכים ומלחמות|יא|ט}}. סעיף זה נפגע מ[[צנזורה על ספרים עבריים]] והושמט מרוב הדפוסים.}}", אולם לטענת רבים מחסידי חב"ד, סעיף זה מה[[רמב"ם]] מדבר על משיח שנהרג ע"י מישהו {{הערה|כ[[בר כוכבא]]}}, אולם מי שנפטר ממוות טבעי אין סעיף זה חל עליו, וכן על סמך מה שנאמר במדרש שלקראת ה[[גאולה]] [[משיח]] ייעלם מן העולם הרי לדעת רבים מן החסידים [[הרבי]] בעצמו עדיין חי וקיים.  


בשנת תשנ"ח, יזמו חסידי חב"ד כתיבת פסק הלכתי הקובע [[שהרבי מליובאוויטש]] הוא מלך המשיח, ושיש לו "דין [[נביא]]". על הפסק חתמו למעלה משלוש מאות רבנים, בין החותמים אישים רבים מחוץ לחסידות חב"ד, ובהם: [[אדמו"ר]]ים מנהיגי חסידויות, רבני מדינות וערים, ודיינים {{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'] -אתר חב"ד אינפו {{PDF}}]}}.
בשנת תשנ"ח, יזמו חסידי חב"ד כתיבת פסק הלכתי הקובע [[שהרבי מליובאוויטש]] הוא מלך המשיח, ושיש לו "דין [[נביא]]". על הפסק חתמו למעלה משלוש מאות רבנים, בין החותמים אישים רבים מחוץ לחסידות חב"ד, ובהם: [[אדמו"ר]]ים מנהיגי חסידויות, רבני מדינות וערים, ודיינים {{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'] -אתר חב"ד אינפו {{PDF}}]}}.


== הניסיון הגדול==
== הניסיון הגדול==
שורה 74: שורה 74:
פעמים רבות, נערכות גם מפגשים וכינוסי אחדות  פומבים בין החסידים, במטרה לקבל את פני [[משיח]] צדקנו.  בשנת [[תשס"ז]] בעקבות [[תאונת התמימים בחנוכה תשס"ז]] הוקמה '''[[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות]]'''. הוועדה הוקמה באסיפה בבית הרב [[ישראל יוסף הנדל]] ב[[מגדל העמק]]. מפעולות הוועדה: כינוס תלמידי [[ישיבות חב"ד]] לכנס אחדות ארצי שהתקיים בי' [[שבט]] [[תשס"ז]] וחסות על הוצאת אלבום "כולנו כאחד" הסוקר את הכינוס שיצא על ידי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] בחודש החגים [[תשס"ח]].
פעמים רבות, נערכות גם מפגשים וכינוסי אחדות  פומבים בין החסידים, במטרה לקבל את פני [[משיח]] צדקנו.  בשנת [[תשס"ז]] בעקבות [[תאונת התמימים בחנוכה תשס"ז]] הוקמה '''[[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות]]'''. הוועדה הוקמה באסיפה בבית הרב [[ישראל יוסף הנדל]] ב[[מגדל העמק]]. מפעולות הוועדה: כינוס תלמידי [[ישיבות חב"ד]] לכנס אחדות ארצי שהתקיים בי' [[שבט]] [[תשס"ז]] וחסות על הוצאת אלבום "כולנו כאחד" הסוקר את הכינוס שיצא על ידי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] בחודש החגים [[תשס"ח]].


בשנת [[תשע"א]] הוחלט בין חסידי חב"ד להקדיש את יום [[כ"ז באדר]] ליום אחדות בחב"ד{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=48214 חשיפה ● היוזמה שתאחד את שני החלקים בחב"ד?] באתר {{שטורעם}}.}}. בשנת [[תשע"ג]] יזמו כמה אברכים (ובניהם הרב [[מוטי גל]] 400 [[התוועדות|התוועדיות]] של שני משפיעים, אחד מכל 'צד'. ההתוועדיות הצליחו במיוחד וחברים שלא נפגשו זמן רב התוועדו ביחד.
בשנת [[תשע"א]] הוחלט בין חסידי חב"ד להקדיש את יום [[כ"ז באדר]] ליום אחדות בחב"ד{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=48214 חשיפה ● היוזמה שתאחד את שני החלקים בחב"ד?] באתר {{שטורעם}}.}}. בשנת [[תשע"ג]] יזמו כמה אברכים (ובניהם הרב [[מוטי גל]] 400 [[התוועדות|התוועדויות]] של שני משפיעים, אחד מכל 'צד'. ההתוועדויות הצליחו במיוחד וחברים שלא נפגשו זמן רב התוועדו ביחד.


בשנת [[תש"פ]] בתקופת [[מגפת הקורונה]] התחיל גל חזק של אחדות במהלכו קהילות רבו שהיו מפוצלות התאחדו מחדש. ונכון ל [[אייר]] [[תש"פ]] קיימת תקווה גדולה בין החסידים שהאחדות תחזור למקומה. והמוסדית הגדולים מדווחים על פעולות בכיוון זה.
בשנת [[תש"פ]] בתקופת [[מגפת הקורונה]] התחיל גל חזק של אחדות במהלכו קהילות רבות שהיו מפוצלות התאחדו מחדש. ונכון ל [[אייר]] [[תש"פ]] קיימת תקווה גדולה בין החסידים שהאחדות תחזור למקומה, והמוסדות הגדולים מדווחים על פעולות בכיוון זה.


[[קובץ:5d46fc0086c97e39babe49f8233cb8fa.jpg|שמאל|ממוזער|250px"|כינוס אחדות ב[[מרכז חב"ד העולמי 770]]]]
[[קובץ:5d46fc0086c97e39babe49f8233cb8fa.jpg|שמאל|ממוזער|250px"|כינוס אחדות ב[[מרכז חב"ד העולמי 770]]]]

תפריט ניווט