114
עריכות
אופקים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מוסדות חינוך
| שורה 54: | שורה 54: | ||
===מוסדות חינוך=== | ===מוסדות חינוך=== | ||
[[קובץ:תת אופקים מהאוויר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה החדש לתלמוד תורה במבט מההאוויר]] | [[קובץ:תת אופקים מהאוויר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה החדש לתלמוד תורה במבט מההאוויר]] | ||
לאחר מספר חודשים מבואו לעיר, החל הרב הרשקוביץ בהשגת מקום לגן חב"ד שרצה לבנות במקום. ההורים שרשמו את ילדיהם לגן היו משתתפי שיעורי התורה שמסרו הרב הרשקוביץ ורעייתו. הרישום לגן היה גדול אך בניית הגן נתקלה בהתנגדות מצד מספר גורמים שלא ראו בעין יפה את הפעילות החב"דית בעיר. בין המתנגדים הבולטים היה חבר המועצה דאז משה גפני (לימים ח"כ גפני) שהתבטא "על גופתי המתה יקום כאן גן חב"ד." ההתנגדות כללה איומים אישיים על הרב הרשקוביץ ואשתו | לאחר מספר חודשים מבואו לעיר, החל הרב הרשקוביץ בהשגת מקום לגן חב"ד שרצה לבנות במקום. ההורים שרשמו את ילדיהם לגן היו משתתפי שיעורי התורה שמסרו הרב הרשקוביץ ורעייתו. הרישום לגן היה גדול אך בניית הגן נתקלה בהתנגדות מצד מספר גורמים שלא ראו בעין יפה את הפעילות החב"דית בעיר. בין המתנגדים הבולטים היה חבר המועצה דאז משה גפני (לימים ח"כ גפני) שהתבטא "על גופתי המתה יקום כאן גן חב"ד." ההתנגדות כללה איומים אישיים על הרב הרשקוביץ ואשתו שעקב כך אף נאלצו ללון מחוץ לעיר באותה התקופה. אך לבסוף בזכות השתדלותו של מר זכריה אהרון חבר המועצה וידיד חב"ד, הוקצה מבנה לגן. חרף ההתנגדות, באותה השנה הוקמו שני גני ילדים של חב"ד במקום הגן היחיד שהיה מתוכנן. נכון לשנת [[תשפ"ב]] ישנם 7 גנים שבהם לומדים כ200 ילדים. | ||
בשנת [[תשנ"ט]] לאחר [[כתיבה לרבי באגרות קודש|שקיבל מענה מהרבי באגרות קודש]] החל הרב הרשקוביץ בבניית בית ספר חב"ד ל[[אשה|בנות]].בעתת הקמת בית הספר הכריז הרב הרשקוביץ שרצונו לגדל במקום בנות חב"דניקיות ובכך קבע לבית הספר קו חינוכי חסידי יותר מהמקובל בבית הספר המיועדים לקירוב ליהדות גרידא "להצלת נפשות". רצון של זה של הרב הרשקוביץ אכן התגשם ומבית הספר צמחו בנות חב"דניקיות שזכו להקים בתים חב"דיים למהדרין וחלקן אף היו לימים שליחות. | בשנת [[תשנ"ט]] לאחר [[כתיבה לרבי באגרות קודש|שקיבל מענה מהרבי באגרות קודש]] החל הרב הרשקוביץ בבניית בית ספר חב"ד ל[[אשה|בנות]].בעתת הקמת בית הספר הכריז הרב הרשקוביץ שרצונו לגדל במקום בנות חב"דניקיות ובכך קבע לבית הספר קו חינוכי חסידי יותר מהמקובל בבית הספר המיועדים לקירוב ליהדות גרידא "להצלת נפשות". רצון של זה של הרב הרשקוביץ אכן התגשם ומבית הספר צמחו בנות חב"דניקיות שזכו להקים בתים חב"דיים למהדרין וחלקן אף היו לימים שליחות. | ||