1,756
עריכות
חלוקת הש"ס: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''חלוקת הש"ס''' הוא מנהג קדום, במסגרת החלוקה מחולק הש"ס וכל אחד לוקח על עצמו ללמוד מסכת במשך השנה. | '''חלוקת הש"ס''' הוא מנהג קדום, במסגרת החלוקה מחולק הש"ס וכל אחד לוקח על עצמו ללמוד מסכת במשך השנה. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] עורר על כך ב[[אגרת הקודש]]{{הערה|שם=אגהק|ד"ה 'הוכח תוכיח', שבסוף ספר התניא}}. על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ב[[י"ט כסלו]] - [[ראש השנה לחסידות]], לכבוד [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|שחרור אדמו"ר הזקן ממאסרו]]. | [[אדמו"ר הזקן]] עורר על כך ב[[אגרת הקודש]]{{הערה|שם=אגהק|ד"ה 'הוכח תוכיח', שבסוף ספר התניא.}}. על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ב[[י"ט כסלו]] - [[ראש השנה לחסידות]], לכבוד [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|שחרור אדמו"ר הזקן ממאסרו]]. | ||
== תולדות החלוקה == | == תולדות החלוקה == | ||
עצם עניין חלוקת הש"ס הוא מנהג קדום בישראל, ובלשון [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש]] שלו ח"י עמ' סא-סב}}: "המנהג הקדום בתפוצות ישראל לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה בכל עיר ועיר, ובמקום שאפשר - בכל בית-כנסת ובית-מדרש על ידי חלוקת המסכתות". וידועה השתדלות [[אדמו"ר הזקן]] בזה, וזה לשונו{{הערה|[[קונטרס אחרון - פרק ט'|קו"א בסופו]]}}: לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות על פי הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מניינים הרבה - יגמרו בכל מניין ומניין, ואם איזה מניין קטן מהכיל - יצרפו אליהם אנשים מאיזה מניין גדול, בבל ישונה, חוק ולא יעבור". | עצם עניין חלוקת הש"ס הוא מנהג קדום בישראל, ובלשון [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש]] שלו ח"י עמ' סא-סב.}}: "המנהג הקדום בתפוצות ישראל לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה בכל עיר ועיר, ובמקום שאפשר - בכל בית-כנסת ובית-מדרש על ידי חלוקת המסכתות". וידועה השתדלות [[אדמו"ר הזקן]] בזה, וזה לשונו{{הערה|[[קונטרס אחרון - פרק ט'|קו"א בסופו]].}}: לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות על פי הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מניינים הרבה - יגמרו בכל מניין ומניין, ואם איזה מניין קטן מהכיל - יצרפו אליהם אנשים מאיזה מניין גדול, בבל ישונה, חוק ולא יעבור". | ||
[[אדמו"ר המהר"ש]] כותב: "ולכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה{{הערה| | [[אדמו"ר המהר"ש]] כותב: "ולכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה"{{הערה|היום-יום י"ח אדר-ב; ובענייננו, [[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 499.}}. | ||
על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ביום חג הגאולה י"ט כסלו. משנת [[תרס"ג]] ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו ב[[ליובאוויטש]] חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של רבינו הזקן, ומשנת [[תשי"ג]] שוב קבע הרבי את המנהג של חלוקת הש"ס לי"ט כסלו{{הערה|ספר השיחות [[תנש"א]] עמ' 492. ובמקור: 'תורת-מנחם - התוועדויות' [[תשי"ג]] חלק א' עמ' 216}}. | על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ביום חג הגאולה י"ט כסלו. משנת [[תרס"ג]] ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו ב[[ליובאוויטש]] חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של רבינו הזקן, ומשנת [[תשי"ג]] שוב קבע הרבי את המנהג של חלוקת הש"ס לי"ט כסלו{{הערה|ספר השיחות [[תנש"א]] עמ' 492. ובמקור: 'תורת-מנחם - התוועדויות' [[תשי"ג]] חלק א' עמ' 216.}}. | ||
כשהיה [[אדמו"ר הרש"ב]] בזמן חלוקת הש"ס בחו"ל, היה מודיע במברק איזו מסכת הוא לוקח{{הערה|ס' ליובאוויטש וחייליה עמ' 45}}. | כשהיה [[אדמו"ר הרש"ב]] בזמן חלוקת הש"ס בחו"ל, היה מודיע במברק איזו מסכת הוא לוקח{{הערה|ס' ליובאוויטש וחייליה עמ' 45.}}. | ||
בחלוקת הש"ס כמה עניינים{{הערה|מכתב בספר השיחות [[תנש"א]] עמ' 497}}: | בחלוקת הש"ס כמה עניינים{{הערה|מכתב בספר השיחות [[תנש"א]] עמ' 497.}}: | ||
א) תלמוד תורה של המסכת אשר לקח לחלקו. ב) לימוד המסכת בתור חלק מלימוד כל הש"ס. ג) כאילו לומד (בשותפות) את כל הש"ס כולו. ד) נחשב כלימוד בעשרה ויותר. ה) מקנה ומזכה לכל אחד ואחד מהמשתתפים חלק בלימודו. | א) תלמוד תורה של המסכת אשר לקח לחלקו. ב) לימוד המסכת בתור חלק מלימוד כל הש"ס. ג) כאילו לומד (בשותפות) את כל הש"ס כולו. ד) נחשב כלימוד בעשרה ויותר. ה) מקנה ומזכה לכל אחד ואחד מהמשתתפים חלק בלימודו. | ||
הרבי אמר {{הערה|קונטרס ע"ד חלוקת הש"ס בי"ט כסלו, סוף אות יב}} כי: "מובן, שגם מי שביכלתו לסיים כל הש"ס בפ"ע בעיון – תבוא עליו ברכה ובודאי יעשה כן{{הערה|ניתן לקיים את דברי הרבי אלו, על ידי הצטרפות לאחד ממסלולי "[[משנתית - משנה בשנה]]", ללימוד כל ששת סדרי המשנה במשך כשנה. יש לציין, כי יש שנים שבהן סיום הש"ס לפי חלק ממסלולי 'משנתית' מתרחש בתאריך סמלי במיוחד: ט"ו כסלו - יום הילולת רבי יהודה הנשיא ו'[[יום המשנה העולמי]]'.}}. אבל נוסף לזה יש לו גם להשתתף בחלוקת הש"ס של כו"כ מישראל, בגלל כל המעלות הנ"ל. | הרבי אמר {{הערה|קונטרס ע"ד חלוקת הש"ס בי"ט כסלו, סוף אות יב.}} כי: "מובן, שגם מי שביכלתו לסיים כל הש"ס בפ"ע בעיון – תבוא עליו ברכה ובודאי יעשה כן{{הערה|ניתן לקיים את דברי הרבי אלו, על ידי הצטרפות לאחד ממסלולי "[[משנתית - משנה בשנה]]", ללימוד כל ששת סדרי המשנה במשך כשנה. יש לציין, כי יש שנים שבהן סיום הש"ס לפי חלק ממסלולי 'משנתית' מתרחש בתאריך סמלי במיוחד: ט"ו כסלו - יום הילולת רבי יהודה הנשיא ו'[[יום המשנה העולמי]]'.}}. אבל נוסף לזה יש לו גם להשתתף בחלוקת הש"ס של כו"כ מישראל, בגלל כל המעלות הנ"ל. | ||
== פרטי החלוקה == | == פרטי החלוקה == | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
כך יוצא שלומדים את הש"ס מספר רב של פעמים, כאשר בכל קהילה מתקיימת חלוקה נפרדת. | כך יוצא שלומדים את הש"ס מספר רב של פעמים, כאשר בכל קהילה מתקיימת חלוקה נפרדת. | ||
נוהגים לחלק את הש"ס כולו, גם המסכתות שאין בהם גמרא (כמו זרעים וטהרות), וגם תמיד ומדות (אף שאינם אלא סיפור){{הערה|שם=נב|קונטרס על דבר חלוקת הש"ס ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשנ"ב}}. | נוהגים לחלק את הש"ס כולו, גם המסכתות שאין בהם גמרא (כמו זרעים וטהרות), וגם תמיד ומדות (אף שאינם אלא סיפור){{הערה|שם=נב|קונטרס על דבר חלוקת הש"ס ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשנ"ב.}}. | ||
כדאי וראוי שההתחייבות על לימוד המסכת תבוא בכתב ולתת את הכתב לאחר, שהרי רואים שזה פועל תוספת כוח וזירוז גם אם יהיו קשיים בדבר, בידעו שיכול לשאול ולברר אצלו האם אומנם קיים הבטחתו!{{הערה|שם=נב}}. | כדאי וראוי שההתחייבות על לימוד המסכת תבוא בכתב ולתת את הכתב לאחר, שהרי רואים שזה פועל תוספת כוח וזירוז גם אם יהיו קשיים בדבר, בידעו שיכול לשאול ולברר אצלו האם אומנם קיים הבטחתו!{{הערה|שם=נב}}. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
[[הרבי]] נוהג לקחת בדרך כלל את [[מסכת סנהדרין]]{{הערה|בשנים הראשונות לקח הרבי גם את מסכת סוכה עבור אדמו"ר הריי"צ. הרבי הסביר את הסיבה שהנשיא לוקח דווקא את מסכת סנהדרין, היות ותפקידם של הסנהדרין הוא להורות הלכה לעם ישראל וכך גם הנשיא תפקידו להדריך את העם בדרך הנכונה.}}. | [[הרבי]] נוהג לקחת בדרך כלל את [[מסכת סנהדרין]]{{הערה|בשנים הראשונות לקח הרבי גם את מסכת סוכה עבור אדמו"ר הריי"צ. הרבי הסביר את הסיבה שהנשיא לוקח דווקא את מסכת סנהדרין, היות ותפקידם של הסנהדרין הוא להורות הלכה לעם ישראל וכך גם הנשיא תפקידו להדריך את העם בדרך הנכונה.}}. | ||
נוהגים להדביק בכותלי בית-הכנסת רשימת המשתתפים בחלוקת הש"ס, "לחיזוק ולזיכרון טוב בהיכל ה'"{{הערה|ממכתב בספר השיחות [[תשנ"ב]] עמ' 496. 'בית חיינו', גיליון 117 עמ' 29}}. וכן הורה הרבי למזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|ראה מענות קודש תשנ"ב, מענה קנז.}}. | נוהגים להדביק בכותלי בית-הכנסת רשימת המשתתפים בחלוקת הש"ס, "לחיזוק ולזיכרון טוב בהיכל ה'"{{הערה|ממכתב בספר השיחות [[תשנ"ב]] עמ' 496. 'בית חיינו', גיליון 117 עמ' 29.}}. וכן הורה הרבי למזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|ראה מענות קודש תשנ"ב, מענה קנז.}}. | ||
אלו שנמצאים במקום שהוא "קטן מהכיל" לחלק כל הש"ס - מצטרפים לחלוקת הש"ס הנעשית בבית מדרשו של הרבי על ידי "מחנה ישראל"{{הערה|ספר-המנהגים}}. | אלו שנמצאים במקום שהוא "קטן מהכיל" לחלק כל הש"ס - מצטרפים לחלוקת הש"ס הנעשית בבית מדרשו של הרבי על ידי "מחנה ישראל"{{הערה|ספר-המנהגים.}}. | ||
על חלוקת הש"ס הפקיד הרבי את הרב [[שלום מענדל סימפסון]], במסגרת [[מחנה ישראל]]. | על חלוקת הש"ס הפקיד הרבי את הרב [[שלום מענדל סימפסון]], במסגרת [[מחנה ישראל]]. | ||
==הצטרפות לחלוקת הש"ס== | ==הצטרפות לחלוקת הש"ס== | ||
על פי הוראת הרבי (לגבי אלו הנמצאים במקום שהוא "קטן מהכיל"), הקים [[מחנה ישראל]] טופס אינטרנטי, שבו יכול כל אחד להצטרף לחלוקת הש"ס העולמית | על פי הוראת הרבי (לגבי אלו הנמצאים במקום שהוא "קטן מהכיל"), הקים [[מחנה ישראל]] טופס אינטרנטי, שבו יכול כל אחד להצטרף לחלוקת הש"ס העולמית ראו בפסקה הבאה 'קישורים חיצוניים'. | ||
{{י"ט כסלו}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 55: | שורה 57: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]] | [[קטגוריה:תקנות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:י"ט כסלו]] | |||