3,770
עריכות
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
בשנת [[תשל"ח]] נשלח הרב גלוכובסקי על ידי הרבי ל[[ארץ הקודש]] כחלק מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]'. | בשנת [[תשל"ח]] נשלח הרב גלוכובסקי על ידי הרבי ל[[ארץ הקודש]] כחלק מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]'. | ||
===רבנות קהילת חב"ד ברחובות=== | ===רבנות קהילת חב"ד ברחובות=== | ||
בשנת [[תשל"ט]] הורה הרבי ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} להשתדל לתפוס עמדות מפתח רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כ"ד עמוד 391].}}, ובעקבות כך כמה מחשובי חסידי חב"ד בראשות ה[[משפיע]] הרב ר' [[מענדל פוטרפס]] ביקשו את הרב גלוכובסקי להתמנות לרב הקהילה ב[[רחובות]], כשבמקביל קיבל הצעה מאנשי קהילת חב"ד ב[[לוד]] למלא את מקומו של הרב [[שרגא מלך קפלן]] שנפטר באותה תקופה. בשלהי חודש [[ניסן]] [[תשמ"א]] כתב הרב גלוכובסקי לרבי על ההתלבטות וציין שהרגשת ליבו שהצעת רחובות מתאימה בהיות וזו קהילה צעירה לעומת הרגשתו שההצעה של לוד מופרכת. בתשובתו הקיף הרבי בעיגול את מה שכתב: "הרגשת ליבי שזה מתאים", וכתב: "וכן יעשה בשעה טובה ומוצלחת. [[אזכיר על הציון]]"{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים ח"ג ע' 244}}. אלא שהיה מועמד שני שטען שיש לו הוראה ישנה של הרבי להתמנות לרב קהילה. חברי הקהילה שהייתה אז קטנה למדי, פנו במכתב דחוף לרבי, וקיבלו הוראה לפנות אל המרא דאתרא של העיר. כהוראת הרבי פנו אל הרב [[שמחה הכהן קוק]] - הרב הראשי לעיר והוא הורה לערוך בחירות. בבחירות - שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תשמ"א]] השתתפו בני הקהילה, והרב גלוכובסקי נבחר ברוב קולות{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות ולא החרימו אותם}}. יש המספרים{{הערה|הרב [[יוסף בלוי]] בפרקי זכרונותיו}} שהרבי הביע באוזני הרב [[בנימין גורדצקי]] תרעומת גדולה על עצם ההעזה של אי מי לעמוד לבחירות מול שלוחו לארץ הקודש. | בשנת [[תשל"ט]] הורה הרבי ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} להשתדל לתפוס עמדות מפתח רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כ"ד עמוד 391].}}, ובעקבות כך כמה מחשובי חסידי חב"ד בראשות ה[[משפיע]] הרב ר' [[מענדל פוטרפס]] ביקשו את הרב גלוכובסקי להתמנות לרב הקהילה ב[[רחובות]], כשבמקביל קיבל הצעה מאנשי קהילת חב"ד ב[[לוד]] למלא את מקומו של הרב [[שרגא מלך קפלן]] שנפטר באותה תקופה. בשלהי חודש [[ניסן]] [[תשמ"א]] כתב הרב גלוכובסקי לרבי על ההתלבטות וציין שהרגשת ליבו שהצעת רחובות מתאימה בהיות וזו קהילה צעירה לעומת הרגשתו שההצעה של לוד מופרכת. בתשובתו הקיף הרבי בעיגול את מה שכתב: "הרגשת ליבי שזה מתאים", וכתב: "וכן יעשה בשעה טובה ומוצלחת. [[אזכיר על הציון]]"{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים ח"ג ע' 244}}. אלא שהיה מועמד שני שטען שיש לו הוראה ישנה של הרבי להתמנות לרב קהילה. חברי הקהילה שהייתה אז קטנה למדי, פנו במכתב דחוף לרבי, וקיבלו הוראה לפנות אל המרא דאתרא של העיר. כהוראת הרבי פנו אל הרב [[שמחה הכהן קוק]] - הרב הראשי לעיר והוא הורה לערוך בחירות. בבחירות - שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תשמ"א]] השתתפו בני הקהילה, והרב גלוכובסקי נבחר ברוב קולות{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות ולא החרימו אותם}}. יש המספרים{{הערה|הרב [[יוסף בלוי]] בפרקי זכרונותיו}} שהרבי הביע באוזני הרב [[בנימין גורדצקי]] תרעומת גדולה על עצם ההעזה של אי מי לעמוד לבחירות מול שלוחו לארץ הקודש. | ||
עריכות