1,617
עריכות
בין השמשות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בין השמשות''' הוא "זמן המעבר" | '''בין השמשות''' הוא "זמן המעבר" מה[[יום]] ל[[לילה]], והוא בחינת ה"[[יש ואין|אין]]" המחבר את ההופכים. | ||
==השיטות בחישוב זמן בין השמשות{{הערה|השיטות כאן מוסברות לפי ביאורו של הרה"ת יעקב הלוי הורביץ, בשער המילואים לקיצור הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן (עמ' צ"ב ואילך). יש להדגיש שהדברים עמוקים מני ים, וגם בין רבני אנ"ש המומחים בתחום זה ישנן שיטות והבנות אחרות '''שכולן''' "מתלבשות" היטב בלשונותיו של אדמו"ר הזקן, והמעיין יבחר.}}== | ==השיטות בחישוב זמן בין השמשות{{הערה|השיטות כאן מוסברות לפי ביאורו של הרה"ת [[יעקב הורוביץ|יעקב הלוי הורביץ]], בשער המילואים לקיצור הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן (עמ' צ"ב ואילך). יש להדגיש שהדברים עמוקים מני ים, וגם בין רבני אנ"ש המומחים בתחום זה ישנן שיטות והבנות אחרות '''שכולן''' "מתלבשות" היטב בלשונותיו של אדמו"ר הזקן, והמעיין יבחר.}}== | ||
לגבי '''סיום''' בין השמשות פסק אדמו"ר הזקן (לגבי יציאת שבת, לחומרא) שהוא בצאת ג' כוכבים קטנים עומדים רצופים זה ליד זה{{הערה|אף שמעיקר הדין די בכוכבים בינונים, מכל מקום צריך להמתין ליציאת כוכבים קטנים, כי אין אנו בקיאים בבינונים (ע"פ שו"ע הרב סימן רצג א').}}. אבל לגבי '''תחילתו''' (הנוגע בהלכה לכניסת שבת) ישנן (בכללות) ארבע דעות{{הערה|סידור | לגבי '''סיום''' בין השמשות פסק [[אדמו"ר הזקן]] (לגבי יציאת שבת, לחומרא) שהוא בצאת ג' כוכבים קטנים עומדים רצופים זה ליד זה{{הערה|אף שמעיקר הדין די בכוכבים בינונים, מכל מקום צריך להמתין ליציאת כוכבים קטנים, כי אין אנו בקיאים בבינונים (ע"פ שו"ע הרב סימן רצג א').}}. אבל לגבי '''תחילתו''' (הנוגע בהלכה לכניסת שבת) ישנן (בכללות) ארבע דעות{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]], סדר הכנסת שבת.}}: | ||
א. דעת כמה | א. דעת כמה מ[[הראשונים]]{{הערה|הרא"ם והיראים השלם סי' רעד. הובא בהגהות מרדכי סו"פ במה מדליקין, אגודה סי' מט, ב"ח ס"ב ובשו"ת שלו סי' קכו וסי' קנד, ובחדשות סי' נא. מ"א ס"ק ט.}}, שצאת הכוכבים הוא '''בשקיעה''' (ואז הוא לילה גמור), וממילא בין השמשות (לשיטתם) מתחיל 18 דקות '''לפני''' השקיעה. אדמו"ר הזקן פוסק לחומרא כדיעה '''זו'''{{הערה|שוע"ר רסא ה', על פי המגן אברהם ברסא ס"ק י.}}, וכן יש מכתבים כאלו מהרבי{{הערה|לדוגמא, מכתב הנדפס בלקו"ש חט"ז עמ' 577.}}. | ||
ב. דעת ר' יהודה{{הערה|שבת לד ב.}}, שהוא מהשקיעה ועד 18 דקות אחריה. | ב. דעת ר' יהודה{{הערה|שבת לד ב.}}, שהוא מהשקיעה ועד 18 דקות אחריה. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
ג. שהוא גם יום וגם לילה. | ג. שהוא גם יום וגם לילה. | ||
אחת הדוגמאות לנפקא מינה בין השיטות, היא מדבר חייבים לעשותו ביום (כגון ברית מילה): לפי הסברא השלישית יהיה מותר לעשותו בין השמשות, מה שאין כן לפי הסברא הראשונה והשניה. | אחת הדוגמאות לנפקא מינה בין השיטות, היא מדבר חייבים לעשותו ביום (כגון [[ברית מילה]]): לפי הסברא השלישית יהיה מותר לעשותו בין השמשות, מה שאין כן לפי הסברא הראשונה והשניה. | ||
==חידושו של אדמו"ר הזקן== | ==חידושו של אדמו"ר הזקן== | ||
ב"סדר הכנסת שבת"{{הערה| | ב"סדר הכנסת שבת"{{הערה|שב[[סידור אדמו"ר הזקן]], ונדפס בהוצאה החדשה דשוע"ר (בפסקי הסידור שבסוף חלק ב') עם מראי מקומות והערות.}} חידש אדמו"ר הזקן חידוש גדול בהגדרת זמן השקיעה. שזמן השקיעה '''אינו''' "שקיעה הנראית", אלא "שקיעה האמיתית", כדלקמן: | ||
'''שקיעה הנראית''' מגדיר אדמו"ר הזקן כמצב בו השמש כבר שקעה (ירדה מתחת לאופק ואינה נראית), אך היא מאירה עדיין על צמרות העצים (מלמטה למעלה). גובה "ארץ המישור" בישראל הוא כשלושים מטרים מעל פני הים, וזמן השקיעה בגובה זה הוא כדקה אחרי השקיעה בגובה פני הים{{הערה|קיצור הלכות משו"ע אדמה"ז עמ' צח הערה 27.}}. | '''שקיעה הנראית''' מגדיר אדמו"ר הזקן כמצב בו השמש כבר שקעה (ירדה מתחת לאופק ואינה נראית), אך היא מאירה עדיין על צמרות העצים (מלמטה למעלה). גובה "ארץ המישור" בישראל הוא כשלושים מטרים מעל פני הים, וזמן השקיעה בגובה זה הוא כדקה אחרי השקיעה בגובה פני הים{{הערה|קיצור הלכות משו"ע אדמה"ז עמ' צח הערה 27.}}. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
==עניינו בחסידות== | ==עניינו בחסידות== | ||
בין השמשות הוא ה[[כתר]] המחבר ימין ושמאל, מעלה ומטה, חול ושבת{{הערה|אוה"ת וירא 200-קא.}}. | בין השמשות הוא ה[[כתר]] המחבר [[ימין ושמאל]], מעלה ומטה, [[חול ושבת]]{{הערה|אוה"ת וירא 200-קא.}}. | ||
===מחבר ימין ושמאל=== | ===מחבר ימין ושמאל=== | ||
בין השמשות הוא בחינת ה[[כתר]] המחבר את ההופכים יום ולילה{{הערה|בלק"ת סד"ה וידעת היום שהתכללות זו ע"י והנורא כו', ושם דאין בחי' כתר.}}, שעניינם אהבה ויראה{{הערה|או"ת להרב המגיד.}}. ולכן אמרו חז"ל{{הערה|אבות ה.}} שהאיל | בין השמשות הוא בחינת ה[[כתר]] המחבר את ההופכים יום ולילה{{הערה|בלק"ת סד"ה וידעת היום שהתכללות זו ע"י והנורא כו', ושם דאין בחי' כתר.}}, שעניינם [[אהבה ויראה]]{{הערה|או"ת להרב המגיד.}}. ולכן אמרו חז"ל{{הערה|אבות ה.}} שהאיל ד[[יצחק]] הוא מעשרה דברים שנבראו בין השמשות, כי ע"י האיל נעקד (התחבר, התכלל) יצחק ([[יראה]]) ב[[אברהם]] ([[חסד]]). | ||
===מחבר מעלה ומטה=== | ===מחבר מעלה ומטה=== | ||
על ידי ביטול היש (שהוא ה"אין" שמלמטה למעלה) מעורר בחינת אין העליון (הכתר, מלמעלה למטה) {{הערה|אג"ה סי' י"ב ע"פ והי' מעשה הצדקה שלום.}}, ועל | על ידי ביטול היש (שהוא ה"אין" שמלמטה למעלה) מעורר בחינת אין העליון (הכתר, מלמעלה למטה) {{הערה|אג"ה סי' י"ב ע"פ והי' מעשה הצדקה שלום.}}, ועל המבואר{{הערה|בת"א פ' ויקהל בד"ה קחו מאתכם תרומה.}} בענין [[מצה]] שהוא [[אתכפיא]] (לחם עוני, בחינת אין) הממשיך גלוי [[סובב כל עלמין]] (כתר). ועל דרך זה גם העילוי ממדרגה למדרגה הוא ע"י בחינת אין שבינתיים (לדוגמא, ה[[גן עדן#העמוד|העמוד]] שעל ידו עולים מגן עדן התחתון לעליון הוא חלול (אין){{הערה|לקו"ת ד"ה מראיהם ומעשיהם, וד"ה והאיש משתאה.}}). | ||
===מחבר חול וקודש=== | ===מחבר חול וקודש=== | ||
שני ביאורים בזה שבין השמשות הוא ממוצע בין ימי המעשה לשבת: | שני ביאורים בזה שבין השמשות הוא ממוצע בין ימי המעשה לשבת: | ||
'''א.''' ימי המעשה הם בי"ע{{הערה|עולמות בריאה, יצירה, ועשיה.}} (חול) | '''א.''' ימי המעשה הם [[בי"ע]]{{הערה|עולמות בריאה, יצירה, ועשיה.}} (חול) ו[[שבת]] היא [[אצילות]] ([[קודש]]). לביאור זה בין השמשות הוא [[קודש הקודשים|היכל קודש הקודשים]] (שבבריאה, שהוא ממוצע בין בי"ע לאצילות), ולכן נברא בו [[קבר משה|קברו של משה]] ש[[בהר נבו]]. נבו הוא אותיות נ'-בו (הרומזות לשער החמישים), שהוא ממוצע בין היש לאין - בין ה[[בינה]] הנקראת "יש" לבין ה[[חכמה]] שהיא "אין"{{הערה|כמ"ש בלק"ת גבי שבועות ב"ביאור מעט ע"פ וספרתם לכם".}}. | ||
'''ב.''' בששת ימי המעשה נברא העולם ע"י | '''ב.''' בששת ימי המעשה נברא העולם ע"י [[דיבור]], ובשבת שבת מלדבר (וישנו רק גילוי ה[[מחשבה]]). לביאור זה בין השמשות הוא הממוצע המחבר את הידבור ל[[מחשבה]] והוא הנקרא [[הגיון]]. שלפעמים נקראת המחשבה הגיון (כגון "הגיון לבי"{{הערה|תהילים יט טו.}}), ולעיתים נקרא כך הדיבור{{הערה|כמו שהתבאר בענין הגי, שהוא גם מלשון "כאשר הוגה מן המסלה" (אוה"ת נ"ך ב' עמ' תשלז).}} והוא מחשבה שבדבור, שנמשך מעצמיות המחשבה להיות מקור לדבור){{הערה|אוה"ת שבת שובה אתקמ, ועיין חוקת תתה.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||