2,984
עריכות
שורה 34: | שורה 34: | ||
=== בארץ הקודש === | === בארץ הקודש === | ||
כבקשת הרבי שיהיה עם משפחתו מספר שנים, שהה מספר שנים בירושלים (עם בתו מרת רחל דונין) ולאחר מכן בצרפת (עם אשתו מרת פריידא ובנו). | כבקשת הרבי שיהיה עם משפחתו מספר שנים, שהה מספר שנים בירושלים (עם בתו מרת רחל דונין) ולאחר מכן בצרפת (עם אשתו מרת פריידא ובנו). | ||
שורה 44: | שורה 42: | ||
ב[[יחידות]] הראשונה שהייתה לו אצל הרבי בתשרי תשכ"ה, העניק לרבי חפיסה של סיגרים מרוסיה, והרבי הודה לו ואמר "בכלל אינני [[עישון|מעשן]]", אך למרות זאת לקח סיגר אחד מתוך החבילה, והורה לו לחלק את שאר הסיגריות בזאל למטה. | ב[[יחידות]] הראשונה שהייתה לו אצל הרבי בתשרי תשכ"ה, העניק לרבי חפיסה של סיגרים מרוסיה, והרבי הודה לו ואמר "בכלל אינני [[עישון|מעשן]]", אך למרות זאת לקח סיגר אחד מתוך החבילה, והורה לו לחלק את שאר הסיגריות בזאל למטה. | ||
ב[[סוכות]] [[תשכ"ה]]{{הערה|1= שנת המאורע מוערכת.}} נערכה [[התוועדות]] ראשונה לאחר היציאה מ[[רוסיה]] ב[[סוכה]] של הרב [[ישראל נח דוכמן|ישראל דוכמן]]. התוועדות זו ביטאה במיוחד את דרכו של ר' אשר. ב[[התוועדות]] השתתפו החברים בלב ובנפש, ר' אשר ור' [[מענדל פוטרפאס]]. ר' אשר כדרכו בקודש, תבע מהמתוועדים ללמוד כל שבוע את ה[[ליקוטי תורה]] של הפרשה, [[תפילה בעבודה|ולהתפלל במתינות]]. ואף הוסיף ואמר שהוא חש אכזבה, כי ציפה שכל [[תמים]] ב[[ארץ הקודש]] יודע את כל ה[[תניא]] בעל פה. | |||
ר' מענדל שהיה בעל מזג שונה לחלוטין, גער בו שיפסיק להיות במראה שחורה, והמשיל זאת בסיפור, שזה שרואים מישהו אחר צריך להשתפר, כנראה שהבעיה היא אצלו עצמו. ר' אשר הגיב מיד בסיפור משלו והמשיל שכאשר ישנם מטיילים שאיבדו את דרכם ולפתע מצאו שלט המורה את הדרך, לא משנה איך יראה, הם ילכו לפיו, כי הרי הוא אומר את האמת. ההתוועדות נמשכה שעות ואותה לא שכחו [[זקני החסידים]]{{הערה|1= התוועדות חסידית לילדים חלק 1 עמוד 203 והילך.}}. | |||
ר' אשר היה ידוע בסגנונו החריף, שלא ידע פשטלאך וחכמות. | ר' אשר היה ידוע בסגנונו החריף, שלא ידע פשטלאך וחכמות. | ||
בשנת [[תשכ"ז]]{{הערה|1= שנה מוערכת.}} הגיע לרבי לקבוע שם את משכנו, ושם נשאר עד פטירתו. | בשנת [[תשכ"ז]]{{הערה|1= שנה מוערכת.}} הגיע לרבי לקבוע שם את משכנו, ושם נשאר עד פטירתו. | ||
השמועה אומרת כי בהגיעו ל[[770]], ה[[רבי]] מאוד קירב אותו, והיה מדבר עמו בידידות רבה. הוא נמנה על קבוצת החסידים שהרבי היה משוחח עמם ישירות כידידים. ר' אשר התחנן על נפשו וביקש מהרבי שיתייחס אליו כ[[חסיד]] מן המניין. '''''"אינני ידיד"''''', אמר לרבי, '''''"אני רוצה להיות חסיד!"''''' הרבי ניאות לבקשתו והקרובים פסקו. | |||
לרבים זכורה ברכת הדלקת הנרות ב[[חג החנוכה]] שאותה בירך במניין של הרבי מידי שנה. היא לא היתה שזורה בהתחזנויות וכדומה, אלא ב[[דבקות]] אמיתית שריגשה כל השומע אותה. | לרבים זכורה ברכת הדלקת הנרות ב[[חג החנוכה]] שאותה בירך במניין של הרבי מידי שנה. היא לא היתה שזורה בהתחזנויות וכדומה, אלא ב[[דבקות]] אמיתית שריגשה כל השומע אותה. |
עריכות