16,089
עריכות
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
למרות שדף היומי נתקן על ידי גדולי ישראל, היו מגדולי ישראל שלא קיבלו אותה, והיו אף כאלו ששללו אותה; [[אדמו"ר הריי"צ]] עודד בעלי בתים ללמוד במסגרת תקנת "הדף היומי"{{הערה|זיכרון לבני ישראל, עמ' רל"ב, אגרות קודש הריי"צ, חלק ז', עמ' ק"כ, חלק י"ד אגרת ה'מ"ד.}}, אך לתלמידי התמימים לא הורה להשתתף בה. | למרות שדף היומי נתקן על ידי גדולי ישראל, היו מגדולי ישראל שלא קיבלו אותה, והיו אף כאלו ששללו אותה; [[אדמו"ר הריי"צ]] עודד בעלי בתים ללמוד במסגרת תקנת "הדף היומי"{{הערה|זיכרון לבני ישראל, עמ' רל"ב, אגרות קודש הריי"צ, חלק ז', עמ' ק"כ, חלק י"ד אגרת ה'מ"ד.}}, אך לתלמידי התמימים לא הורה להשתתף בה. | ||
הרבי הזכיר באחת משיחותיו שאדמו"ר הריי"צ לא הורה לתלמידי התמימים ללמוד במסגרת התקנה{{הערה|בהנחה פרטית כתוב שלא ציוה להתמימים שילמדו זה, וזה גופא מורה תכלית השלילה בזה [https://drive.google.com/file/d/1M8qoJBgVDW5sIYTrXmtXBHz1fKvdaZlA הנחה פרטית משיחה זו].}}{{הערה|שם=שלח|שיחת שבת [[פרשת שלח]], [[שבת מברכים|מברכים]] ה[[חודש תמוז]], [[תשמ"ח]] ([[תוכן קצר]], [https://drive.google.com/file/d/1zOXFPrqL5BVQa1rO9TiYmZxOV0pz5WvK סעיף ז'-ח' | הרבי הזכיר באחת משיחותיו שאדמו"ר הריי"צ לא הורה לתלמידי התמימים ללמוד במסגרת התקנה{{הערה|בהנחה פרטית כתוב שלא ציוה להתמימים שילמדו זה, וזה גופא מורה תכלית השלילה בזה [https://drive.google.com/file/d/1M8qoJBgVDW5sIYTrXmtXBHz1fKvdaZlA הנחה פרטית משיחה זו].}}{{הערה|שם=שלח|שיחת שבת [[פרשת שלח]], [[שבת מברכים|מברכים]] ה[[חודש תמוז]], [[תשמ"ח]] ([[תוכן קצר]], [https://drive.google.com/file/d/1zOXFPrqL5BVQa1rO9TiYmZxOV0pz5WvK סעיף ז'-ח']).}}. הרבי הסביר זאת, שמכך מובן שהתקנה לא שייכת לכלל ישראל, ו"{{מונחון|נהרא נהרא ופשטיה|נהרות הבאים ממקור אחד ומתפשטים לכיוונים שונים}}"; ואחת הסיבות לכך היא – כיוון שהדבר יכול להמעיט בשאר השיעורים שיש ללמוד, וגדולי ישראל שקבלו את התקנה או ששללו בתחילה ואחר כך שינו את דעתם, סוברים שלמצב הפרטי של העדה שלהם התקנה יכולה להועיל{{הערה|שם=שלח}}. ומפני שאין זה שייך לכל עם ישראל לכן אין צורך להשתתף בה. | ||
הרבי נתן לזה דוגמה מכך שבעת הקרבת קרבנות הנשיאים, דעתו של [[אהרן]] חלשה רק כשכל הנשיאים הקריבו{{הערה|ראה פירוש רש"י, תחילת פרשת בהעלותך.}}, כיוון שרק אז התברר שהקרבה זו שייכת לכלל ישראל, אך בימים הקודמים ניתן היה לחשוב שהדבר שייך רק לעניין פרטי של שבטים מסויימים{{הערה|שם=שלח}}. | הרבי נתן לזה דוגמה מכך שבעת הקרבת קרבנות הנשיאים, דעתו של [[אהרן]] חלשה רק כשכל הנשיאים הקריבו{{הערה|ראה פירוש רש"י, תחילת פרשת בהעלותך.}}, כיוון שרק אז התברר שהקרבה זו שייכת לכלל ישראל, אך בימים הקודמים ניתן היה לחשוב שהדבר שייך רק לעניין פרטי של שבטים מסויימים{{הערה|שם=שלח}}. |