שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 96 בתים ,  20:25, 28 באוגוסט 2022
נולד בשנת ה'[[תרל"ג]] ב[[נעוועל]] שב[[רוסיה]], לאביו הרב דובער היצחקי, שם גם ספג את חינוכו החסידי.
לאחר נישואיוהתחתן בעיר [ז'מבין]] בשנת [[תרל"ח]] עם מרת נעשע למשפחת רייצעס, בהמשך קבע את מגוריו ב[[עיירהז'מבין]], והפך לאחד המשפיעים הבולטים בנוף החסידי, כאשר לפרנסתו עסק באותו מקצוע בו עסק אביו כשוחט ובודק.
ר' זלמן משה היה דמות מרכזית בנעוול בגלל בזכות אישיותו, התוועדויותיו המפורסמות והשפעתו הכבירה.
שגור היה בפיו, כי [[שוחט]] שתוי אסור לו לשחוט, אבל אם השוחט אינו אומר '[[לחיים]]' בוודאי שאסור לו לשחוט, כי אינו ירא שמים... ר' זלמן משה היה נוהג להתוועד בכל [[ליל שישי]] כיוון שלמחרת לא שחט. כשר' זלמן משה התוועד, הוא אכן אמר 'לחיים' כהוגן, וכטוב לבו ב[[משקה]] היה פיו מפיק מרגליות...
כאשר הגיעה בתו הבכירה לפרקה, ביקש מהרבי [[הריי"צ]] לזכות לחתן '[[תמים]]'. השיב לו הרבי: "בדרכך לבית המטבחיים, חשוב חסידות". מאז הקפיד ר' זלמן משה לחשוב חסידות בהליכתו, למרות שהיה זה בשעות הלילה האפלות, באדמה הבוצית של נעוול, כאשר ההליכה הייתה בגדר משימה שדרשה זהירות ותשומת לב רבה. הוא זכה לחתן 'תמים', הלא הוא הרב [[אברהם דריזין]], לימים [[משפיע]] וממנהלי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות ובארץ הקודש.
===בארץ הקודש===
בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[תל אביב]]. ר' זלמן משה לא שינה את סגנון ההתוועדויות שלו, והמשיך להתוועד כפי שהיה רגיל בעת שהיה ברוסיה, בלשון חריפה ובדיבורים ישרים המפלחים כליות ולב.

תפריט ניווט