כתיבת ספר תורה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  25 באוגוסט 2022
שורה 5: שורה 5:
המצווה נלמדת מה[[פסוק]] "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל".{{הערה|[[ספר דברים]], פרק ל"א, פסוק י"ט.}} למרות שישנה מחלוקת בין פוסקי ההלכה לדיני המצווה בימינו, וישנם הסבורים שמקיימים את המצווה על ידי קניית ספרי קודש, בהם אפשר לקיים את מטרת המצווה - "ולמדה את בני ישראל", שהיא לימוד התורה, אך [[הרבי]] הורה כי כל [[ילדי ישראל]] ישתתפו במצווה, בצורה בה כל ילד משלם עלות של [[אות]] אחת וזוקף אותה לזכותו.
המצווה נלמדת מה[[פסוק]] "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל".{{הערה|[[ספר דברים]], פרק ל"א, פסוק י"ט.}} למרות שישנה מחלוקת בין פוסקי ההלכה לדיני המצווה בימינו, וישנם הסבורים שמקיימים את המצווה על ידי קניית ספרי קודש, בהם אפשר לקיים את מטרת המצווה - "ולמדה את בני ישראל", שהיא לימוד התורה, אך [[הרבי]] הורה כי כל [[ילדי ישראל]] ישתתפו במצווה, בצורה בה כל ילד משלם עלות של [[אות]] אחת וזוקף אותה לזכותו.
==קיום המצווה בימינו==
==קיום המצווה בימינו==
ב[[משנה תורה להרמב"ם]], ה[[רמב"ם]] פוסק:{{הערה|[[משנה תורה להרמב"ם]], הלכות [[תפילין]] ו[[מזוזות]] ו[[ספר תורה]], ריש פרק ז'.}} ש"מצות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה זו לפי שאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות ואע"פ שהניחו לו אבותיו ספר תורה מצוה לכתוב משלו ואם כתבו בידו הרי הוא כאילו קבלה מהר סיני ואם אינו יודע לכתוב אחרים כותבין לו וכל המגיה ספר תורה ואפילו אות אחת הרי הוא כאילו כתבו כולו".
ב[[משנה תורה להרמב"ם]], ה[[רמב"ם]] פוסק,{{הערה|[[משנה תורה להרמב"ם]], הלכות [[תפילין]] ו[[מזוזות]] ו[[ספר תורה]], ריש פרק ז'.}} ש"מצות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה זו לפי שאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות ואע"פ שהניחו לו אבותיו ספר תורה מצוה לכתוב משלו ואם כתבו בידו הרי הוא כאילו קבלה מהר סיני ואם אינו יודע לכתוב אחרים כותבין לו וכל המגיה ספר תורה ואפילו אות אחת הרי הוא כאילו כתבו כולו".


לעומת הרמב"ם, [[הרא"ש]] כתב{{הערה|הלכות קטנות ריש הל' ספר-תורה.}} שחיוב זה עיקרו בדורות הראשונים שהיו כותבים ספר תורה ו[[לימוד תורה|לומדים בו]], אבל ה'אידנא' שכותבים ספר תורה ומניחים אותו בבתי כנסיות לקרות בו ברבים, "מצוות עשה היא על כל איש מישראל אשר ידו משגת לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיה להגות בהן הוא ובניו", כי מצוות כתיבת התורה היא ללמוד בה, כפי שכתוב,{{הערה|וילך שם.}} "ולמדה את בני-ישראל שימה בפיהם", ועל פי ה[[גמרא]] והפירוש, יובן פירוש המצוות והדינים על בוריים, לכן, הם הם הספרים שאדם מצווה לכותבם. וכן פסק ה[[בית יוסף]] ב[[שולחן ערוך]],{{הערה|יו"ד סע"ר ס"ב.}} ש"האידנא מצוה לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיהן".
לעומת הרמב"ם, [[הרא"ש]] כתב{{הערה|הלכות קטנות ריש הל' ספר-תורה.}} שחיוב זה עיקרו בדורות הראשונים שהיו כותבים ספר תורה ו[[לימוד תורה|לומדים בו]], אבל ה'אידנא' שכותבים ספר תורה ומניחים אותו בבתי כנסיות לקרות בו ברבים, "מצוות עשה היא על כל איש מישראל אשר ידו משגת לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיה להגות בהן הוא ובניו", כי מצוות כתיבת התורה היא ללמוד בה, כפי שכתוב,{{הערה|וילך שם.}} "ולמדה את בני-ישראל שימה בפיהם", ועל פי ה[[גמרא]] והפירוש, יובן פירוש המצוות והדינים על בוריים, לכן, הם הם הספרים שאדם מצווה לכותבם. וכן פסק ה[[בית יוסף]] ב[[שולחן ערוך]],{{הערה|יו"ד סע"ר ס"ב.}} ש"האידנא מצוה לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיהן".
82

עריכות

תפריט ניווט