37,412
עריכות
ארמון למלך המשיח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אחידות במיקום הערות שוליים
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (אחידות במיקום הערות שוליים) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
הרב [[זושא ריבקין]], [[חסיד]] [[חב"ד]] מ[[כפר חב"ד]], יזם | הרב [[זושא ריבקין]], [[חסיד]] [[חב"ד]] מ[[כפר חב"ד]], יזם רעיון לפיו יבנו בית לרבי בכפר חב"ד, כאשר אחיו ר' חיים נסע לניו-יורק בשנת [[תשל"ח]], ביקשו לשטוח לפני [[הרבי]] את הרעיון. | ||
ר' חיים נכנס ל'[[יחידות]]' אצל הרבי, וסיפר את הרעיון. הרבי בתגובה אמר {{ציטוטון|הוא רוצה לבנות בית עבורי בכפר חב"ד?"}}, ומיד המשיך בחיוך רחב כשהוא מראה בידו הקדושה תנועה של החלטיות - {{ציטוטון|ארמון!}}{{הערה|במקור (באידיש): "ער וויל בוייען א שטוב פאר מיר אין כפר חב"ד? - ארמון!}} | ר' חיים נכנס ל'[[יחידות]]' אצל הרבי, וסיפר את הרעיון. הרבי בתגובה אמר {{ציטוטון|הוא רוצה לבנות בית עבורי בכפר חב"ד?"}}, ומיד המשיך בחיוך רחב כשהוא מראה בידו הקדושה תנועה של החלטיות - {{ציטוטון|ארמון!}}{{הערה|במקור (באידיש): "ער וויל בוייען א שטוב פאר מיר אין כפר חב"ד? - ארמון!}}{{הערה|גירסא אחרת נדפסה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67639 מפי הקלטת דברי ר' זושא בעיתון כפר חב"ד]: {{ציטוטון|בית בשבילי? ארמון למשיח!}}}}. אחר כך המשיך הרבי ואמר {{ציטוטון|אבל לא כפי שזה כעת. ובינתיים, שימתין}}{{הערה|במקור (באידיש): "און ניט אזוי ווי איצטער. און דערוויילע ווארטן"}}. | ||
זושא קיבל את ההוראה ובינתיים פנה לאדריכל זאב גכטמן וביקש ממנו להכין תוכנית מיתאר לארמון. התוכנית הוכנה במהירות ונשלחה לרבי. תשובתו של הרבי הייתה: "נתקבל ותשואות חן. לעת-עתה לחכות בבניין". לתשובה צירף הרבי עשר מטבעות: חמש מטבעות של לירה, וחמש מטבעות של חצאי דולרים. | זושא קיבל את ההוראה ובינתיים פנה לאדריכל זאב גכטמן וביקש ממנו להכין תוכנית מיתאר לארמון. התוכנית הוכנה במהירות ונשלחה לרבי. תשובתו של הרבי הייתה: "נתקבל ותשואות חן. לעת-עתה לחכות בבניין". לתשובה צירף הרבי עשר מטבעות: חמש מטבעות של לירה, וחמש מטבעות של חצאי דולרים. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
לקראת [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] התעורר רצון עז להתחיל בבניה טרם היום הבהיר ולאחר מאמצים והתרוצציות ביום שישי [[ז' ניסן]] תשנ"ב עמדו כבר עמודי היסוד של הארמון. | לקראת [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] התעורר רצון עז להתחיל בבניה טרם היום הבהיר ולאחר מאמצים והתרוצציות ביום שישי [[ז' ניסן]] תשנ"ב עמדו כבר עמודי היסוד של הארמון. | ||
בשבועות שאחר כך מתאספת הוועדה לדיונים בקשר לפונקציות השונות שאמור הארמון לשמש, מהם המידות וכו' והוחלטו דברים שלדעת הכל הם מחוייבים ונקבעה מסגרת תקציבית. בשלב זה החליטה הוועדה כי יש צורך לגבש קו בהקשר להשתתפות הציבור. השאלה נשאלה ע"י הרבי במקביל להכנסת התוכניות והמפות. | בשבועות שאחר כך מתאספת הוועדה לדיונים בקשר לפונקציות השונות שאמור הארמון לשמש, מהם המידות וכו' והוחלטו דברים שלדעת הכל הם מחוייבים ונקבעה מסגרת תקציבית. בשלב זה החליטה הוועדה כי יש צורך לגבש קו בהקשר להשתתפות הציבור. השאלה נשאלה ע"י הרבי במקביל להכנסת התוכניות והמפות. את תשובת הרבי כתב המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]: "א. על מכתבו והמצורף בזה [=המפות] נתן הסכמתו וברכתו. ב. יכולים לקבל השתתפות מהציבור. ג. ברכה והצלחה". בהתאם לתשובתו של הרבי יצאה הועדה בקריאה לציבור להשתתף בבניות ונקבע אפשרות לזכות השתתפות בסיסית בשווי של 100 דולר כשמובטח לכל תורם תעודת כבוד המאשרת את השתתפותו לצד הנצחת שמו בספר הזהב של בניין הארמון. | ||
ר' זושא העלה בפני הרבי אפשרות למכור דולרים של הרבי שברשותו למי שיתרום עבור בניית הארמון, ולהבטיח בשם הרבי שיתברכו בהמצטרך להם. הרבי הסכים לרעיון, אך התנה שיהיה בסכום גדול. | ר' זושא העלה בפני הרבי אפשרות למכור דולרים של הרבי שברשותו למי שיתרום עבור בניית הארמון, ולהבטיח בשם הרבי שיתברכו בהמצטרך להם. הרבי הסכים לרעיון, אך התנה שיהיה בסכום גדול. | ||