31,229
עריכות
י"ב חודש (אבלות): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
במידה ולא מתאפשר לנפטר לעלות לעמוד בעצמו, וכן בשבתות וימים טובים בהן לא נוהגים אבלות, מקפידים על אמירת [[קדיש יתום]], וכאשר האבלים עצמם אינם יכולים לומר קדיש (לדוגמא, כאשר להורים שנפטרו היו רק בנות, שאינן אומרות קדיש) נוהגים לשכור יתום שיאמר קדיש עבור האבלים. | במידה ולא מתאפשר לנפטר לעלות לעמוד בעצמו, וכן בשבתות וימים טובים בהן לא נוהגים אבלות, מקפידים על אמירת [[קדיש יתום]], וכאשר האבלים עצמם אינם יכולים לומר קדיש (לדוגמא, כאשר להורים שנפטרו היו רק בנות, שאינן אומרות קדיש) נוהגים לשכור יתום שיאמר קדיש עבור האבלים. | ||
בנוסף, במשך שנת האבלות יש להימנע מלהשתתף בסעודות שמחה של רעים, זאת בשונה מסעודות מצווה שניתן להשתתף בהן, וכן ניתן להגיע לאירוע במידה והמטרה היא לשמח את בעלי השמחה, אך לא להשתתף בריקודים וכן לא לשבת ולסעוד יחד עם כולם. | בנוסף, במשך שנת האבלות יש להימנע מלהשתתף בסעודות שמחה של רעים, זאת בשונה מסעודות מצווה שניתן להשתתף בהן, כגון [[חנוכת הבית]]{{הערה|ע"פ שו"ע יו"ד סי' שצ"א ס"ב ופתחי תשובה שם. פסיקת רבני מכון הלכה חב"ד באתר SMS לרב.}}, וכן ניתן להגיע לאירוע במידה והמטרה היא לשמח את בעלי השמחה, אך לא להשתתף בריקודים וכן לא לשבת ולסעוד יחד עם כולם{{הערה|שו"ע יו"ד סי' שצ"א, נט"ג הל' אבילות ח"ב פרק ט"ז.}}. | ||
דיני אבלות נוספים השייכים לתקופת הי"ב חודש: | דיני אבלות נוספים השייכים לתקופת הי"ב חודש: | ||
*אין לשמוע מוזיקה שמחה. | *אין לשמוע מוזיקה שמחה. | ||
*אין לקנות בגדים חשובים חדשים (אך נעליים וכדומה מותר לקנות). | *אין לקנות בגדים חשובים חדשים (אך נעליים וכדומה מותר לקנות){{הערה|ערוך השולחן יו"ד סימן שפט,יא. וראה גם בסדר ברכות הנהנין פרק יב סעיף ה שאין מברכין על קניית נעלים שהחיינו, מדריך הלכות אבילות - הרב לוי גרליק - פרק נג סימן ה.}}. | ||
*אסור לאבלים להסתפר עד שיגערו בהם חבריהם. | *אסור לאבלים להסתפר עד שיגערו בהם חבריהם. | ||
==הוראות ומנהגים== | ==הוראות ומנהגים== | ||
נוהגים שבכל אחת מהתפילות בהן האבל ניגש לפני העמוד{{הערה|ספר המנהגים עמוד 77.}}, מדליקים חמש נרות לפני העמוד. את הנרות צריכים להדליק במיוחד עבור נשמת האדם עבורו מתפללים לפני העמוד, ולכן כאשר שני אבלים מתפללים באותו עמוד תפילה זה אחר זה, צריך השני לכבות את הנרות ולהדליק אותם מחדש{{הערה|שם=בימ אב תשפ|הוראות מהרבי, בשם הרב יהודה לייב גרונר. בית משיח כ"ד אב תש"פ, עמוד 28.}}, וניתן להשתמש בנר הדולק באופן קבוע לפני העמוד ולכלול אותו כאחד מחמש הנרות{{הערה|פסיקת רבני מכון הלכה חב"ד באתר SMS לרב, ע"פ ספר המנהגים עמ' 79.}}. הנרות צריכים לדלוק גם בתפילות שהאבל אינו עובר לפני העמוד, כגון בשבתות ובחגים, ועליו לדאוג מערב שבת להדליק את הנרות{{הערה|שם=בימ אב תשפ}}. | |||
הנרות צריכים לדלוק גם בתפילות שהאבל אינו עובר לפני העמוד, כגון בשבתות ובחגים, ועליו לדאוג מערב שבת להדליק את הנרות{{הערה|שם=בימ אב תשפ}} | |||
במשך כל השנה{{הערה|ובשנה מעוברת - במשך 13 חודשים.}} צריכים לדלוק נרות במקום הפטירה, והילדים לא צריכים, אך יכולים להדליק גם בבתים שלהם{{הערה|שם=בימ אב תשפ}} | במשך כל השנה{{הערה|ובשנה מעוברת - במשך 13 חודשים.}} צריכים לדלוק נרות במקום הפטירה, והילדים לא צריכים, אך יכולים להדליק גם בבתים שלהם{{הערה|שם=בימ אב תשפ}} | ||
לא כדאי שאח אחד יאמר קדיש עבור אחיו, היות וכל אחד מהאחים מתקן חלק אחר בנשמת ההורים{{הערה|שם=בימ אב תשפ}}. | לא כדאי שאח אחד יאמר קדיש עבור אחיו, היות וכל אחד מהאחים מתקן חלק אחר בנשמת ההורים{{הערה|שם=בימ אב תשפ}}. | ||
האבל משתדל להיות ה[[בעל קורא]] ב[[קריאת התורה]] בימי שני חמישי ובתפילת מנחה של שבת, זאת בתנאי שהוא יודע לקרוא היטב את הטעמים והניקוד{{הערה|ספר המנהגים עמוד 77.}}, וכן משתדל לעלות כ[[מפטיר]] בשבת, אך זאת בתנאי שיודע לקרוא את ההפטרה בטעמיה כראוי, ואם לא, אין כדאי שיעלה ויברך ומישהו אחר יקרא במקומו, אלא יעלה בעליה אחרת, ורק יאמר את הקדיש בסיום הקריאה{{הערה|שו"ע אדה"ז סי' רפ"ד ס"ט, שערי הלו"מ יו"ד עמ' שפ"ג. שו"ת השלוחים סי' י"ג.}}. | |||
נוהגים שילד לא עולה לקבר אביו ואמו בתוך שנת האבלות שלהם, אך מותר לעלות לבית עלמין בתוך השנה על קברו של אדם אחר{{הערה|אגרות קודש ח"ד עמ' קע"ג.}}. | |||
אדם שזו עבודתו, כגון מורה למוזיקה, מותר לו להשמיע ולשמוע שירים בתוך שנת האבלות על אביו ואמו, אם המטרה היא פרנסה ולא שמחה{{הערה|פסיקת רבני מכון הלכה חב"ד באתר SMS לרב, על פי שו"ע יו"ד סי' שצ"א ס"ב, ראה נטעי גבריאל אבילות ח"ב פי"ד ס"ג ובמקורות המצויינים בהערה ד'.}}. | |||
===חגים ומועדים=== | |||
*בשבתות ומועדים, אף שמעיקר הדין כהן יכול [[ברכת כהנים|לשאת את כפיו]] ולברך את העם, נוהגים להימנע{{הערה|שו"ע אדה"ז סי' קכ"ח סנ"ה.}}. | |||
*בתוך השנה הראשונה אבל לא אומר [[יזכור]], אך נשאר בבית הכנסת בזמן אמירת יזכור{{הערה|ספר המנהגים עמוד 59.}}. | |||
*[[בעל תוקע]] קבוע, יכול [[תקיעת שופר|לתקוע בשופר]] בראש השנה גם בשנת אבל{{הערה|כך נהגו גם אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ כשהיו בשנת אבל. אגרות קודש חלק ז' עמוד שס"ג, אשכבתא דרבי עמ' 121.}}. | |||
*ב[[הושענות]], אבל לא מקיף את הבימה עם ארבעת המינים, כיון שכל ענין ההושענות הוא להוסיף בשמחה, ובמידת האפשר, עדיף שהוא יהיה זה שיחזיק את הספר תורה על יד הבימה{{הערה|רמ"א סימן תר"ס ס"ב, אוצר מנהגי חב"ד עמוד שיז.}}. | |||
*ב[[חנוכה]], האבל עובר לפני העמוד כבכל יום חול, אך מחליפים אותו באמירת [[הלל]]. לאחר הלל אומר האבל את החצי קדיש אחרי שחוזר לעמוד{{הערה|נטעי גבריאל אבילות חלק ב' פרק נז סעיף א.}}. | |||
*ב[[פורים]], אבל ניגש להתפלל לפני העמוד כרגיל בכל ימות השנה{{הערה|שו"ע או"ח סי' תרצ"ו ס"ד, ספר המנהגים עמ' 8.}}, ויש להימנע מלתת [[משלוח מנות]] לאבל, ובדיעבד אם כבר נתנו לו, יכול לקבל{{הערה|על פי רמ"א או"ח סי' תרצ"ו ס"ו. יורה דעה סימן שפ"ה ס"ג, קיצור שו"ע סי' רי"ב ס"ב, סימן קמ"ב סעיף ז'. שו"ת כתב סופר או"ח סי' קמ"א}}, אך במידה ורוצים לכבד אותו וכדומה, ניתן לתת לכתחילה למישהו אחר מבני המשפחה. | |||
{{אבלות וימי זכרון}} | {{אבלות וימי זכרון}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||