טלית: הבדלים בין גרסאות בדף

[[אדמו"ר הרש"ב]], בחול וב[[שבת קודש]] בלבשו ה[[טלית]] על כתפיו, הייתה נראית ככנפי יונה, ובמקום הכתפים הקדושים יצאו כנפי הטלית לחוץ הכתפיים, והמשי שתחת הטלית לא היה נראה כלל. בראש-השנה וב[[יום הכיפורים]] היה כולו מעוטף בטלית בעת התפילה, ובשעת פיוט וקריאת התורה היה מלובש בטלית כמו בכל שבת ויום טוב{{הערה|[[רשימות דברים]], ב, עמ' ק.}}

על{{הערה|על פי האתר חב"ד col, https://col.org.il/news/139162}} פי הכלל "התנאה לפניו במצוות, נהגו ברוב קהילות ישראל (ובפרט בחסידיות) להוסיף עטרה (בדרך כלל מכסף) בראש הטלית.

'''ערעור ופסק''' למנהג זה קמו מערערים. אחד העיקריים שבהם היה ה'לבוש', שכתב: "יש המייפין מקום הנחת הראש בטלית, וטעמם הוא כי חושבים שמקום הראש עיקר. אך טעות היא זו, מפני שעיקר הטלית לכסות הגוף והכתפיים דווקא..." בעקבות הלבוש, היו מי שאף ראו בעשיית העטרה בעיה הלכתית של ממש. ניתן גם לציין את דברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו בנוגע לעשיית סימון בטלית למקום הראש: "ןהאר"י ז"ל לא היה מקפיד על זה".

למרות זאת, פוסק אדמו"ר הזקן '''וכך מנהג חב"ד''': "נהגו לעשות עטרה לטלית מחתיכת משי לסימן שאותן ציצית שלפניו יהיו לעולם לפניו ולא יורידן למטה שמעלין בקודש ואין מורידין." כלומר – מסמנים את מקום הראש, אך לא באמצעות עטרת כסף בולטת '''לחוץ''' אלא עם בטנה '''פנימית''' ממשי.