1,634
עריכות
טלית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==אופן לבישת הטלית== | ==אופן לבישת הטלית== | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]], בחול וב[[שבת קודש]] בלבשו ה[[טלית]] על כתפיו, הייתה נראית ככנפי יונה, ובמקום הכתפים הקדושים יצאו כנפי הטלית לחוץ הכתפיים, והמשי שתחת הטלית לא היה נראה כלל. בראש-השנה וב[[יום הכיפורים]] היה כולו מעוטף בטלית בעת התפילה, ובשעת פיוט וקריאת התורה היה מלובש בטלית כמו בכל שבת ויום טוב{{הערה|[[רשימות דברים]], ב, עמ' ק.}} | [[אדמו"ר הרש"ב]], בחול וב[[שבת קודש]] בלבשו ה[[טלית]] על כתפיו, הייתה נראית ככנפי יונה, ובמקום הכתפים הקדושים יצאו כנפי הטלית לחוץ הכתפיים, והמשי שתחת הטלית לא היה נראה כלל. בראש-השנה וב[[יום הכיפורים]] היה כולו מעוטף בטלית בעת התפילה, ובשעת פיוט וקריאת התורה היה מלובש בטלית כמו בכל שבת ויום טוב{{הערה|[[רשימות דברים]], ב, עמ' ק.}} | ||
==מנהג חב"ד בעטרה== | |||
על{{הערה|על פי האתר חב"ד col, https://col.org.il/news/139162}} פי הכלל "התנאה לפניו במצוות, נהגו ברוב קהילות ישראל (ובפרט בחסידיות) להוסיף עטרה (בדרך כלל מכסף) בראש הטלית. | |||
'''מקור המנהג''' בשל"ה הקדוש, שכתב כי בעזרת סימון ראוי יוכל אדם להשתמש באופן קבוע באותו הצד לעטיפת הראש, וטעם הדבר משום "מעלין בקודש ואין מורידין". דהיינו, בדומה לקרשי המשכן שהיו הלויים מסמנים אותם ומחזירים את הקרשים שבצפון למקומם{{הערה|כי צד הצפוני קדוש יותר, שבו מקריבים קדשי קודשים - וקרש שנקבע שם חלה עליו קדושה זו.}}. וכדרכם של יהודים, כשכבר עושים סימן עושים אותו מכובד ונאה – עטרה מכסף. | |||
'''ערעור ופסק''' למנהג זה קמו מערערים. אחד העיקריים שבהם היה ה'לבוש', שכתב: "יש המייפין מקום הנחת הראש בטלית, וטעמם הוא כי חושבים שמקום הראש עיקר. אך טעות היא זו, מפני שעיקר הטלית לכסות הגוף והכתפיים דווקא..." בעקבות הלבוש, היו מי שאף ראו בעשיית העטרה בעיה הלכתית של ממש. ניתן גם לציין את דברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו בנוגע לעשיית סימון בטלית למקום הראש: "ןהאר"י ז"ל לא היה מקפיד על זה". | |||
למרות זאת, פוסק אדמו"ר הזקן '''וכך מנהג חב"ד''': "נהגו לעשות עטרה לטלית מחתיכת משי לסימן שאותן ציצית שלפניו יהיו לעולם לפניו ולא יורידן למטה שמעלין בקודש ואין מורידין." כלומר – מסמנים את מקום הראש, אך לא באמצעות עטרת כסף בולטת '''לחוץ''' אלא עם בטנה '''פנימית''' ממשי. | |||
'''תחילת המנהג''' על פי "אשכבתא דרבי", גם חסידי חב"ד בדורו של אדמו"ר הזקן נהגו ללכת עם עטרת כסף, אבל כשנצרך הרבה כסף לשחרר את אדמו"ר הזקן מהמאסר הסירו החסידים את העטרות ומכרו אותן. ומשער בעל ה"אשכבתא דרבי", שמאז לא שבו העטרות לטליתות חסידי חב"ד... | |||
'''בספרייה''' בספריה ב770 יש "עטרת כסף" שהייתה שמורה במשך שנים רבות בחדר היחידות של אדמו"ר הריי"צ. הרב שלום בער לוין שי' כותב אודותה: "בחב"ד לא נוהגים ללבוש עטרה על הטלית . . לכן מסתבר יותר שהעטרה הגיעה בירושה מזקניו הקדושים [של אדמו"ר הריי"צ נ"ע], אשר מבית טשרנוביל וטשרקס". | |||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||