1,625
עריכות
אף: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{איברים}} | {{איברים}} | ||
עניינו הכללי של האף (שברוב המקומות בחסידות נקרא "חוטם") הוא שדרכו נכנסת הנשמה לגוף, וכמאמר חז"ל{{הערה|יומא פ"ה א'.}} "מי שנפלה עליו מפולת צריכים לבדוק אותו עד חוטמו", שמשם היא נכנסת ומשם היא יוצאת{{הערה|בחיי בראשית ב' ז'.}}. ומכיון שעיקר הנשמה הוא שכל{{הערה|ראה תניא פרק י', שנפש האלוקית משכנה במוחין ומשם מתפשטת ללב ומשם לכל האיברים.}} נקרא החוטם '''שער המוחין''' (דהיינו, המוחין הם תחילת הנשמה המלובשת בגוף{{הערה|'''עצם''' המוחין דוקא, ולא התפשטותם. התפשטות המוחין היא השכל '''המתלבש בדיבור''' והוא עניין אחר. וראה אריכות בזה בד"ה והניף ידו תשי"א.}}, ונכנסים דרך שער החוטם, ומתלבשים תחילה במוח). | |||
==תחילת ציור האדם== | |||
החוטם הוא תחילת "ציור" האדם. עניינו של האדם הוא התכללות שלושת הקוים (ימין, שמאל ואמצע), והחוטם הוא המקום הגבוה ביותר בו ניכרים שלושת הקוים (שני הנקבים והמחיצה שביניהם). מטעם זה אמרו חז"ל"{{הערה|משנה יבמות ט"ז ג'.}} "אין מעידיו אלא על פרצוף פנים עם החוטם (מה שאין כן המצח הוא למעלה מבחינת אדם שבאדם). | |||
==נקבי החוטם== | ==נקבי החוטם (פרדשקא הימני והשמאלי)== | ||
שני נקבי החוטם הם שתי מדרגות, וכמאמר הזוהר{{הערה|באדרא רבא, ח"ג עמ' ק"ל.}}"מחד נוקבא נקב הימני חיין ומחד נוקבא נקב השמאלי חיין דחיין". ומבואר בזה דבנקב הימני נמשך המקיף דאור ישר (מקיף דחי', המגיע בחיצוניות עתיק) ובשמאלי המקיף דאור חוזר (המקיף דיחידה המגיע בפנימיות עתיק){{הערה|בשעה שהקדימו תער"ב אות רכב, והניף ידו תשי"א}}. | שני נקבי החוטם{{הערה|הנקראים בקבלה ובחסידות "פרדשקא".}} הם שתי מדרגות, וכמאמר הזוהר{{הערה|באדרא רבא, ח"ג עמ' ק"ל.}}"מחד נוקבא (נקב הימני) חיין ומחד נוקבא (נקב השמאלי) חיין דחיין". ומבואר בזה דבנקב הימני נמשך המקיף דאור ישר (מקיף דחי', המגיע בחיצוניות עתיק) ובשמאלי המקיף דאור חוזר (המקיף דיחידה המגיע בפנימיות עתיק){{הערה|בשעה שהקדימו תער"ב אות רכב, והניף ידו תשי"א}}. | ||
===עניינם בעבודה=== | ===עניינם בעבודה=== | ||
| שורה 21: | שורה 20: | ||
'''מזבח הזהב''' עליו מקטירים קטורת הוא עניינו של נקב הימני. דהיינו, היות מזבח זה "פנימי" רומז לאהבת פנימיות הלב הבאה מהתבוננות '''בהפלאת''' אור אין סוף, אהבה שלמעלה מטעם ודעת המבטלת גם את מהותה ועצמות הקליפות (זדונות נהפכים לו לזכויות{{הערה|גמרא יומא פ"ו ב'). | '''מזבח הזהב''' עליו מקטירים קטורת הוא עניינו של נקב הימני. דהיינו, היות מזבח זה "פנימי" רומז לאהבת פנימיות הלב הבאה מהתבוננות '''בהפלאת''' אור אין סוף, אהבה שלמעלה מטעם ודעת המבטלת גם את מהותה ועצמות הקליפות (זדונות נהפכים לו לזכויות{{הערה|גמרא יומא פ"ו ב'). | ||
אמנם, כל הנ"ל הוא בכללות. אך בפרטות | אמנם, כל הנ"ל הוא בכללות. אך בפרטות '''שתי''' הבחינות הן בקטורת בלבד: קטורת של כל השנה וקטורת של יום הכיפורים (וכשמדובר באופן כזה, אזי ריח הקרבנות הוא חלק מעניין האכילה){{הערה|הערת הרבי בלקו"ש ח"ה בהוספות לפרשת וישלח, הערה 102.}}. | ||
==בעל החוטם== | ==בעל החוטם== | ||