יוסף אברהם הלר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:
את לימודיו בישיבות החל ב[[ישיבת סלבודקה]], וכבר אז החל להימשך ל[[תורת החסידות]] והיה מעיין בספרי חסידות כללית רבים כ'[[נועם אלימלך]]' ו'[[מאור ושמש]]'. כאשר הקים הרב [[משולם דוד סולובייצ'יק]] את ישיבת בריסק בראשותו{{הערה|תחת השם 'ישיבת בריסק' ישנם שנים-עשר ישיבות. הישיבה שייסד הרמ"ד ממוקמת כיום בשכונת קריית משה בירושלים.}} בשנת תשכ"א, בחר לפתוח את הישיבה עם עשרה תלמידים מובחרים ביניהם נכלל גם הרב הלר, מה שגרם לקרבה מיוחדת בינו לבין ראש הישיבה. באותם ימים בישיבת בריסק למד גם הרב [[עזרא בנימין שוחט]] שהשפיע על קירובו של הרב הלר לליובאוויטש. ראש הישיבה [[משולם דוד סולובייצ'יק|הרב סולובייצ'יק]] שחשש מהתקרבותו ניסה להניעו מכך ולקרבו, ואף אסר עליו לגדל [[זקן]] כאמצעי לכך. באותו הזמן קיבל מכתב מ[[הרבי]] דרך הרב שוחט בו גם התייחס [[הרבי]] להוראת [[משולם דוד סולובייצ'יק|הרב סולובייצ'יק]] אליו בעניין גידול הזקן{{הערה|תוכן המכתב היה (בערך וללא אחריות כלל), כי "רואים שאפילו [[מתנגד]] מעיד ש[[זקן]] זהו עניין של חסידים"...}}.
את לימודיו בישיבות החל ב[[ישיבת סלבודקה]], וכבר אז החל להימשך ל[[תורת החסידות]] והיה מעיין בספרי חסידות כללית רבים כ'[[נועם אלימלך]]' ו'[[מאור ושמש]]'. כאשר הקים הרב [[משולם דוד סולובייצ'יק]] את ישיבת בריסק בראשותו{{הערה|תחת השם 'ישיבת בריסק' ישנם שנים-עשר ישיבות. הישיבה שייסד הרמ"ד ממוקמת כיום בשכונת קריית משה בירושלים.}} בשנת תשכ"א, בחר לפתוח את הישיבה עם עשרה תלמידים מובחרים ביניהם נכלל גם הרב הלר, מה שגרם לקרבה מיוחדת בינו לבין ראש הישיבה. באותם ימים בישיבת בריסק למד גם הרב [[עזרא בנימין שוחט]] שהשפיע על קירובו של הרב הלר לליובאוויטש. ראש הישיבה [[משולם דוד סולובייצ'יק|הרב סולובייצ'יק]] שחשש מהתקרבותו ניסה להניעו מכך ולקרבו, ואף אסר עליו לגדל [[זקן]] כאמצעי לכך. באותו הזמן קיבל מכתב מ[[הרבי]] דרך הרב שוחט בו גם התייחס [[הרבי]] להוראת [[משולם דוד סולובייצ'יק|הרב סולובייצ'יק]] אליו בעניין גידול הזקן{{הערה|תוכן המכתב היה (בערך וללא אחריות כלל), כי "רואים שאפילו [[מתנגד]] מעיד ש[[זקן]] זהו עניין של חסידים"...}}.


בעת לומדו בישיבת בריסק נקלע ל[[בית הכנסת בעל התניא]] בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]], שם שמע לראשונה קלטת שהופעלה מקולו של הרבי ו'נתפס'. מאוחר יותר הכיר את הרב [[אליעזר ננס]] שלמד עמו [[חסידות]] חב"ד והושפע ממנו רבות{{הערה|כאשר עבר להתגורר בבית אביו בשוויץ, היה מארח בביתו את הרב ננס שהגיע לשם כ[[שד"ר]] של ישיבת [[תורת אמת]]}}. הרב ננס היה קיבל אז הוראות מהמזכירות כיצד לקרב את הרב הלר לחב"ד. חסידים רבים שהשפיעו עליו וגרמו התקרבותו הסופית לחב"ד היו הרב [[אברהם צבי כהן]] והרב [[משה וובר]], ממשפיעי אנ"ש בירושלים.
בעת לומדו בישיבת בריסק נקלע ל[[בית הכנסת בעל התניא]] בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]], שם שמע לראשונה קלטת שהופעלה מקולו של הרבי ו'נתפס'. מאוחר יותר הכיר את הרב [[אליעזר ננס]] שלמד עמו [[חסידות]] חב"ד והושפע ממנו רבות{{הערה|כאשר עבר להתגורר בבית אביו בשוויץ, היה מארח בביתו את הרב ננס שהגיע לשם כ[[שד"ר]] של ישיבת [[תורת אמת]]}}. הרב ננס קיבל הוראות מהמזכירות כיצד לקרב את הרב הלר לחב"ד, וכמוהו היו חסידים נוספים שהשפיעו עליו וגרמו התקרבותו הסופית לליובאוויטשהרב , בינ[[אברהם צבי כהן]] והרב [[משה וובר]], ממשפיעי אנ"ש בירושלים.


בנישואין ראשונים נשא את מרת שרה טשובא יהודית, ולאחר שנתאלמן בשנת [[תשנ"ב]] נישא הרב בשנית בשנת [[תשע"ג]].
בנישואין ראשונים נשא את מרת שרה טשובא יהודית, ולאחר שנתאלמן בשנת [[תשנ"ב]] נישא הרב בשנית בשנת [[תשע"ג]].
730

עריכות

תפריט ניווט