9,040
עריכות
ליובאוויטש בשואה (העיירה): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←גטו ליובאוויטש: הגהה ועוד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←גטו ליובאוויטש: הגהה ועוד) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==גטו ליובאוויטש== | ==גטו ליובאוויטש== | ||
ב[[שבת שובה]], ו' תשרי תש"ב, הגרמנים | ב[[שבת שובה]], ו' תשרי תש"ב, ריכזו הגרמנים את מאות יהודי ליובאוויטש הנותרים בגטו בכיכר המרכזית רק עם חפצים אישיים, בכיכר המרכזית - נלקחו מהם בכח 'חפציהם האישיים', ו-17 מהם הוצאו להורג במאסר{{הבהרה}} שהיה במקום. שאר היהודים העוברו לגטו קטן וצפוף שהיה בסה"כ רחוב אחד עם 19 בתים. סה"כ: לערך 25 יהודים בכל בית, הסובלים מחרפת רעב ותשושים מהעבודה הממושכת. במשך היום היו נשלחים לעבודות תשתיות עבור הגרמנים, שיוכלו לעבור להמשך הכיבוש על רוסיה. | ||
===חיסול הגטו=== | ===חיסול הגטו=== | ||
חיסול הגטו - שהיה צפוי לכל, נערך ב[[י"ד חשוון]]{{הערה|במקום אחר נאמר בכ"ד מר-חשוון}}, אנשי אס-אס ושוטרים מקומיים גררו יהודים לעבר הכנסייה המקומית, משם נלקחו בקבוצות, ונורו בתעלת ביוב בפאתי העיירה. | חיסול הגטו - שהיה צפוי לכל, נערך ב[[י"ד חשוון]]{{הערה|במקום אחר נאמר בכ"ד מר-חשוון}} [[תש"ב]], אנשי אס-אס ושוטרים מקומיים גררו יהודים לעבר הכנסייה המקומית, משם נלקחו בקבוצות, ונורו בתעלת ביוב בפאתי העיירה. | ||
הנאצים ימח שמם וזכרם, רצחו במבצע החיסול על הגטו, 483 יהודים{{הערה| | הנאצים ימח שמם וזכרם, רצחו במבצע החיסול על הגטו, 483 יהודים{{הערה|ב[[רשימות דברים]] בעמ' 330 נאמר כי נמצאו שם 630 יהודים. וב'ליובאוויצ'י - היסטוריה' מובא שמספר הנרצחים גבוה מהידוע.}}, ה' יקום דמם{{הערה|ברגר, [[שבועון בית משיח]] 984}}. | ||
[[קובץ:קבר האחים.jpg|ממוזער|שמאל|קבר האחים בליובאוויטש בו נקברו | [[קובץ:קבר האחים.jpg|ממוזער|שמאל|קבר האחים בליובאוויטש בו נקברו היהודים שנרצחו בידי הנאצים בטבח הגדול בליובאוויטש]] | ||
בעת הכיבוש הנאצי נהרגו גם אזרחים סובייטים לא-יהודיים, | בעת הכיבוש הנאצי נהרגו גם אזרחים סובייטים לא-יהודיים, ביניהם כמה ממורי בית הספר המקומי{{הערה|ב'ליובאוויצ'י - היסטוריה' עמ' 141}}. אלה נרצחו בחשד לסיוע לפרטיזנים שקיננו באזור היערות שסביב ליובאוויטש, ועד סמולנסק. הפרטיזנים ביצעו, בהכוונת השלטונות הסובייטים, פעולות תגמול נגד הנאצים. אחת הפעולות - שריפת הגשר שעבר בתוך העיירה מעל הנהר בארזינה, ביום תשעה באב תש"ב{{הערה|"ליובאוויצ'י - היסטוריה" עמ' 113}}. | ||
הנאצים הוציאו לאור בתקופת הכיבוש עיתונים שונים בשפה הרוסית, ובהם תעמולה נגד השלטון הסובייטי ונגד הפרטיזנים. לשם כך, סופרו בהם בהרחבה "עובדות מסמרות שיער" אודות מעלליהם של הפרטיזנים נגד הכנסייה, מעשי שוד וכו'. | הנאצים הוציאו לאור בתקופת הכיבוש עיתונים שונים בשפה הרוסית, ובהם תעמולה נגד השלטון הסובייטי ונגד הפרטיזנים. לשם כך, סופרו בהם בהרחבה "עובדות מסמרות שיער" אודות מעלליהם של הפרטיזנים נגד הכנסייה, מעשי שוד וכו'. | ||
מאידך היו מקומיים שסייעו לנאצים. תיאור מזעזע של מצב גופות הנספים שהובאו לקבר אחים, כשבוע לאחר שחרורה של | מאידך היו מקומיים שסייעו לנאצים. תיאור מזעזע של מצב גופות הנספים שהובאו לקבר אחים, כשבוע לאחר שחרורה של ליובאוויטש - מופיע ב"ליובאוויצ'י - היסטוריה"{{הערה|"ליובאוויצ'י - היסטוריה" עמ' 111, 112}}. | ||
הרב לייב חצרנוב סיפר שבביקורו ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תשכ"ו]] - סיפר גוי אחד על זמן המלחמה והעיד ששלושה ימים אחר הטבח האדמה ניכרה עדיין זעה מפני דם הקדושים (!) כמו כן סיפר, שהיה יהודי נפח שהועסק על ידי הגרמנים כדי לטפל בפרסות הסוסים וכו', וכששמע שעומדים להוציא להורג את יהודי ליובאוויטש הוא בחר למות עם אחיו היהודים. הוא ברח מהגרמנים והצטרף למשפחתו. סיפור דומה | הרב [[לייב חצרנוב]] סיפר שבביקורו ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תשכ"ו]] - סיפר גוי אחד על זמן המלחמה והעיד ששלושה ימים אחר הטבח האדמה ניכרה עדיין זעה מפני דם הקדושים (!) כמו כן סיפר, שהיה יהודי נפח שהועסק על ידי הגרמנים כדי לטפל בפרסות הסוסים וכו', וכששמע שעומדים להוציא להורג את יהודי ליובאוויטש הוא בחר למות עם אחיו היהודים. הוא ברח מהגרמנים והצטרף למשפחתו. | ||
סיפור דומה שמע ר' [[אלישיב קפלון]] ממר ליאוניד גורביץ' מ[[אשדוד]], אודות דודו-זקנו, חייל בצבא האדום בשם בלינצ'יק, שביקש ממפקדיו לשוב אל משפחתו בליובאוויטש, כדי להיות איתם בגורלם, ושם נספה (כנראה על ידי מקומיים עוזרי הנאצים)! | |||
סך-הכל נרצחו בליובאוויטש (יהודים ולא-יהודים) | סך-הכל נרצחו בליובאוויטש כ-700 איש (יהודים ולא-יהודים) {{הערה|יתכן שהמספר המצויין ברשימות דברים, כולל גם הנרצחים הנכרים}}. | ||
הרציחות ב[[ליובאוויטש]] עדיין לא פסקו: בשנת תש"ב הובאו לליובאוויטש תושביה היהודיים של קראסנאיע, ובה נרצחו בידי הנאצים. | הרציחות ב[[ליובאוויטש]] עדיין לא פסקו: בשנת תש"ב הובאו לליובאוויטש תושביה היהודיים של קראסנאיע, ובה נרצחו בידי הנאצים. | ||
בז' אדר תש"ב (24 בפברואר 1942) הובאו | בז' אדר תש"ב (24 בפברואר 1942) הובאו ל[[רודניא]] יהודים מליובאוויטש ומ[[ליוזנה]] ומעוד עיירות, וחוסלו שם. | ||
תושב | תושב רודניא בשם ר' שמואל הסנדלר {{הערה|שהיה היהודי האחרון שגר ב[[ליובאוויטש]] לאחר המלחמה (עד שעבר לרודניא)}} - סיפר לרב [[אבא דוד גורביץ]]' שביקר ברודניא בשנת [[תשכ"ח]], על הסבל שחווה בעת השואה: | ||
"בתו התחתנה זמן קצר לפני הכיבוש הנאצי, ובעלה שהה בעיירה סמוכה שכבר נכבשה על ידי הגרמנים. נוצרה דילמה: מי יעבור למי, כלומר מי יותר טוב ליהודים - הקומוניסטים או הכובשים החדשים... בסופו של דבר היא עברה לבעלה. ר' שמואל ואשתו נמלטו מליובאוויטש ונותרו בחיים. | "בתו התחתנה זמן קצר לפני הכיבוש הנאצי, ובעלה שהה בעיירה סמוכה שכבר נכבשה על ידי הגרמנים. נוצרה דילמה: מי יעבור למי, כלומר מי יותר טוב ליהודים - הקומוניסטים או הכובשים החדשים... בסופו של דבר היא עברה לבעלה. ר' שמואל ואשתו נמלטו מליובאוויטש ונותרו בחיים. | ||
| שורה 43: | שורה 44: | ||
מאוחר יותר נרצחה הבת בידי הנאצים. לאחר שחרור האזור על ידי הסובייטים חשפו את העפר שכיסה את הנרצחים, והמתים נראו כישנים, בגלל האדמה הקפואה. ביניהם ראה גם את גופת בתו, הזעזוע ערער מאז את מצבו הנפשי. | מאוחר יותר נרצחה הבת בידי הנאצים. לאחר שחרור האזור על ידי הסובייטים חשפו את העפר שכיסה את הנרצחים, והמתים נראו כישנים, בגלל האדמה הקפואה. ביניהם ראה גם את גופת בתו, הזעזוע ערער מאז את מצבו הנפשי. | ||
רק בערב ראש השנה תש"ד (29 בספטמבר 1943){{הערה|במוזיאון הנ"ל מופיע העיירה שוחררה רק בט' תשרי ערב יו"כ תש"ד (8 באוקטובר למנינם)}}, | רק בערב ראש השנה תש"ד (29 בספטמבר 1943){{הערה|במוזיאון הנ"ל מופיע העיירה שוחררה רק בט' תשרי ערב יו"כ תש"ד (8 באוקטובר למנינם)}}, שוחררה העיירה, לאחר סדרת נצחונות סובייטים ברחבי בריה"מ, שוחרר גם אזור רודניא, שבו נמצאת העיירה ליובאוויטש. ליובאוויטש הייתה חרבה, ונמצאו בה עשרה בתים בלבד, בקצה העיירה{{הערה|'ליובאוויצ'י - היסטוריה' עמ' 107}}. | ||
הידיעה על הטבח בליובאוויטש | הידיעה על הטבח בליובאוויטש ובסביבתה הגיעה לעיתונות באיחור רב. כך נכתב ב"הצופה" [עיתון] בכ"ג תמוז תש"ד{{הערה|בת משיח גליון 984}}: | ||
{{ציטוטון|"בשנה זו הגיעה ידיעה לעיתונות על הטבח הגדול שערכו הגרמנים הנאצים בשנות הכיבוש ביהודי עיירה זו, ושכעת אין כבר זכר ליישוב יהודי במקום זה".}} | {{ציטוטון|"בשנה זו הגיעה ידיעה לעיתונות על הטבח הגדול שערכו הגרמנים הנאצים בשנות הכיבוש ביהודי עיירה זו, ושכעת אין כבר זכר ליישוב יהודי במקום זה".}} | ||
| שורה 52: | שורה 53: | ||
לאחרונה בעקבות פרסומו של סרט תיעודי חדש בשם "השואה, חזית המזרח", נחשפה עובדה היסטורית חשובה: | לאחרונה בעקבות פרסומו של סרט תיעודי חדש בשם "השואה, חזית המזרח", נחשפה עובדה היסטורית חשובה: | ||
תושב העיירה בשם אלכסיי קיזייב, שהיה אז נער צעיר, סייע, עם אביו, להצלת מאה ושנים-עשר יהודים{{הערה|ראה שבועון בית משיח גליון 1008 - כתבתו של שניאור זלמן ברגר}}. | תושב העיירה בשם אלכסיי קיזייב, שהיה אז נער צעיר, סייע, עם אביו, להצלת מאה ושנים-עשר יהודים{{הערה|ראה [[שבועון בית משיח][ גליון 1008 - כתבתו של [[שניאור זלמן ברגר]]}}. | ||
===החיים לאחר המלחמה=== | ===החיים לאחר המלחמה=== | ||
בתיאור ליובאוויטש כפי שנראתה מיד לאחר המלחמה מסופר{{הערה|"רשימות דברים" | בתיאור ליובאוויטש כפי שנראתה מיד לאחר המלחמה מסופר{{הערה|"[[רשימות דברים]]" עמ' 330 (מעדות אישית).}}: | ||
"ואחרי אשר גברו הקאמוניסטן [הסובייטים] על הנאצים במלחמה כבדה שעברה בליובאוויטש - נחרבה העיר לגמרי, ואף מגדר כפר יצאה, ויש רק סימן של כפר עם בתים אחדים של נכרים" | "ואחרי אשר גברו הקאמוניסטן [הסובייטים] על הנאצים במלחמה כבדה שעברה בליובאוויטש - נחרבה העיר לגמרי, ואף מגדר כפר יצאה, ויש רק סימן של כפר עם בתים אחדים של נכרים" | ||