הלוויה: הבדלים בין גרסאות בדף

עד שנת [[תשל"א]]{{הערה|בשבועון בית משיח ג' מנחם אב תש"פ מצויין שהנהגה זו נמשכה עד תשל"ח.}}, בכל הלוויה שנערכה ב[[קראון הייטס]] ועברה דרך [[770]], נהג הרבי לצאת לפתח הראשי וללוות במבטו את מסע הלוויה, כשפעמים רבות הרבי הללך בראש המלווים עד לפינת הרחובות [[איסטערן פארקווי]]-[[קינגסטון]]{{הערה|בלוויה של מרת פעשא לאה לאפיין המשיך הרבי באופן חריג עד לבנין צא"ח (הלוויה פנתה ימינה לעבר ביתה של המנוחה), שם נעצר והמתין עשר דקות עד שכל הקהל חלף, ולאחר מכן חזר לחדרו.}}, שם נעצר והמשיך ללוות את הארון במבטו עד שנעלם מן העין{{הערה|מפי השמועה.}}, בנוסף לכך, בלוויות מיוחדות הצטרף בעצמו למסע הלוויה ונסע לבית החיים. משנת תשל"א ואילך מיעט לצאת להלוויות, ויחד עם כך יצא להלוויות מיוחדות כגון בלווית הבחור שנהרג בפרעות קיץ תנש"א, בלווית מרת לאפיין שנהרגה על קידוש ה' בשנת [[תשנ"ב]], רעייתו הראשונה של ר' [[אהרון דב הלפרין]], ועוד.

עם זאת, ככל הידוע, ב-2 לוויות בלבד השתתף הרבי בעצמו בנשיאת הארון, אצל הרב [[משה שניאורסון]] בחודש אלול תשי"ט, ואצל הרב [[שניאור זלמן וילנקין]] (אצלו למד הרבי בילדותו), בשנת תשכ"ג. מקרה חריג נוסף אירע בי"ג אלול תשכ"ו כאשר נפטר חסיד בויאן בשם הרב משה שלמלה הורנשטיין שרעייתו היתה קרובת משפחה של הרבי, כאשר לאחר הליכה קצרה אחר המיטה נסע הרבי לבית מדרשו של האדמו"ר מבויאן במנהטן, וצעד יחד עם האדמו"ר שלוב זרוע אחר המיטה.