ניגון ארבע בבות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מה עם הארמון? (שיחה | תרומות) (האינטרנט הפסיק לתמוך בפלאגין.) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 33: | שורה 33: | ||
בשל משמעותו הרוחנית העמוקה, נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים{{הערה|שם=זמנים}}. מקובל בשם ה[[צמח צדק]], שבימות החול (מלבד הזמנים האמורים), נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים ח"ו{{הערה|[[ספר הניגונים]] כרך א' עמוד ל' (משיחת הרבי הריי"צ).}}. | בשל משמעותו הרוחנית העמוקה, נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים{{הערה|שם=זמנים}}. מקובל בשם ה[[צמח צדק]], שבימות החול (מלבד הזמנים האמורים), נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים ח"ו{{הערה|[[ספר הניגונים]] כרך א' עמוד ל' (משיחת הרבי הריי"צ).}}. | ||
בין הזמנים המתאימים לניגון ד' בבות: [[שלושה רגלים]], [[פורים]]{{הערה|1=[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תרפ"ח]], עמ' 12.}}, [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]], חודש [[אלול]], [[ימי הסליחות]]{{הערה|1= [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 85 - 86.}} וכן בשעת הובלת החתן ל[[חופה]] ובסיבובי הכלה סביב החתן. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא ש[[י"ט כסלו]] הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות. כמו כן מנגנים בשמחות [[ברית מילה]], [[בר מצוה]], ובסעודת ה[[חתונה]]. | בין הזמנים המתאימים לניגון ד' בבות: [[שלושה רגלים]], [[פורים]]{{הערה|1=[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תרפ"ח]], עמ' 12.}}, [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]], חודש [[אלול]], [[ימי הסליחות]]{{הערה|1= [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 85 - 86.}} וכן בשעת הובלת החתן ל[[חופה]] ובסיבובי הכלה סביב החתן. פעם אחת שרו אתו בההתוועדויות של ערב שבועות תשמ"ו.[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא ש[[י"ט כסלו]] הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות. כמו כן מנגנים בשמחות [[ברית מילה]], [[בר מצוה]], ובסעודת ה[[חתונה]]. | ||
קודם הניגון ארבע בבות, מקובל לנגן [[ניגון הכנה לד' בבות]], ניגון עתיק, אשר היה חביב על [[הרבי הרש"ב]]. | קודם הניגון ארבע בבות, מקובל לנגן [[ניגון הכנה לד' בבות]], ניגון עתיק, אשר היה חביב על [[הרבי הרש"ב]]. |