37,412
עריכות
פרץ מוצ'קין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הסרת קישורים עודפים
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←ניגונו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הסרת קישורים עודפים) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
===ילדות חסידית=== | ===ילדות חסידית=== | ||
[[קובץ:מוצקין, פרץ (13).jpg|ממוזער|הרב פרץ מוצקין בצעירותו]] | [[קובץ:מוצקין, פרץ (13).jpg|ממוזער|250px|הרב פרץ מוצקין בצעירותו]] | ||
נולד בשנת [[תרנ"ד]] ב[[עיירה]] [[נעוול]] לאביו הרב יהודה לייב מוצקין. | נולד בשנת [[תרנ"ד]] ב[[עיירה]] [[נעוול]] לאביו הרב יהודה לייב מוצקין. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
===חתונתו=== | ===חתונתו=== | ||
ר' פרץ נשאר ב"תומכי-תמימים" עד חתונתו (בשנת [[תרע"ו]]), עם מרת העניא חרשע הבלין, בתו של השוחט החסידי ב[[עיירה]] סמיונובקא, ר' נחמן הבלין, דודנו של ה[[משפיע]] הידוע ר' [[זלמן הבלין]]. ר' פרץ התגורר לאחר חתונתו בסמיונובקא, | ר' פרץ נשאר ב"תומכי-תמימים" עד חתונתו (בשנת [[תרע"ו]]), עם מרת העניא חרשע הבלין, בתו של השוחט החסידי ב[[עיירה]] סמיונובקא, ר' נחמן הבלין, דודנו של ה[[משפיע]] הידוע ר' [[זלמן הבלין]]. ר' פרץ התגורר לאחר חתונתו בסמיונובקא, העיירה בה התגורר חמיו. פרנסת המשפחה הייתה מוטלת על כתפי רעייתו, ואילו הוא המשיך להתעסק בתפילה ובלימוד. עם זאת משלח ידו העיקרי היה - "פרנסתם הרוחנית" של יהודי העיירה; מטרה שלשמה אף למד שם את אומנות השחיטה. | ||
כשמונה-תשע שנים התגורר ר' פרץ עם משפחתו בסמיונובקא, עד שנת תרפ"ה. שם נולדו לו ארבעה ילדים. | כשמונה-תשע שנים התגורר ר' פרץ עם משפחתו בסמיונובקא, עד שנת תרפ"ה. שם נולדו לו ארבעה ילדים. | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
עקב מחלתו של הרב דובראווסקי בשנת [[תשס"ח]] הופסקה כתיבת הסדרה, ובשנת [[תשע"ה]] הושלמה כתיבתה על ידי סופרים חב"דיים אחרים, נערכה מחדש, ונדפסה בספר עב כרס בהוצאת [[סניף קה"ת כפר חב"ד|קה"ת כפר חב"ד]]. | עקב מחלתו של הרב דובראווסקי בשנת [[תשס"ח]] הופסקה כתיבת הסדרה, ובשנת [[תשע"ה]] הושלמה כתיבתה על ידי סופרים חב"דיים אחרים, נערכה מחדש, ונדפסה בספר עב כרס בהוצאת [[סניף קה"ת כפר חב"ד|קה"ת כפר חב"ד]]. | ||
==ניגונו== | |||
ניגון שחובר על ידי ר' פרץ מוצקין: | |||
{{טורים|תוכן= | |||
מילותיו באידיש: | |||
{{ציטוט|תוכן=בעטראכט דעם מענטשן ווען ער איז רייך,{{ש}} | |||
ווען עס גייט עם גוט די וועלט,{{ש}} | |||
ער מיינט אז קיינער איז צו עם ניט גלייך,{{ש}} | |||
אז אלעס איז נאר דאס געלט,{{ש}} | |||
ער מיינט אז קאם איז ער שוין א גביר,{{ש}} | |||
קומט עם שוין פיל כבוד פאר איר,{{ש}} | |||
און ער דער שטאלציקער גארניט פארשטייט,{{ש}} | |||
אז געלט איז רונד און קייט,{{ש}} | |||
'''פזמון:'''{{ש}} | |||
:און אז דו ווילסט זיך א נאמען ערוועבן,{{ש}} | |||
:עס זאל בלייבן נאך דיין לעבען,{{ש}} | |||
:ווארף אוועק דיין פוסטן יחוס,{{ש}} | |||
:א מענשט, א מענשט, דארף מען זיין!{{ש}} | |||
איך האב אמאל געקענט א גביר,{{ש}} | |||
אזוי ווי קרח רייך,{{ש}} | |||
גרויס און שטאלץ איז ער געווען,{{ש}} | |||
גערויבט מענטשן אסאך,{{ש}} | |||
און דאן איז געקומען אן אנדער צייט,{{ש}} | |||
און דער רעדעלע האט זיך עם איבער געדרייט,{{ש}} | |||
און יעצט זעט דער שטאלציקער גביר,{{ש}} | |||
ווי ער שטייט ביי די טיר,{{ש}} | |||
און בעט א נדבה גיט מיר,{{ש}} | |||
געליטן האט ער נאך מער,{{ש}} | |||
געשטארבן גאנץ שווער,{{ש}} | |||
או אין פרעמדע תכריכין ליגט ער,{{ש}} | |||
וויל מיט קיין געלט טאר מען ניט שטאלצירן,{{ש}} | |||
מען קען עס לייכט פארלירן,{{ש}} | |||
דאן קען מען פילן דעם ביטערן טעם,{{ש}} | |||
אוי, פון דער ארימאן,{{ש}} | |||
'''פזמון:'''{{ש}} | |||
:און אז דו ווילסט זיך א נאמען ערוועבן,{{ש}} | |||
:עס זאל בלייבן נאך דיין לעבען,{{ש}} | |||
:ווארף אוועק דיין פוסטן יחוס,{{ש}} | |||
:א מענשט, א מענשט, דארף מען זיין! | |||
}} | |||
בתרגום לעברית: | |||
{{ציטוט|תוכן=תמדוד את האדם כאשר הוא עשיר{{ש}} | |||
כאשר הוא 'הולך לו טוב' (מצליח) עם העולם{{ש}} | |||
הוא חושב שאף אחד לא ידמה לו{{ש}} | |||
שהכל זה רק כסף{{ש}} | |||
הוא חושב שהגיע כבר להיות גביר{{ש}} | |||
ומגיע כבר שיתנו לו הרבה כבוד{{ש}} | |||
וגאוותן זה לא מבין מאומה{{ש}} | |||
שהכסף הוא עגול והולך{{ש}} | |||
'''פזמון:'''{{ש}} | |||
:ואת אתה רוצה לעשות שם לעצמך{{ש}} | |||
:שיישאר אחרי החיים שלך{{ש}} | |||
:תזרוק הצידה את הייחוס הריקני{{ש}} | |||
:צריך להיות בן אדם!{{ש}} | |||
אני פעם הכרתי גביר{{ש}} | |||
עשיר כקורח{{ש}} | |||
גאוותן גדול הוא היה{{ש}} | |||
זלזל וציער אנשים רבים{{ש}} | |||
ואז הגיעו זמנים אחרים{{ש}} | |||
והגלגל עליו התהפך{{ש}} | |||
וכעת רואים את הגביר הגאוותן{{ש}} | |||
כשעומד בפתח השער{{ש}} | |||
ומבקש נדבות עבור עצמו{{ש}} | |||
וסבל עוד יותר{{ש}} | |||
עד שמת לגמרי בקושי{{ש}} | |||
ותכריכים זרים ופשוטים הניח לעצמו{{ש}} | |||
מכיון שעם כסף אסור להתגאות{{ש}} | |||
אפשר בקלות לאבד אותו{{ש}} | |||
ואז יכולים להרגיש את הטעם המר{{ש}} | |||
אוי, של העניות!{{ש}} | |||
'''פזמון:''' | |||
:ואת אתה רוצה לעשות שם לעצמך{{ש}} | |||
:שיישאר אחרי החיים שלך{{ש}} | |||
:תזרוק הצידה את הייחוס הריקני{{ש}} | |||
:צריך להיות בן אדם! | |||
}}}} | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 57: | שורה 143: | ||
*הרב [[שלום דובער מוצ'קין]] - יו"ר צעירי אגודת חב"ד ב[[מונטריאול]]. | *הרב [[שלום דובער מוצ'קין]] - יו"ר צעירי אגודת חב"ד ב[[מונטריאול]]. | ||
*מרת גוטע אשת הרב [[לוי יצחק שפירא]] - מזכיר [[בד"צ קראון הייטס]]. | *מרת גוטע אשת הרב [[לוי יצחק שפירא]] - מזכיר [[בד"צ קראון הייטס]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד | * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
;באטראכט דעם מענטש | |||
* [http://chabadpedia.co.il/images/a/a8/ר'_פרץ_מוצ'קין_מנגן_את_ניגונו_מ'דאף.mp3 הקלטה של ר' פרץ מנגן את הניגון] | |||
* [http://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/זאָג-אַ-נִיגוּן-באטראכט-דעם-מענטש-•-ה לשמיעת הניגון בביצוע של מקהלת הקאפעליע.] {{שמע}} {{חב"ד אינפו}} | |||
{{מיון רגיל:מוצקין, פרץ}} | {{מיון רגיל:מוצקין, פרץ}} | ||